׳בדיעבדיזם נורמטיבי׳ בפרשנות הדין בדבר הפרדה בין המינים: תגובה לד״ר יעקב בן-שמש / יופי תירוש

בלב המחלוקת בין משפטני פורום קהלת וד״ר יעקב בן-שמש וביני עומדת השאלה מהי גישת הדין הישראלי בשאלה מתי הפרדה בין המינים היא לגיטימית, ומתי יש לפסול אותה.[1] הראשונים טוענים כי אין פסול בהפרדה בהתקיים שלושה תנאים: כשהתנאים שבהם מתקיימת ההפרדה שווים, כשההפרדה לא משפילה, וכשההפרדה איננה כפויה. אפתח בהתייחסות לשני המשתנים הראשונים, אי-שוויון בתנאים והשפלה,...

העבר המדומיין של בית המשפט העליון: השימוש בנרטיבים היסטוריים על ידי מבקרי בית המשפט / רון חריס

ההיסטוריה של בית המשפט העליון עלתה לכותרות בשנים האחרונות, אבל לא רק בגלל פריחת המחקר ההיסטורי; זה אכן התרחב ופרח. הסיבה העיקרית לעניין בתחום היא השימוש שנעשה בהיסטוריה זו בידי מבקריו מימין של בית המשפט בוויכוחים הפוליטיים המתגברים על מקומו העתידי של בית המשפט בשיטת הממשל הישראלית. ברשימה קצרה זו אציג את את הנרטיב ההיסטורי...

לקראת בג"ץ יריב לוין – על התערבות שיפוטית בשיקול דעת יו"ר הכנסת / יונתן גרין

[הערת העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סדרה נושאית – "שנה לבג"ץ אדלשטיין"] מבוא כשנה חלפה מאז פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין סירובו של יושב ראש הכנסת (דאז) יולי אדלשטיין להעלות להצבעה הצעה של 61 חברי כנסת להחלפתו.[1] לפסק הדין בעניין אדלשטיין היו השלכות פוליטיות ומשפטיות מרחיקות לכת, והוא עורר סערה רבה בקרב הציבור...

נפרד אבל שווה – האם קיים דין פוזיטיבי בסוגיה זו? / יעקב בן-שמש

"הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי היא פוגענית כשלעצמה, באשר כידוע 'נפרד לעולם איננו שווה'", כך נאמר על ידי השופטת ברון בפסק הדין בפרשת שוקרון שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון.[1] פסק הדין הצית ויכוח שהתנהל בשבועות האחרונים מעל דפיו הווירטואליים של בלוג זה: האמנם "כידוע"? האמנם נפסק אי פעם שכל הפרדה היא פסולה כשלעצמה? מה...

הזמנה לכנס מקוון של הסניף הישראלי של ICON-S: הייעוץ המשפטי לכנסת – תפקידים ואתגרים

מערך הייעוץ המשפטי לכנסת מצוי בצומת ייחודי ביחסי שלוש רשויות המדינה. עבודתו ממוקמת בליבת האירועים הפוליטיים והמשפטיים בישראל, ונוגעת להיקף רחב של סוגיות: החל בהבטחת תקינות הליכי החקיקה בכנסת; המשך במתן ייעוץ משפטי לנושאי התפקידים בכנסת; וכלה בייצוג הכנסת בערכאות שיפוטיות. למעשה, במציאות הישראלית הנוכחית, דומה שאין הליך חקיקה מרכזי שאינו מלווה על ידו. מהסיבה...

קאנוניזציה של הלכת יולי אדלשטיין ופיקוח שיפוטי על הליכים פנים-פרלמנטריים / רבקה ווייל

[הערת העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סדרה נושאית – "שנה לבג"ץ אדלשטיין"] הלכת יולי אדלשטיין[1] היא אחת ההלכות החשובות והדרמטיות ביותר, שניתנו על ידי בית המשפט העליון. היא ניתנה בשנת קורונה ולאחר בחירות שלישיות תוך שנה. היא ניתנה בתקופת חירום, שהשפעותיה ניכרו בתחום הפוליטי, הכלכלי, הבריאותי והחברתי ופגיעותיה בניהול חיי שגרה היו ללא תקדים. סיעות...

לקראת תיאוריה של החלטות חוקתיות-מוסדיות: בשולי בג"צ 2592/20 התנועה למען איכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה / עמרי בן-צבי

מבוא במאי 2020 ניתנו תמצית הנימוקים ופסק הדין המשלים בפרשת התנועה לאיכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה (אלה יכונו מעתה, במשותף: פסק הדין, או פרשת הרכבת הממשלה).[1] פסק הדין היה בעל חשיבות חברתית, פוליטית ומשפטית גדולה, מאחר שהוא סיפק בין היתר תשובה לשאלה משטרית שהפכה לקריטית באותה העת, ובתוך כך סלל את הדרך להרכבת הממשלה...

זהותו של חבר הכנסת המרכיב ממשלה – האם הגיעה העת להתפתחות המנהג החוקתי? / עידו וקשי

מצויים אנו ימים לאחר בחירות חדשות לכנסת ה-24 ואחת הסוגיות המעניינות העולות כעת לדיון היא על מי תוטל מלאכת הרכבת הממשלה.[1] בדמוקרטיה הפרלמנטרית הישראלית עניין זה נקבע על פי תוצאות הבחירות ויחס הקולות שקיבלו המפלגות שנבחרו לכנסת, אך מבחינה משפטית פורמלית זהותו של חבר הכנסת המנסה ראשון להרכיב ממשלה נקבעת מכוח סמכותו של נשיא המדינה...

כבוד האדם ודוקטרינת הקנטור – חשיבה חדשה / רוני רוזנברג

דוקטרינת הקנטור קובעת כי בהתקיים תנאים מסוימים, המתת אדם כתוצאה מקנטור תוביל להפחתה באחריות הפלילית מרצח לעבירת המתה קלה יותר.[1] כך, בהתאם לדין הנוהג במרבית מדינות ארצות הברית תופחת האחריות הפלילית במקרה של קנטור מרצח להריגה, אם יתגבשו ביחס לנאשם שני מבחנים מצטברים: סובייקטיבי ואובייקטיבי.[2] לפי המבחן הסובייקטיבי נדרש להראות כי התגרות הקורבן הובילה לערעור...