סימפוזיון בנושא חוק-יסוד: הלאום ופסקת ההתגברות | מדוע חוק-יסוד הלאום כן משנה לרעה את מעמדה המשפטי של השפה הערבית בישראל / מיטל פינטו

חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי קובע כי "עברית היא שפת המדינה" אבל "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה". עוד נכתב בו, כי "הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק", וכי אין באמור בחוק-היסוד "כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה השפה הערבית לפני תחילתו של חוק-יסוד זה". הדעה הדומיננטית בציבור הישראלי... Continue Reading →

סימפוזיון בנושא חוק-יסוד: הלאום ופסקת ההתגברות | מהי גזענות במשפט הישראלי וחוק הלאום / חסן ג'בארין

ניתן לחלק באופן גס את המתנגדים לחוק הלאום[1] לשני מחנות. מחנה אחד (הכולל את האוכלוסייה הערבית לרבות הדרוזית, יהודים לא ציונים וגם מעט ציונים ליברלים) אשר מתייחס לחוק כגזעני ובמיוחד בגלל האמור בסעיף 1 הקובע כי "ארץ ישראל" היא מולדתו של העם היהודי ורק לעם זה יש זכות להגדרה עצמית במדינת ישראל.[2] מחנה אחר רואה... Continue Reading →

סימפוזיון בנושא חוק-יסוד: הלאום ופסקת ההתגברות | שיקוי הלאומיות / איל בנבנישתי ודורין לוסטיג

חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי מצטרף לשורה ארוכה של דברי חקיקה ויוזמות מדיניות של השנים האחרונות שנועדו להחליש את שני האדנים עליהם מושתת משטר דמוקרטי חוקתי: זכויות אדם ואיזונים ובלמים מוסדיים. יתר על כן, הוא פוגע בליבת הרעיון הדמוקרטי שתכליתו ליצור מסגרת בה קבוצות שונות בחברה פועלות מתוך מטרה לקדם את טובת... Continue Reading →

סימפוזיון בנושא חוק-יסוד: הלאום ופסקת ההתגברות | האם חוק הלאום שולל את הזכות לשוויון? / אביעד בקשי

ב"ה במילה אחת: לא. ומכאן ואילך אפרט. א. ההבחנה בין זכויות פרט לזכות להגדרה עצמית לאומית שמירה שוויונית על זכויות וחירויות פרט קלאסיות לאור התפיסה הקאנטיאנית של האדם כתכלית לעצמו, או לאורן של תיאוריות אמנה חברתית, מחייבת כל מדינה דמוקרטית המאמינה בזכויות אדם. הגדרתה של מדינה כמדינת לאום אתנית-תרבותית, מדינת לאום פוליטית, מדינה דו-לאומית או... Continue Reading →

סימפוזיון בנושא חוק-יסוד: הלאום ופסקת ההתגברות | על ממשלות וכוחן – על משמעותו של הוויכוח על פסקת ההתגברות / עמיחי כהן

א. מבוא השאלה העומדת במרכז הדיון החוקתי – האקדמי והציבורי – בישראל היא שאלת תפקידו ומעמדו של בית המשפט. הוויכוח הוא פוזיטיבי – האם יש בידי בית המשפט את הכוח לבטל את חקיקת הכנסת – חקיקה רגילה או חוקי-היסוד; ונורמטיבי – האם ראוי שיהיה בידו כוח זה? מאמר זה מתמקד בפן הנורמטיבי של הדיון. לטענתי,... Continue Reading →

סימפוזיון בנושא חוק-יסוד: הלאום ופסקת ההתגברות | פסקת ההסתתרות / צבי כהנא

ברשימה קצרה זו אני מבקש לטעון שהמרדף של הימין הישראלי אחר מנגנון החריגה (המכונה בטעות "פסקת ההתגברות") מבוסס לא פחות – ואולי  יותר – על שיקולי שיח, מאשר על שיקולי עיצוב חוקתי. הוספתו של חוק הלאום לקלחת החוקתית עולה בקנה אחד עם מגמה זו ואף מחזקת אותה. על-פי טענתי, חריגות מן החוקה צריכות להיעשות על-ידי... Continue Reading →

סימפוזיון בנושא חוק-יסוד: הלאום ופסקת ההתגברות | אתוס, עובדות ומי צריך את פסקת ההתגברות? / גד ברזילי

בציבוריות הישראלית ובקהילה המשפטית במיוחד רווחים מאוד הדיונים על 'אקטיביזם שיפוטי'. זאת למרות העובדה כי באופן יחסי נערכו עד כה מעט מחקרים אמפיריים, כאלה המתבססים על איסוף שיטתי של פסיקות ובחינתן לאורך זמן, המבססים כביכול את העובדה כי בית המשפט העליון בישראל, בשבתו כבג"ץ, אכן הוא אקטיביסט מבחינה שיפוטית. יתר על כן, ספק אם הטענה... Continue Reading →

סימפוזיון בנושא חוק-יסוד: הלאום ופסקת ההתגברות | חוק הלאום, פסקת ההתגברות, ותהליך השחיקה הדמוקרטית / גילה שטופלר

לא ניתן להבין את משמעות הסבב הנוכחי של חקיקת חוק הלאום וההצעות לחקיקת פסקת ההתגברות מבלי לשימו בהקשר של השחיקה הדמוקרטית שמדינת ישראל עוברת בשנים האחרונות וביתר שאת בשנתיים וחצי מאז הבחירות האחרונות. השחיקה הדמוקרטית בישראל מצטרפת לתופעה העולמית של משברים דמוקרטיים במדינות כמו הונגריה, פולין, ונצואלה ואף ארצות-הברית מאז בחירתו של טראמפ. השחיקה בישראל... Continue Reading →

סימפוזיון בנושא חוק-יסוד: הלאום ופסקת ההתגברות | מבוא: מהפכות חוקתיות ואנטי-חוקתיות? / אייל גרוס

סימפוזיון בהשתתפות (לפי סדר א"ב) פרופ' איל בנבנשתי, ד"ר אביעד בקשי, פרופ' גד ברזילי, עו"ד חסן ג'בארין, פרופ' אייל גרוס, פרופ' עמיחי כהן, פרופ' צבי כהנא, ד"ר דורין לוסטיג, פרופ' סוזי נבות, ד"ר מיטל פינטו, ד"ר יניב רוזנאי ופרופ' גילה שטופלר. מערכת הבלוג מבקשת להודות תודה מיוחדת לפרופ' אייל גרוס על הסכמתו להשתתף כעורך-אורח בסימפוזיון... Continue Reading →

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

למעלה ↑