גילוי דעת בנוגע להצעה לחקיקת פסקת ההתגברות / סניף אייקונס ישראל

פסקת ההתגברות המוצעת כיום חותרת תחת הרעיון של ההגנה החוקתית על זכויות המיעוט במשטר דמוקרטי בפרט ועל זכויות האדם בכלל. ההשוואה בין המצב בישראל למודלים חוקתיים של התגברות (או של עליונות הפרלמנט) הקיימים במדינות אחרות כגון בקנדה או בריטניה, היא פשטנית, הן בשל קיומן של ערובות חוקתיות חלופיות של איזונים ובלמים באותן מדינות, והן בשל...

"הכרזת העצמאות" כקונסטיטוציה והמקרה האוריגינליסטי-שמידטיאני / חסן ג'בארין

פרופסור אהרן ברק העלה בהרצאתו בכנס האחרון של אייקונס-ישראל הצעה לפיה צריך לתת מעמד על-חוקתי מפורש וברור ל"הכרזת העצמאות" (להלן: ההכרזה). לפי ברק, ההכרזה מעגנת את חזון העם ואת ה"אני מאמין" שלו לכן אין להשתמש בסמכות האסיפה המכוננת באופן הנוגד את החזון של ההכרזה. ברק טוען כי, כשהפסיקה עשתה שימוש בהכרזה היא הרחיבה את המרחב...

אין אמון – אין פרטיות? הקלטה חד-צדדית כהאזנת סתר ופגיעה ב"פרטיות ראייתית" / אסף הרדוף

בשנת 2018 נחשפו בתקשורת הקלטות סמויות של בנו של ראש הממשלה[1] ובהמשך של אשת ראש הממשלה.[2] ראש הממשלה, שלפי פרסומים הורה בעבר בעצמו על הקלטה סמויה,[3] הציע לפני כשנתיים שבלי הסכמת כל הצדדים, תיחשב הקלטה כהאזנת סתר.[4] האומנם ראוי להגדיר הקלטת אדם בידי שיחו ללא ידיעתו (להלן: הקלטה חד-צדדית) כהאזנת סתר? לפני כארבעים שנה נולד...

הסדר בוררות בבית הדין הרבני: העמקת ההפליה המוסדית נגד נשים בחסות (או במסווה של) רב תרבותיות / ניצן כספי שילוני

[הערת מערכת: פוסט זה הוא פוסט תגובה לפוסט של אורי אהרונסון, הטיעון הליבראלי (הזהיר) בזכות חוקי השיפוט הדתי , ICON-S-IL Blog  26.2.2018]   "לכאורה זאת הצעה ליברלית הכי גדולה שאני נתקלתי בה בכנסת, לאפשר לשני אנשים במדינה יהודית שבוויכוח הממוני שיש ביניהם [...] יפסקו על פי דין תורה".[1] כך בחר לפתוח את דבריו ח"כ משה גפני...

עקרון ההשתתפות: תרומת המשפט העברי לפסיקת בית המשפט העליון / בנימין פורת

על פי קלישאה ידועה: פעם אחת – מקרה; פעמיים – צירוף מקרים; שלוש פעמים – הרי זו מגמה. כלפי מה אמורים הדברים? פסק דין קוונטינסקי[1] הוא השלישי בסדרת פסקי דין שניתנו בשנה וחצי האחרונות, בהם נעזרו שופטי בית המשפט העליון במקורות המשפט העברי כדי לבסס ולהעמיק את עקרון ההשתתפות של נבחרי הציבור בהליך קבלת ההחלטות...

המינהליזציה של המשפט החוקתי ואקטיביזם פרו-פרלמנטרי / עידו פורת

פסק דין קוונטינסקי בעניין חוק מיסוי דירה שלישית[1] מהווה את שיאן של שתי תופעות קשורות שאת האחת כיניתי בעבר בשם "המינהליזציה של המשפט החוקתי" ואת השנייה אבקש לכנות בשם "אקטיביזם פרו-פרלמנטרי". שתי התופעות אינן ייחודיות לישראל, אך, כרגיל במחוזותינו, הביטוי שניתן להן בישראל הוא קיצוני במיוחד. ברשימה קצרה זו אתעד את טענתי לגבי שני האפיונים...