"חופש המימון" והמשפט החוקתי: הערות על פסק הדין של בג"ץ בנושא מבחני התמיכה / אורי אהרונסון

פסק הדין של בית המשפט העליון מיום 13.5.2020, העוסק בחוקיות מבחני התמיכה של משרד התרבות שנועדו לתמרץ מוסדות תרבות להופיע בפריפריה וביהודה ושומרון,[1] מעורר שורה של שאלות חשובות בדוקטרינה חוקתית ישראלית. עם זאת, לא לכל השאלות הללו ניתנות תשובות בהירות בפסק הדין. מטרת הרשימה הנוכחית היא להצביע על כמה מהנושאים האלה, אשר צפוי שימשיכו להעסיק...

בלי בג"ץ ועם בצלם: מה מבדיל בין רובוטים לבין חיילים בשר ודם? / אור בסוק

במהלך שירותי כסנגור צבאי בתקופת האינתיפאדה השניה, התבקשתי לבחון את האפשרות לערער על עונש פסילת רשיון נהיגה שהוטל על טייס מסוקים בבית הדין הצבאי המחוזי. עיון בגזר הדין העלה כי לא דובר בתיק חריג. הטייס הורשע, על-פי הודאתו, בביצוע עבירה שחייבה הטלת עונש פסילת רישיון נהיגה לשלושה חודשים לפחות. השופט בערכאה הצבאית המחוזית הטיל עונש...

הסעד החסר / בל יוסף

מבוא ביום 27.2.2020 ניתן פסק הדין החלקי בעניין ארד-פנקס.[1] בכך (לא) הגיע לתומו הליך בן עשר שנים,[2] אשר מבקש לתקוף את חוקתיות הגדרת "הורים מיועדים" בחוק הפונדקאות,[3] הגדרה אשר מדירה זוגות גברים הומוסקסואלים מתהליך זה. בפסק הדין בית המשפט קבע כי ההגדרה אכן לא חוקתית בכל הנוגע להדרת זוגות הגברים. הוא מצא כי גלומה בה...

על "השילוש הקדוש": על ראש ממשלה, ממלא מקום ראש ממשלה ו"ראש ממשלה חלופי" הנאשמים בפלילים / רבקה ווייל

אנו חווים משבר חוקתי היסטורי חסר תקדים אפילו במונחים השוואתיים. על סדר היום הציבורי השאלה אם על בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ להורות כי ח"כ בנימין נתניהו פסול מלכהן כראש ממשלה למרות שנדמה כי רוב גדול של מעל 70 חברי כנסת מבקש כי ירכיב את הממשלה הבאה. העתירות מבקשות כי בית המשפט יתערב בשקול דעת...

הדחה שיפוטית של נבחרי ציבור במבחן חוקתי / יואב דותן

במהלך העשורים האחרונים פותחה בבג"ץ הלכה על-פיה בית המשפט יכול להורות על מניעת מינויים או על הפסקת כהונתם של ממלאי תפקידים ברשות המבצעת, לרבות פקידי מינהל בכירים, קציני צבא ואף שרים או סגני שרים לאחר שהוגש נגדם כתב אישום פלילי (ואף, במקרים מסויימים, קודם לכן). להלכה זו, שידועה גם כהלכת דרעי,[1] היתה השפעה עצומה לא...

עוד על כשירותו של חבר-כנסת שמואשם בפלילים להתמנות לתפקיד ראש הממשלה / ברק מדינה

בפוסט קודם פה בבלוג טענתי, יחד עם אילן סבן, טיעונים באשר למהות – הפגם החוקתי במינוי של חבר-כנסת שמואשם בפלילים לתפקיד ראש הממשלה. הטיעון העיקרי שם הוא שהשיקולים שביסוד הלכת דרעי, [1] שעוסקת בכהונתם של שרים, חלים גם באשר לכהונה בתפקיד ראש הממשלה.    בעקבות טיעונים שהועלו בנושא, בין היתר בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה...