על מקומם של האמפירי והנורמטיבי במשפט – מחשבות בעקבות רשימתה של נטע ברק-קורן ופסק הדין בעניין ההפרדה המגדרית בהשכלה הגבוהה / מנחם מאוטנר

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סדרה נושאית – בעקבות בג"ץ ההפרדה המגדרית באקדמיה]. ברשימה[1] שפרסמה בבלוג זה בעקבות פסק הדין בעניין ההפרדה המגדרית בהשכלה הגבוהה,[2]  נטע ברק-קורן כותבת שפסק הדין מסמן עלייה של זרם חדש במחקר החוקתי – מחקר חוקתי אמפירי. ברק-קורן רואה בפסק הדין בעניין ההפרדה נקודת ציון חשובה בעלייתו של הזרם האמור.... Continue Reading →

המשפט הציבורי מתפשט למרחב המקוון: אנחנו עדיין לא בטוחים מה הוא אמור לעשות שם / אלעד גיל

בעידן שבו חלקים נרחבים מחיינו מתנהלים במרחב המקוון, במקביל ובהדרגה (ובניגוד למה שצפו חוקרי אינטרנט בשנים הראשונות להקמתו[1]), החלו גם ממשלות לגלות את הפוטנציאל הטמון במרחב הזה ובטכנולוגיות הנשענות עליו להשגת מטרותיהן. הפעילות הממשלתית במרחב המקוון מתפרשת כבר היום על קשת רחבה של תחומים וכוללת, בין היתר, אכיפת חוק, הספקה ואסדרה של הגנת סייבר לאומית,... Continue Reading →

"אני, האח הגדול, יודע מה עשית בקיץ האחרון": על פסק הדין בעניין Big Brother Watch v. UK / עמיר כהנא

"אינך זוכר/ת? אל דאגה, אני, האח הגדול, יודע מה עשית בקיץ האחרון. אני יכול להזכיר לך היכן היית ביום מסוים ובשעה מסוימת, מה היה מסלול התנועה שלך, מי היו האנשים בקרבתך בתאריך, בשעה ובמקום מסוים בצירוף הפרטים על אודות אנשים אלה. לא, אין מדובר בסרט אימה אלא במציאות חיינו".[1] כך פתח השופט עמית את פסק... Continue Reading →

בין פרשות קוונטינסקי ושפיר / חגי שלזינגר

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סדרה נושאית – ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד.] פרשת שפיר[1] אינה הפעם הראשונה שנדון מושג השימוש לרעה בסמכות המכוננת,[2] אולם חידושה העיקרי הוא בניסיון לגבש דוקטרינה. פסקי הדין הקודמים הותירו מושג זה עמום ונתון לבחינת 'כל מקרה לגופו', וכעת מבקש בית המשפט לקבוע כללים סדורים באשר לתחולתו. ניסיון זה... Continue Reading →

פסק הדין אודות ההפרדה המגדרית באקדמיה: לקראת משפט חוקתי אמפירי / נטע ברק-קורן

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סדרה נושאית – בעקבות בג"ץ ההפרדה המגדרית באקדמיה]. לפני כשלוש שנים, בתחילת 2018, נתקלתי במקרה בסקר שביצעה המל״ג על מנת לאמוד את עמדות האוכלוסייה החרדית ביחס ללימודים אקדמיים בהפרדה מגדרית. כחוקרת שהתמחותה במחקר אמפירי של המשפט החוקתי, וכמי שחקרה לא מעט את החברה החרדית בשנים שקדמו לכך, שמחתי לגלות... Continue Reading →

הפללת מרובה – לא הפללת! בעקבות הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שידול קטינים לחזרה בתשובה), התשפ"א-2021 / אביעד הכהן

אקדמות מילין הצעת חוק פרטית שהונחה לאחרונה על שולחן הכנסת ה-24 מבקשת לאסור על שידול קטינים לחזרה בתשובה.[1] לפי ההצעה, יתווסף לחוק העונשין, התשל"ז-1977 סעיף 367א שבו ייקבע לאמור: "המשדל קטין לחזור בתשובה או עושה פעולה אחרת, במישרין או בעקיפין, שיש בה להביא לידי חזרה בתשובה של קטין, שלא בנוכחות הוריו ובאישורם, באופן הפוגע בסמכות... Continue Reading →

יש ירידה באמון הציבור במערכת המשפט, אבל עד כמה זה צריך להטריד אותנו? / אדם שנער

סוגיית אמון הציבור במערכת המשפט נמצאת בשיח הציבורי והמשפטי באופן תדיר.[1] היא מתעוררת כל שנה מחדש סביב פרסום מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעוקב אחר מידת האמון של הציבור ברשויות השלטון השונות, ומפציעה בהקשרים שונים מעת לעת. בין היתר, אחת הטענות המרכזיות כנגד המהפכה החוקתית וביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית היא שהן הביאו לירידה... Continue Reading →

על "זכות העמידה" של הערת השוליים אצל גרבר / שחר בן מאיר

אהרן גרבר פרסם בדפים אלו מאמר תגובה[1] למאמרו של רון חריס[2] וכן לתמצית שלו שנתפרסמה כאן,[3] העוסקים בסוגיית השימוש בנרטיב מדומיין, לפי חריס, של מבקרי בית המשפט העליון, מהצד השמרני והימני של המפה הפוליטית. נראה כי לטענתו של גרבר אין המדובר בהכרח בנרטיב מדומיין ובכך הוא חולק על חריס. במסגרת תגובתו זו, מפנה אותנו גרבר... Continue Reading →

דיבייט ICON-S – נצחיוּת חוקתית | חוקתיות היפותטית / ליאב אורגד

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סדרה נושאית – ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד, וכן במסגרת דיבייט ICON-S. לרשימה הראשונה בדיבייט, מאת פרופ' ליאב אורגד, ראו כאן. לרשימתו העוקבת של פרופ' יניב רוזנאי, ראו כאן.] ברשימתי הקודמת במסגרת דיבייט זה טענתי כי הנצחת ערכים חוקתיים היא פרקטיקה שגויה מחמש סיבות: קונספטואלית, תיאורטית, משפטית, חינוכית ופוליטית.[1]... Continue Reading →

ההבדל בין היסטוריה מגויסת ומחקר היסטורי (תשובה לתגובתו של אהרון גרבר) / רון חריס

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת כתשובה לרשימת תגובה של עו"ד אהרן גרבר על מאמרו של פרופ' רון חריס בכתב העת עיוני משפט ועל רשימתו העוקבת של פרופ' חריס בבלוג זה.] אני מודה לאהרון גרבר על הקריאה המעמיקה של מאמרי, על קידום הדיון החשוב ועל ההזדמנות שהוא נותן לי להבהרת טיעוניי.[1] בניגוד למיוחס לי אני לא... Continue Reading →

על היסטוריה ומתודולוגיה: האם חולל ברק מהפכה והאם זה משנה? / אהרן גרבר

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת בהמשך לרשימה קודמת של פרופ' רון חריס. את תשובתו של פרופ' חריס לרשימה הנוכחית ניתן לקרוא כאן.] פרופ' רון חריס מתריע מפני נרטיב היסטורי מדומיין שמתפשט בעשור האחרון בקרב מבקרי בית המשפט העליון. במאמר מקיף שתמציתו פורסמה בבמה זאת הוא מאשים מבקרים "מהימין" בעיוות היסטורי שנועד לשרת את מאווייהם הפוליטיים.[1]... Continue Reading →

דרישת קוורום – דיון והצעה לשינוי / גונן אילן

עתה לאחר השבעתה של הממשלה ה־36, תחל כנסת ישראל בעבודתה הסדירה, ומכאן שיחודשו הדיונים בוועדות השונות בכנסת והצבעות על חוקים במליאה. פסק הדין בעניין קוונטינסקי,[1] שהעלה על נס את עקרון ההשתתפות של חברי הכנסת, אמור היה לאותת למחוקק שיש לפעול להסדרה חקיקתית שתביא להגשמת עקרון זה הלכה למעשה. משלא כך נעשה, סבורני שיש להעלות מחדש... Continue Reading →

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

למעלה ↑