מיני-סימפוזיון: הליברליזם בישראל – חלק ג' | ליברליזם יהודי-ישראלי / משואה שגיב

[דבר העורכת: מיני-סימפוזיון זה מתפרסם לכבוד ספרו של פרופ' מנחם מאוטנר, הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו. המיני-סימפוזיון כולל רשימות מאת פרופ' יואב דותן, פרופ' יניב רוזנאי, ד"ר משואה שגיב וד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן, וכן רשימת תגובה מאת פרופ' מאוטנר]. בספרו, הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו,[1] מתבונן פרופ' מני מאוטנר על המציאות הישראלית ורואה שהליברליזם הישראלי בנסיגה....

מיני-סימפוזיון: הליברליזם בישראל – חלק ב' | עתידותיו של הליברליזם בישראל מנקודת מבט פלסטינית / מנאל תותרי-ג'ובראן

[דבר העורכת: מיני-סימפוזיון זה מתפרסם לכבוד ספרו של פרופ' מנחם מאוטנר, הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו. המיני-סימפוזיון כולל רשימות מאת פרופ' יואב דותן, פרופ' יניב רוזנאי, ד"ר משואה שגיב וד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן, וכן רשימת תגובה מאת פרופ' מאוטנר]. בספרו הליברליזם בישראל: תולדותיו בעיותיו, עתידותיו,[1] מני מאוטנר מבקש לחקור את התפתחות הליברליזם הישראלי, לעמוד על האתגרים...

מיני-סימפוזיון: הליברליזם בישראל – חלק א' | רטוריקה ואימפקט בפסיקת בית המשפט העליון – הערות לספרו של מני מאוטנר "הליברליזם בישראל" / יואב דותן[*]

[דבר העורכת: מיני-סימפוזיון זה מתפרסם לכבוד ספרו של פרופ' מנחם מאוטנר, הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו. המיני-סימפוזיון כולל רשימות מאת פרופ' יואב דותן, פרופ' יניב רוזנאי, ד"ר משואה שגיב וד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן, וכן רשימת תגובה מאת פרופ' מאוטנר]. ערב טוב לכולם. ראשית, אני רוצה להצטרף לברכות למני על הספר החשוב הזה. הספר הוא לא רק...

מינוי פג תוקף? על חוקיות המשך כהונתו של השר לעניינים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון / מורן קנדלשטיין-היינה

כינונה של ממשלת החילופים היה כרוך בתיקון רחב היקף של חוק-יסוד: הממשלה – חלקו בהוראת קבע וחלקו במתכונת של הוראת שעה.[1] במסגרת הוראת השעה, ניתן עוגן חוקתי למוסד חדש אך מוכר – שר נוסף במשרד ממשלתי.[2] מכוח הסדר זה מונה חבר הכנסת מיכאל ביטון לתפקיד השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון.[3] לאחר הבחירות האחרונות לכנסת...

מתי נולדת הביצה? על תיאורטיות בענייני בחירות / חגי יעקובי

מבוא כחלק מהמצב המשפטי והפוליטי המורכב בו מצויה מדינת ישראל בעת האחרונה, הולכים ורבים המקרים בהם מתעוררות שאלות משפטיות נטולות תקדימים הנוגעות בליבת הליכי הבחירות. כך, במהלך שלוש מארבע מערכות הבחירות האחרונות רחשו ספקות בנוגע ליכולתו של מי שנאשם בפלילים להרכיב ממשלה.[1] בהמשך, ממשלת החילופים והסכם הפריטטיות שבא עימה הולידו מורכבויות משפטיות דומות – לפני...

הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון מס' 11: עשר הנשיאות הבאות) / אורי אהרונסון

ב-2 ביוני 2021 תבחר הכנסת את הנשיא האחד-עשר של מדינת ישראל. עדיין לא ידוע מי המועמדים לתפקיד, אף שבבורסת השמות מן החודשים האחרונים הוזכרו, כרגיל, כמה פוליטיקאים (בעבר ובהווה) וכן לפחות אשת ציבור אחת – זוכת פרס ישראל, מרים פרץ. בסבב הבחירות הקודם, ב-2014, אז נבחר רובי ריבלין לנשיאות, היו גם השופטת בדימוס דליה דורנר...

על נרטיב וחוקה: איך מפרקים את "המוקש" של פסקת ההתגברות? / רבקה ווייל

מעטים הנושאים שמעוררים אמוציות כה רבות בפוליטיקה ובאקדמיה הישראלית כמו שאלת אימוצה של פסקת התגברות, שמכוחה הכנסת תהא רשאית להצהיר על חוקים כתקפים גם אם הם עומדים בסתירה לחוקי יסוד. אימוץ פסקת התגברות מפורשת כללית, בנוסף על זו המצויה כיום בחוק-יסוד: חופש העיסוק,[1] נתפסת על ידי כל הצדדים לוויכוח "כמלחמה על הבית". מצד אחד, עומדים...

נגישות לחקיקת משנה בעידן הדיגיטלי: תקנות הקורונה כמקרה מבחן /שרון ידין

מה ניתן ללמוד ממשבר הקורונה על עקרון פומביות החקיקה במנהל הציבורי, על דפוסי תקשורת חדשים המתפתחים בין הממשל לאזרחים ועל הנורמות הרצויות בדבר נגישות לתקנות בחירום ובשגרה? מהו טיבה המצוי והרצוי של החובה הממשלתית לפרסם תקנות בעידן הדיגיטלי? במאמר חדש, שנכתב בשלהי "הגל הראשון" של משבר הקורונה ועתיד לראות אור בגיליון "משפט וקורונה" של כתב...

"למי צלצלו הפעמונים?" – אסון מירון: "מקום קדוש" ו"אירועים דתיים" אינם שטחי הפקר משפטיים / אביעד הכהן

א. אקדמות מילין לצד הכאב הנורא, הבכי והדמעות, לנוכח האסון המחריד במירון,[1] שבו קיפחו את חייהם 45 בני אדם, עלתה באחת סוגיית האחריות לניהול המקומות הקדושים[2] ותחולת החוק עליהם. הכתובת, יש לומר, הייתה חרותה על קירות המקומות הקדושים – הכותל המערבי וקבר הרשב"י-רבי שמעון בר יוחאי במירון, כנסיית הקבר וקבר רחל, מזה עשרות שנים, ובאותיות...