"הבו לנו יועמ"שים צייתנים!" על המעמד החוקתי של עקרון עצמאות הייעוץ המשפטי ברשות המבצעת / מתן גוטמן

עקרון עצמאות מערך הייעוץ המשפטי הפנימי ברשות המבצעת עומד במרכזו של דיון פוליטי, ציבורי ומשפטי סוער בעת האחרונה.[1] הדיון התעורר ביתר שאת במהלך הדיון המתקדם בכנסת בהצעת החוק – המכונה "חוק היועמ"שים" – המבקשת לשנות את דרך מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.[2] לפי ההצעה היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ימונו על-ידי השר על-פי המלצה של ועדת... Continue Reading →

בשולי המָקוֹרָנוּת: הערה על מתודות פרשניות ומחנות אידאולוגיים / רפי רזניק

המערכת המשפטית האמריקנית סערה לאחרונה סביב מינויו של השופט ברט קאוונו לבית המשפט העליון. בעין הסערה עמדו האשמות בדבר תקיפות מיניות, אך עדותו של השופט לפני ועדת המשפט של הסנאט הציפה שאלה נפרדת, והיא זיהויים של שופטים עם אידאולוגיות פוליטיות. בית המשפט העליון האמריקני הוא גוף בעל זיקה פוליטית חזקה יותר מאשר מקבילו הישראלי, מבחינה... Continue Reading →

קניין חדש תוצרת הארץ – מגמת המינהליזציה של המשפט החוקתי הישראלי / אסף וינר

המושג "קניין חדש" אותו טבע צ׳רלס רייך באמצע המאה הקודמת,[1] מגלם את התפיסה המשפטית לפיה הגנת הזכות החוקתית לקניין אינה מוגבלת אך לבעלות פרטית במשאבים גשמיים או רוחניים, אלא מכסה גם הענקות מדיניות בעלות ערך כלכלי לפרט (למשל קצבת ביטוח לאומי, רישיונות לפעילות מסחרית, סובסידיות כספות ועוד). על רקע הטענה שהענקות אלה יוצרות יחסי תלות... Continue Reading →

סימפוזיון בנושא חוק-יסוד: הלאום ופסקת ההתגברות | סיכום: חוקתיות וכיבוש בצבת בין התגברות ולאום / אייל גרוס

סימפוזיון זה שהתנהל כאן בשבועות האחרונים, מהווה הסימפוזיון התמאטי השלישי מאז הקמתו של בלוג זה (לכך נוספו סימפוזיונים שהתמקדו בפסק דין מסוים כמו הסימפוזיון בעניין קוונטינסקי ובעניין גירוש מבקשי המקלט).  הסימפוזיון התמאטי הראשון התקיים כאן ביוני 2017 ועסק בשאלה של "השתלטות חוקתית בישראל". השני התקיים ביולי 2017 ועסק בחמישים שנה ל-1967 והתמקד בשאלות הנוגעות לכיבוש.... Continue Reading →

סימפוזיון בנושא חוק-יסוד: הלאום ופסקת ההתגברות | על הסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי-יסוד / סוזי נבות ויניב רוזנאי

שאלת גבולות הסמכות המכוננת של הכנסת התעוררה במשפט הישראלי בספרות ובמספר פסקי-דין, למשל לאחרונה בפסק-הדין בעניין 'חוק ההדחה'.[1] אבן הפינה הראשונה לעניין זה הונחה בעניין ירדור, שם הוכר, בדעת רוב כי יש כללים יסודיים על-חוקתיים המצויים מעל הדין הפוזיטיבי, והמגנים על ערכיה המכוננים של האומה.[2] בפסק-הדין בעניין לאו"ר, העיר השופט ברק, כי באופן תיאורטי ניתן... Continue Reading →

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

למעלה ↑