סתירה לעיקרון חוקתי-משטרי בראי עליית דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת / אור מורג

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סדרה נושאית – ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד.] בעניין שפיר[1] עשה בית המשפט העליון שימוש בדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, מה שזכה להתייחסות ניכרת.[2] יחד עם זאת, בצל סוגיה זו עומדת סוגיה אחרת שנדונה בעניין שפיר, אשר לא זכתה לתשומת לב מספקת. סוגיה זו נוגעת לדיון בדבר תחולתה של...

הליך מנהלי הוגן? החתול שומר על השמנת! | חלק ב' / איל פלג

  [דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת בשני חלקים. לחלקה הראשון של הרשימה, ראו כאן.] בחלק א' של רשימה זו הוצגו עובדות פסק דין אדם,[1] בו הוכרע שמשרד הפנים הפר את חובת המהירות הראויה בטיפול בבקשות למקלט מדיני – שיהוי מנהלי של שנים ארוכות בטיפול והכרעה באלפי בקשות מקלט. הצבעתי על כך שעובדות פרשת אדם מהוות...

הליך מנהלי הוגן? החתול שומר על השמנת! | חלק א' / איל פלג

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת בשני חלקים. לחלקה השני של הרשימה, ראו כאן.] מבוא לפני מספר חודשים קיבל בג"ץ שתי עתירות, שהוגשו בשם נתיני סודן שכונו בישראל "מסתננים" (להלן: פרשת אדם).[1] בעתירות נטען שאותם פרטים נכנסו לישראל בשנים 2003–2013 לשם מציאת מקלט מדיני מפני סכנה הנשקפת לחייהם ולשלמות גופם במדינתם. העתירות הוגשו בשל העיכוב המתמשך...

האם קיימת הצדקה ליועץ משפטי לכנסת כמוסד עצמאי ונפרד? / קרן הורוביץ ואיתי בר-סימן-טוב

[דבר העורכת: רשימה זו היא חלק מסדרה נושאית – "הייעוץ המשפטי לכנסת".] במאמרנו "היועץ המשפטי לכנסת ומקומו בהפרדת הרשויות בהליכי החקיקה"[1] אנו מבססים, בין היתר, את הטענה כי קיימות הצדקות לקיום מוסד עצמאי של יועץ משפטי לכנסת. ברשימה קצרה זו נתרכז בהצדקות אלו. תחילה נציג את ההצדקות שעלו בתקופה שקדמה לחקיקת החוק ובמהלך חקיקתו ולאחריהן...

הדיאלוג החוקתי "הפנימי" בין בית המשפט העליון לכנסת / בל יוסף

[דבר העורכת: רשימה זו היא חלק מסדרה נושאית – "הייעוץ המשפטי לכנסת".] בכנס על אודות הייעוץ המשפטי לכנסת[1] שנערך באפריל 2021 ניתן היה לחוש עד כמה מעמד הייעוץ המשפטי לכנסת כמייצג הכנסת בערכאות התבסס בשני העשורים האחרונים.[2] התבססות זו ניתן לייחס לשורה של מהלכים משפטיים, בהם אמירת אגב בעניין לשכת מנהלי השקעות על אודות (היעדר)...

על יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה בפרספקטיבה היסטורית / רבקה ווייל

בית המשפט העליון הביע עמדתו בשורה של פסקי דין מרכזיים כי בשנים האחרונות התחזק כוחה של הממשלה ביחס לכנסת.[1] בית המשפט ראה בכך התפתחות לא רצויה משני טעמים: האחד, הכנסת היא הגוף הנבחר באופן ישיר על ידי העם, ואילו הממשלה קמה מכוח אמונה של הכנסת. השני, בכנסת מצויה אף האופוזיציה, ועל הכנסת לקחת בחשבון את...

"איש בעוונו יישא": פרסום שמות הורים בכתב אישום – היבטים חוקתיים / אביעד הכהן

סעיף 85(3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע ש"כתב אישום יכיל", בין השאר, את "שם הנאשם ומענו".[1] ודוק: שם הנאשם, הא ותו לא, שמו-שלו ולא שמות הוריו או מי מהם. למרות זאת, הנוהג הרווח מזה עשרות שנים הוא שבכתב האישום, לצד שם הנאשם, מצוין גם שם אביו, "פלוני בן פלוני",[2] ולעתים מוסיפים גם...