השלכות תכנית לוין על קבלת החלטות אידיאולוגית ואקטיביזם שיפוטי בבית המשפט העליון – ניתוח אמפירי / קרן וינשל

הצדקה מרכזית לתכנית השינויים במערכת המשפט היא הטענה כי שופטים מכריעים בסכסוכים משפטיים (גם) בהתאם לעמדתם האידאולוגית, ולכן יש למנותם במנגנון פוליטי. הצדקה זו מתעצמת לאור טענות אודות מעורבות אקטיביסטית של בית המשפט בעניינים ציבוריים. ברשימה זו אבקש להציג בחינה אמפירית בדבר מידת השפעת העמדות האידיאולוגיות של שופטים בבית המשפט העליון הישראלי על הכרעותיהם, וכן...

מאה שנים לפסיקה לפיה חקיקה ראשית הפוגעת קשות בעצמאות השיפוטית בטלה בהיותה נוגדת ערכי יסוד של השיטה: מחשבות עכשוויות בציון מאה לפרשת זסלבסקי / זיו בורר

בארץ ישראל, לפני מאה שנה בדיוק, התקיים הליך בפני בית המשפט העליון שבסופו פסקו שופט מקומי-יהודי, לצד שופט מקומי-ערבי, בניגוד לעמדת עמיתם הבריטי, כי נורמה מסוימת שהוצאה על ידי הריבון – ושהריבון התכוון לשוות לה מעמד של חקיקה ראשית – הינה, למעשה, בטלה. זאת, בין היתר, מפאת קיומן של מגבלות המוטלות על הדרכים בהם רשאי...

הטיעון בדבר הבינאריות של ההצדקה הדמוקרטית כמפתח להידברות על "הרפורמות במשפט" / חגי שלזינגר

במסגרת הדיון ב"רפורמות במערכת המשפט" קשה להפריד בין הפוליטי לאנליטי, ובין הפרטים למכלול. בעוד אנו עדים לכתיבה הולכת וגוברת של תומכי ריסון שיפוטי המבקרים את נקודות האיזון ברכיבים הבודדים של הרפורמה,[1] כדאי לתת את הדעת גם על ההנמקות האנליטיות למהלך כולו. ההצדקות הללו עשויות לעתים להישמע כנחלתו של 'גרעין קשה' אידיאולוגי מצומצם בלבד, אך דומני,...