מעמד המשפט הבינלאומי בפסיקת בית המשפט העליון העוסקת בשטחים הכבושים: מגמות בעשור האחרון / תמר הוסטובסקי ברנדס

לפני יותר מעשור כתבה דפנה ברק-ארז, כיום שופטת בית המשפט העליון, מאמר הבוחן את מעמדו של משפט זכויות האדם הבינלאומי בפסיקת בית המשפט העליון בישראל. ברק-ארז טענה כי ככלל, ההסתמכות של בית המשפט העליון על המשפט הבינלאומי התחזקה החל מאמצע שנות ה-90, וכי מגמה זו ניכרת בעיקר בפסקי דין העוסקים בתחומים המעוררים ענין בקרב הקהילה...

משפט חוקתי ומשפט מנהלי בשטחים הכבושים / אדם שנער

בית המשפט העליון הישראלי הוא, ככל הנראה, בית המשפט שעסק בדיני כיבוש יותר מכל בית משפט מדינתי או טריבונל בינלאומי בעולם. דומה שמעט מאוד שאלות לא נדונו בפסיקתו של בית המשפט העליון בנוגע לשטחים. שאלה אחת, עם זאת, נותרה באופן מפתיע פתוחה. כוונתי לשאלה האם חוקי היסוד ובפרט זכויות האדם המעוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו...

על המתח שבין זמניות הכיבוש לסופיות הקניין / רונית לוין-שנור

זמניות הכיבוש היא ביסוד חוקיותו. סופיות הקניין היא עצם מהותו. על המתח שבין שני אלה אקדיש את הדברים הבאים. כבר כמעט ארבעים שנה מהדהדים בין ההרים והגבעות של הגדה המערבית, דברי דו-השיח שבין עורך דין אליאס חורי, בשם בעלי קרקעות פרטיות מאלבירה וטובאס, לבין פרקליט המדינה גבריאל בך, המגן על ההחלטה לתפוס זמנית את קרקעותיהם...

עוזב בפתיחת דלת – על פסיקת בג"ץ בעניין שטח המחייה / חגית לרנאו

[זהו פוסט שלישי בסדרת רשימות על פסק דינו של בית המשפט העליון בנושא הצפיפות בבתי-הסוהר. כותבות וכותבים מעוניינים מוזמנים לשלוח תרומה לדיון] שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין פרש מתקופה ארוכה ועשירה בשירות הציבורי שכללה, בין השאר, גם כהונה כיועץ משפטי לממשלה ושלוש עשרה שנות כהונה כשופט בית משפט עליון. רובינשטיין בחר להיפרד מכס השיפוט בהכרעה...

הגיון הקומקום והתמונה שמחוץ למסגרת: עיון ביקורתי בדפוסים מנוגדים של אכיפת דין בשטח כבוש / איתן דיאמונד

בכתבים של זיגמונד פרויד מופיע סיפור הומוריסטי על אדם שהואשם על-ידי שכנו על שהחזיר לו קומקום שהשאיל במצב פגום. האיש משיב, ראשית, כי החזיר את הקומקום שלם, שנית, כי הקומקום כבר היה מחורר כששאל אותו, ושלישית כי מעולם לא שאל קומקום משכנו.[1] בעקבות הסיפור הזה, נֶהֱגָה לימים הביטוי ״הגיון הקומקום״ המבטא שימוש מצטבר בקווי טיעון...

על השעיית חוקים והצפיפות בבתי הסוהר / סיגל שהב

[זהו פוסט שני בסדרת רשימות על פסק דינו של בית המשפט העליון בנושא הצפיפות בבתי-הסוהר, בהמשך לרשימתו של פרופ' גזל-אייל. כותבות וכותבים מעוניינים מוזמנים לשלוח תרומה לדיון] פסק הדין של בית המשפט העליון בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח ואחרים נ' השר לביטחון פנים (ניתן 13.6.2017) (להלן – 'עניין הצפיפות') מגלה כי השר לביטחון פנים, כמייצג הממשלה,...

משל אזריה / ארנה בן-נפתלי

פתח דבר ציון חמישים שנות שליטה ישראלית על השטחים שנמצאים תחת המסגרת הנורמטיבית של דיני הכיבוש מאז 1967, מזמין, בין היתר, חשיבה על תפקידו של המשפט במערך שליטה זה. אכן, מדובר ב"מעבדה משפטית" ממגוון טעמים שהפכו אותו לכיבוש ה"ממושפט" בעולם. על אלה נמנים מעורבות רחבת היקף של גדודי משפטנים הן בעיצוב מערך השליטה מראשיתו והן...

חמישים שנה ל-1967: האם דיני הכיבוש שרדו את מבחן הזמן? / יובל שני

כנס מינרבה/הצלב האדום בנושא חמישים שנה ל-1967[1] התמקד בשאלה מה ניתן ללמוד ממקרה החקר הישראלי-פלסטיני, כמו גם מהקשרים אחרים, על דיני הכיבוש של המשפט הבינלאומי (או בשמם "המקצועי" – דיני התפיסה הלוחמתית). במרכזו עמדה שאלת תת-היישום של הדינים, וניסיונות של מספר מדינות, לרבות ישראל, להתנער מחלק מהמגבלות המשפטיות שהדינים מטילים עליהן. ברמה מופשטת יותר, עמדה...

מיני-סימפוזיון: 50 שנה ל-67: מחשבות משפטיות על השטחים הכבושים – פתח-דבר / אדם שנער

ביוני השנה מלאו חמישים שנה למלחמת ששת הימים. השינוי המשמעותי ביותר שהביא הניצחון במלחמה זו היה כיבושם של שטחים נרחבים אשר לפני כן לא היו בשליטתה של ישראל: חצי האי סיני, רצועת עזה, הגדה המערבית (לרבות מזרח ירושלים) ורמת הגולן. כידוע, חצי האי סיני הוחזר למצרים בעקבות הסכם קמפ דייוויד. מזרח ירושלים ורמת הגולן סופחו...

חופש הביטוי וניטראליות – בחינת המצב המשפטי בישראל ובארה"ב / אהרן גרבר

[פוסט זה הוא תגובה לדיון של פרופ' מנחם מאוטנר ברשימה 'תמיכת המדינה באמנויות בלא להתערב בתכנן'; כותבות וכותבים נוספים מוזמנים להגיב לדיון זה]. פרופ' מאוטנר מבקש להכריע במאבק המתחולל כביכול בין "חופש הביטוי" ל-"חופש המימון" באמצעות תאוריה פוליטית ליברלית מסויימת – תאוריה בדבר חובת ניטראליות שלטונית בתחום התרבות. הדיון על התאוריה הפוליטית הליברלית חשוב, במקביל לדיון...