האם קיים עקרון חוקתי ניטרלי להכרעת שאלת השימוש לרעה בסמכות המכוננת? / אלעד גיל

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סדרה נושאית – ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד] פרשת שפיר[1] הבטיחה להעמיד לדיון נוקב ואולי להכריע שאלה מֶטה-חוקתית במשפט הישראלי: האם וכיצד הסמכות המכוננת כפופה לביקורת שיפוטית. בפועל, למרבה האכזבה, היינו עדים למשהו שדמה יותר לשיח חירשים. כוונתי היא בעיקר לכך שבחינת נימוקי השופטים מצביעה על ניתוק במקום חתירה... להמשיך לקרוא ←

דיבייט ICON-S – נצחיוּת חוקתית | לא נצחיות אלא סמכות מכוננת מוגבלת / יניב רוזנאי

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סדרה נושאית – ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד, וכן במסגרת דיבייט ICON-S. לרשימה הקודמת בדיבייט, מאת פרופ' ליאב אורגד, ראו כאן.] ברשימה זו אבקש להגיב לחלק מטיעוניו של חברי ומורי, פרופ' ליאב אורגד באשר לשאלת "החוקה הנצחית".[1]  אורגד צודק בביקורתו הראשונה כי "מוטב לבני אנוש שלא לחוקק חוקות המתיימרות... להמשיך לקרוא ←

דיבייט ICON-S – נצחיוּת חוקתית | חוקה נצחית? / ליאב אורגד

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סדרה נושאית – ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד, וכן במסגרת דיבייט ICON-S. לרשימתו העוקבת של פרופ' יניב רוזנאי, ראו כאן.] בית המשפט העליון צפוי להכריע בחודש הקרוב בשאלה תקדימית: האם קיימים ״ערכים נצחיים״ שאף מחוקק, גם לא הרשות המכוננת, רשאי לבטל או לשנות מן היסוד? ובאופן פרטני, האם חוק-יסוד:... להמשיך לקרוא ←

החובות הציבוריות כלפי התושבים בשייח ג׳ראח / רונית לוין-שנור

הערת המחברת: ביום 7.6.2021 הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי החליט שלא להתייצב להליכים בעניין. יש לראות צעד זה כביטוי נוסף להפרת חובותיה הציבוריות של ישראל כלפי תושביה כפי שנטען ברשימה זו. בתמצית ביום 9 במאי 2021, בסמוך לפרוץ אירועי האלימות הקשים סביב פינוי מחזיקים נרחב המיועד להתבצע בשכונת שייח ג׳ראח במזרח ירושלים, הודיע היועץ המשפטי... להמשיך לקרוא ←

מיני סימפוזיון: הליברליזם בישראל – חלק ה' | בזכות הלגיטימציה והכוח הרך / מנחם מאוטנר

[דבר העורכת: מיני-סימפוזיון זה מתפרסם לכבוד ספרו של פרופ' מנחם מאוטנר, הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו. המיני-סימפוזיון כולל רשימות מאת פרופ' יואב דותן, פרופ' יניב רוזנאי, ד"ר משואה שגיב וד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן, וכן רשימת תגובה מאת פרופ' מאוטנר]. . בפתח הדברים, ברצוני להודות ליואב דותן, ליניב רוזנאי, למשואה שגיב ולמנאל תותרי-ג'ובראן על שטרחו בספרי. חשיבות... להמשיך לקרוא ←

מיני-סימפוזיון: הליברליזם בישראל – חלק ד' | האם בית המשפט אשם וזכות עמידה רחבה כתפיסה הרפובליקנית: שתי הערות על הליברליזם בישראל בתגובה לפרופ' מאוטנר / יניב רוזנאי

[דבר העורכת: מיני-סימפוזיון זה מתפרסם לכבוד ספרו של פרופ' מנחם מאוטנר, הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו. המיני-סימפוזיון כולל רשימות מאת פרופ' יואב דותן, פרופ' יניב רוזנאי, ד"ר משואה שגיב וד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן, וכן רשימת תגובה מאת פרופ' מאוטנר]. הליברליזם בישראל[1] מאת פרופ' מני מאוטנר הוא ספר חשוב. למעשה הוא קריאת חובה לכל מי שמתעניין בדמוקרטיה... להמשיך לקרוא ←

מיני-סימפוזיון: הליברליזם בישראל – חלק ג' | ליברליזם יהודי-ישראלי / משואה שגיב

[דבר העורכת: מיני-סימפוזיון זה מתפרסם לכבוד ספרו של פרופ' מנחם מאוטנר, הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו. המיני-סימפוזיון כולל רשימות מאת פרופ' יואב דותן, פרופ' יניב רוזנאי, ד"ר משואה שגיב וד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן, וכן רשימת תגובה מאת פרופ' מאוטנר]. בספרו, הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו,[1] מתבונן פרופ' מני מאוטנר על המציאות הישראלית ורואה שהליברליזם הישראלי בנסיגה.... להמשיך לקרוא ←

מיני-סימפוזיון: הליברליזם בישראל – חלק ב' | עתידותיו של הליברליזם בישראל מנקודת מבט פלסטינית / מנאל תותרי-ג'ובראן

[דבר העורכת: מיני-סימפוזיון זה מתפרסם לכבוד ספרו של פרופ' מנחם מאוטנר, הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו. המיני-סימפוזיון כולל רשימות מאת פרופ' יואב דותן, פרופ' יניב רוזנאי, ד"ר משואה שגיב וד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן, וכן רשימת תגובה מאת פרופ' מאוטנר]. בספרו הליברליזם בישראל: תולדותיו בעיותיו, עתידותיו,[1] מני מאוטנר מבקש לחקור את התפתחות הליברליזם הישראלי, לעמוד על האתגרים... להמשיך לקרוא ←

מיני-סימפוזיון: הליברליזם בישראל – חלק א' | רטוריקה ואימפקט בפסיקת בית המשפט העליון – הערות לספרו של מני מאוטנר "הליברליזם בישראל" / יואב דותן[*]

[דבר העורכת: מיני-סימפוזיון זה מתפרסם לכבוד ספרו של פרופ' מנחם מאוטנר, הליברליזם בישראל: תולדותיו, בעיותיו, עתידותיו. המיני-סימפוזיון כולל רשימות מאת פרופ' יואב דותן, פרופ' יניב רוזנאי, ד"ר משואה שגיב וד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן, וכן רשימת תגובה מאת פרופ' מאוטנר]. ערב טוב לכולם. ראשית, אני רוצה להצטרף לברכות למני על הספר החשוב הזה. הספר הוא לא רק... להמשיך לקרוא ←

מינוי פג תוקף? על חוקיות המשך כהונתו של השר לעניינים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון / מורן קנדלשטיין-היינה

כינונה של ממשלת החילופים היה כרוך בתיקון רחב היקף של חוק-יסוד: הממשלה – חלקו בהוראת קבע וחלקו במתכונת של הוראת שעה.[1] במסגרת הוראת השעה, ניתן עוגן חוקתי למוסד חדש אך מוכר – שר נוסף במשרד ממשלתי.[2] מכוח הסדר זה מונה חבר הכנסת מיכאל ביטון לתפקיד השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון.[3] לאחר הבחירות האחרונות לכנסת... להמשיך לקרוא ←

מתי נולדת הביצה? על תיאורטיות בענייני בחירות / חגי יעקובי

מבוא כחלק מהמצב המשפטי והפוליטי המורכב בו מצויה מדינת ישראל בעת האחרונה, הולכים ורבים המקרים בהם מתעוררות שאלות משפטיות נטולות תקדימים הנוגעות בליבת הליכי הבחירות. כך, במהלך שלוש מארבע מערכות הבחירות האחרונות רחשו ספקות בנוגע ליכולתו של מי שנאשם בפלילים להרכיב ממשלה.[1] בהמשך, ממשלת החילופים והסכם הפריטטיות שבא עימה הולידו מורכבויות משפטיות דומות – לפני... להמשיך לקרוא ←

הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון מס' 11: עשר הנשיאות הבאות) / אורי אהרונסון

ב-2 ביוני 2021 תבחר הכנסת את הנשיא האחד-עשר של מדינת ישראל. עדיין לא ידוע מי המועמדים לתפקיד, אף שבבורסת השמות מן החודשים האחרונים הוזכרו, כרגיל, כמה פוליטיקאים (בעבר ובהווה) וכן לפחות אשת ציבור אחת – זוכת פרס ישראל, מרים פרץ. בסבב הבחירות הקודם, ב-2014, אז נבחר רובי ריבלין לנשיאות, היו גם השופטת בדימוס דליה דורנר... להמשיך לקרוא ←

על נרטיב וחוקה: איך מפרקים את "המוקש" של פסקת ההתגברות? / רבקה ווייל

מעטים הנושאים שמעוררים אמוציות כה רבות בפוליטיקה ובאקדמיה הישראלית כמו שאלת אימוצה של פסקת התגברות, שמכוחה הכנסת תהא רשאית להצהיר על חוקים כתקפים גם אם הם עומדים בסתירה לחוקי יסוד. אימוץ פסקת התגברות מפורשת כללית, בנוסף על זו המצויה כיום בחוק-יסוד: חופש העיסוק,[1] נתפסת על ידי כל הצדדים לוויכוח "כמלחמה על הבית". מצד אחד, עומדים... להמשיך לקרוא ←

נגישות לחקיקת משנה בעידן הדיגיטלי: תקנות הקורונה כמקרה מבחן /שרון ידין

מה ניתן ללמוד ממשבר הקורונה על עקרון פומביות החקיקה במנהל הציבורי, על דפוסי תקשורת חדשים המתפתחים בין הממשל לאזרחים ועל הנורמות הרצויות בדבר נגישות לתקנות בחירום ובשגרה? מהו טיבה המצוי והרצוי של החובה הממשלתית לפרסם תקנות בעידן הדיגיטלי? במאמר חדש, שנכתב בשלהי "הגל הראשון" של משבר הקורונה ועתיד לראות אור בגיליון "משפט וקורונה" של כתב... להמשיך לקרוא ←

"למי צלצלו הפעמונים?" – אסון מירון: "מקום קדוש" ו"אירועים דתיים" אינם שטחי הפקר משפטיים / אביעד הכהן

א. אקדמות מילין לצד הכאב הנורא, הבכי והדמעות, לנוכח האסון המחריד במירון,[1] שבו קיפחו את חייהם 45 בני אדם, עלתה באחת סוגיית האחריות לניהול המקומות הקדושים[2] ותחולת החוק עליהם. הכתובת, יש לומר, הייתה חרותה על קירות המקומות הקדושים – הכותל המערבי וקבר הרשב"י-רבי שמעון בר יוחאי במירון, כנסיית הקבר וקבר רחל, מזה עשרות שנים, ובאותיות... להמשיך לקרוא ←

׳בדיעבדיזם נורמטיבי׳ בפרשנות הדין בדבר הפרדה בין המינים: תגובה לד״ר יעקב בן-שמש / יופי תירוש

בלב המחלוקת בין משפטני פורום קהלת וד״ר יעקב בן-שמש וביני עומדת השאלה מהי גישת הדין הישראלי בשאלה מתי הפרדה בין המינים היא לגיטימית, ומתי יש לפסול אותה.[1] הראשונים טוענים כי אין פסול בהפרדה בהתקיים שלושה תנאים: כשהתנאים שבהם מתקיימת ההפרדה שווים, כשההפרדה לא משפילה, וכשההפרדה איננה כפויה. אפתח בהתייחסות לשני המשתנים הראשונים, אי-שוויון בתנאים והשפלה,... להמשיך לקרוא ←

העבר המדומיין של בית המשפט העליון: השימוש בנרטיבים היסטוריים על ידי מבקרי בית המשפט / רון חריס

ההיסטוריה של בית המשפט העליון עלתה לכותרות בשנים האחרונות, אבל לא רק בגלל פריחת המחקר ההיסטורי; זה אכן התרחב ופרח. הסיבה העיקרית לעניין בתחום היא השימוש שנעשה בהיסטוריה זו בידי מבקריו מימין של בית המשפט בוויכוחים הפוליטיים המתגברים על מקומו העתידי של בית המשפט בשיטת הממשל הישראלית. ברשימה קצרה זו אציג את את הנרטיב ההיסטורי... להמשיך לקרוא ←

לקראת בג"ץ יריב לוין – על התערבות שיפוטית בשיקול דעת יו"ר הכנסת / יונתן גרין

[הערת העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סדרה נושאית – "שנה לבג"ץ אדלשטיין"] מבוא כשנה חלפה מאז פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין סירובו של יושב ראש הכנסת (דאז) יולי אדלשטיין להעלות להצבעה הצעה של 61 חברי כנסת להחלפתו.[1] לפסק הדין בעניין אדלשטיין היו השלכות פוליטיות ומשפטיות מרחיקות לכת, והוא עורר סערה רבה בקרב הציבור... להמשיך לקרוא ←

נפרד אבל שווה – האם קיים דין פוזיטיבי בסוגיה זו? / יעקב בן-שמש

"הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי היא פוגענית כשלעצמה, באשר כידוע 'נפרד לעולם איננו שווה'", כך נאמר על ידי השופטת ברון בפסק הדין בפרשת שוקרון שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון.[1] פסק הדין הצית ויכוח שהתנהל בשבועות האחרונים מעל דפיו הווירטואליים של בלוג זה: האמנם "כידוע"? האמנם נפסק אי פעם שכל הפרדה היא פסולה כשלעצמה? מה... להמשיך לקרוא ←

הזמנה לכנס מקוון של הסניף הישראלי של ICON-S: הייעוץ המשפטי לכנסת – תפקידים ואתגרים

מערך הייעוץ המשפטי לכנסת מצוי בצומת ייחודי ביחסי שלוש רשויות המדינה. עבודתו ממוקמת בליבת האירועים הפוליטיים והמשפטיים בישראל, ונוגעת להיקף רחב של סוגיות: החל בהבטחת תקינות הליכי החקיקה בכנסת; המשך במתן ייעוץ משפטי לנושאי התפקידים בכנסת; וכלה בייצוג הכנסת בערכאות שיפוטיות. למעשה, במציאות הישראלית הנוכחית, דומה שאין הליך חקיקה מרכזי שאינו מלווה על ידו. מהסיבה... להמשיך לקרוא ←

קאנוניזציה של הלכת יולי אדלשטיין ופיקוח שיפוטי על הליכים פנים-פרלמנטריים / רבקה ווייל

[הערת העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סדרה נושאית – "שנה לבג"ץ אדלשטיין"] הלכת יולי אדלשטיין[1] היא אחת ההלכות החשובות והדרמטיות ביותר, שניתנו על ידי בית המשפט העליון. היא ניתנה בשנת קורונה ולאחר בחירות שלישיות תוך שנה. היא ניתנה בתקופת חירום, שהשפעותיה ניכרו בתחום הפוליטי, הכלכלי, הבריאותי והחברתי ופגיעותיה בניהול חיי שגרה היו ללא תקדים. סיעות... להמשיך לקרוא ←

לקראת תיאוריה של החלטות חוקתיות-מוסדיות: בשולי בג"צ 2592/20 התנועה למען איכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה / עמרי בן-צבי

מבוא במאי 2020 ניתנו תמצית הנימוקים ופסק הדין המשלים בפרשת התנועה לאיכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה (אלה יכונו מעתה, במשותף: פסק הדין, או פרשת הרכבת הממשלה).[1] פסק הדין היה בעל חשיבות חברתית, פוליטית ומשפטית גדולה, מאחר שהוא סיפק בין היתר תשובה לשאלה משטרית שהפכה לקריטית באותה העת, ובתוך כך סלל את הדרך להרכבת הממשלה... להמשיך לקרוא ←

זהותו של חבר הכנסת המרכיב ממשלה – האם הגיעה העת להתפתחות המנהג החוקתי? / עידו וקשי

מצויים אנו ימים לאחר בחירות חדשות לכנסת ה-24 ואחת הסוגיות המעניינות העולות כעת לדיון היא על מי תוטל מלאכת הרכבת הממשלה.[1] בדמוקרטיה הפרלמנטרית הישראלית עניין זה נקבע על פי תוצאות הבחירות ויחס הקולות שקיבלו המפלגות שנבחרו לכנסת, אך מבחינה משפטית פורמלית זהותו של חבר הכנסת המנסה ראשון להרכיב ממשלה נקבעת מכוח סמכותו של נשיא המדינה... להמשיך לקרוא ←

כבוד האדם ודוקטרינת הקנטור – חשיבה חדשה / רוני רוזנברג

דוקטרינת הקנטור קובעת כי בהתקיים תנאים מסוימים, המתת אדם כתוצאה מקנטור תוביל להפחתה באחריות הפלילית מרצח לעבירת המתה קלה יותר.[1] כך, בהתאם לדין הנוהג במרבית מדינות ארצות הברית תופחת האחריות הפלילית במקרה של קנטור מרצח להריגה, אם יתגבשו ביחס לנאשם שני מבחנים מצטברים: סובייקטיבי ואובייקטיבי.[2] לפי המבחן הסובייקטיבי נדרש להראות כי התגרות הקורבן הובילה לערעור... להמשיך לקרוא ←

השימוש באלגוריתמים לקבלת החלטות ציבוריות – אתגרים לרשות ולביקורת / אור מורג

ההתפתחויות הטכנולוגיות של עולם הבינה המלאכותית ושל עולם ה"ביג דאטה" בעשורים האחרונים הביאו עימן מגוון פיתוחים חדשניים, המאפשרים לבצע פעולות שבעבר היו מסורבלות ואף בלתי אפשריות לביצוע. כך, למשל, הודות לטכנולוגיות מחשוב חדשניות ניתן היום לאסוף מידע בקנה מידה אסטרונומי, לאחסנו, לעבדו ואף להפיצו. עיבודי מידע בקנה מידה שכזה מאפשרים, בין השאר, ליצור מערכות שנועדו... להמשיך לקרוא ←

ICON-S MUNDO: קול קורא לכנס הבין-לאומי של ICON-S לשנת 2021

האגודה הבין-לאומית למשפט ציבורי שמחה לבשר על קיום הכנס השנתי הבין-לאומי, שייערך בימים 6–9 ביולי 2021. זהו הכנס השביעי במספר של ICON-S, והוא מהווה חוליה נוספת בשרשרת האירועים המוצלחים שהתקיימו בשנים עברו (פירנצה 2014, ניו יורק 2015, ברלין 2016, קופנהגן 2017, הונג קונג 2018, וסנטיאגו 2019). בשל מגיפת הקורונה, הכנס ייערך השנה באופן מקוון. בשנת... להמשיך לקרוא ←

פסק דין דהן: שובו של הדיאלוג החוקתי / בל יוסף

פסק הדין בעניין דהן[1] עסק בשאלה שמצויה מזה עשרות שנים במחלוקת ציבורית ניכרת: תוקפו של גיור רפורמי וקונסרבטיבי שנעשה בישראל. בית המשפט קבע, לאחר שהמחוקק נמנע מלחוקק בנושא במשך שנים רבות (ובפרט בחמש עשרה השנים שבמהלכן התנהל ההליך), כי יש להכיר בגיור קונסרבטיבי ורפורמי שנעשה בישראל על ידי קהילה מוכרת לעניין חוק השבות. עבור רבות... להמשיך לקרוא ←

אבולוציה, רבולוציה וזהותה החוקתית המסוכסכת של ישראל: סיפורה של שמירת הדינים במבט השוואתי / רבקה ווייל

אנו עומדים בערב בחירות גורליות על אופייה של מדינת ישראל. למשבר הפוליטי הקשה הנלווה להעמדתו לדין של ראש ממשלה מכהן חבר משבר בריאותי חסר תקדים.[1]  תקופה זו חשפה את עצביה הרגישים ביותר של החברה הישראלית. על כפות המאזניים מונחים ערכים בסיסיים של עיצוב הזהות הקולקטיבית של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. סוגיות בוערות שנדחקו הצידה בדבר... להמשיך לקרוא ←

דיבייט ICON-S: ראש ממשלה חלופי בממשלת מעבר | עוד על דינם של ממשלת חילופים ושל ראש ממשלה חלופי בממשלת מעבר / איתי בר-סימן-טוב

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת כחלק מדיבייט בנושא ראש ממשלה חלופי בממשלת מעבר. את הרשימה הקודמת בדיבייט, מאת אביעד הכהן, ניתן לקרוא כאן. את רשימתו המקורית של איתי בר-סימן-טוב ניתן לקרוא כאן.] שמחתי לקרוא את תגובתו של פרופ' אביעד הכהן[1] על רשימתי הקודמת, שעסקה בשאלה הפרשנית "האם ראש ממשלה חלופי יוכל להמשיך בתפקידו אם לא... להמשיך לקרוא ←

דיבייט ICON-S: הפרדה או הדרה? | דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם[1] / יופי תירוש

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת כחלק מדיבייט בנושא "הפרדה או הדרה?". את הרשימה הקודמת בדיבייט ניתן לקרוא כאן.] עו״ד אריאל ארליך ועו״ד מאיר בוחניק פרסמו רשימה[2] המציגה, לעניות דעתי, את הדין הישראלי, ובמיוחד את פסיקת בג״ץ בעניין הבריכה בקרית ארבע (להלן: עניין שוקרון),[3] באופן רחוק ממדויק. פרסמתי ביקורת קצרה ברוח זו. כה מטלטלים בעיניהם היו... להמשיך לקרוא ←

דיבייט ICON-S: הפרדה או הדרה? | מקלקלת את השורה: תגובה קצרה לרשימתה של ד"ר תירוש בעניין פסיקת בג"ץ והדרת נשים / אריאל ארליך ומאיר בוחניק

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת כחלק מדיבייט בנושא "הפרדה או הדרה?". את הרשימה הקודמת בדיבייט ניתן לקרוא כאן. את תגובתה של יופי תירוש ניתן לקרוא כאן.] יש בישראל ויכוח: האם ומתי הפרדה בין נשים וגברים פוגעת בשוויון. עמדה אחת גורסת כי בנסיבות מסוימות הפרדה בין נשים וגברים אינה פוגעת בשוויון. זו העמדה שאנו אוחזים בה.... להמשיך לקרוא ←

דיבייט ICON-S: ראש ממשלה חלופי בממשלת מעבר | זה חלופתי, זה תמורתי? כהונת ראש ממשלה חלופי שאינו חבר כנסת כראש ממשלת מעבר / אביעד הכהן

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת כחלק מדיבייט בנושא ראש ממשלה חלופי בממשלת מעבר. את הרשימה הקודמת בדיבייט ניתן לקרוא כאן. את תגובתו של איתי בר-סימן-טוב ניתן לקרוא כאן.] אקדמות מילין: "השכל הישר" – והוא ראשית הוא תכלית במדינה דמוקרטית מסוימת, לא חשוב מאיזו עדה, מתמודד פלוני, "ראש ממשלה חלופי" (להלן, לשם הנוחות: רמ"ח, בשונה מ"ראש... להמשיך לקרוא ←

מהבטחה לנסיגה? מיני-סימפוזיון על הנוף המשתנה של המשפט החוקתי הישראלי – חלק ד' | משפט חוקתי נמוג: שלושה עשורים של פסיקת בג״ץ בעניין הדרת נשים / יופי תירוש

[דבר העורכים: מיני-סימפוזיון זה מתפרסם בעקבות סימפוזיון שהתפרסם החודש בכתב העת הבינלאומי ICON בנושא: From Promise to Retrenchment? On the Changing Landscape of Israeli Constitutionalism, בעריכת אדם שנער, גילה שטופלר וברק מדינה. את המבוא למיני-סימפוזיון שנערך בידי אותם העורכים ניתן לראות כאן. רשימה זו היא גם חלק מדיבייט ICON-S בנושא "הפרדה או הדרה?". את תגובתם של... להמשיך לקרוא ←

מהבטחה לנסיגה? מיני-סימפוזיון על הנוף המשתנה של המשפט החוקתי הישראלי – חלק ג' | המסגרת הנורמטיבית החלה בגדה המערבית: בין משפט בינלאומי למשפט חוקתי[1] / תמר הוסטובסקי ברנדס

[דבר העורכים: מיני-סימפוזיון זה מתפרסם בעקבות סימפוזיון שהתפרסם החודש בכתב העת הבינלאומי ICON בנושא: From Promise to Retrenchment? On the Changing Landscape of Israeli Constitutionalism, בעריכת אדם שנער, גילה שטופלר וברק מדינה. את המבוא למיני-סימפוזיון שנערך בידי אותם העורכים ניתן לראות כאן.] המסגרת הנורמטיבית על פיה דן בית המשפט בעתירות הקשורות לשטחים הכבושים ("השטחים") נותרה... להמשיך לקרוא ←

מהבטחה לנסיגה? מיני-סימפוזיון על הנוף המשתנה של המשפט החוקתי הישראלי – חלק ב' | פוליטיקה ומשפט בישראל: בין פופוליזם לדמוקרטיה / אלון הראל ונועם קולט

[דבר העורכים: מיני-סימפוזיון זה מתפרסם בעקבות סימפוזיון שהתפרסם החודש בכתב העת הבינלאומי ICON בנושא: From Promise to Retrenchment? On the Changing Landscape of Israeli Constitutionalism, בעריכת אדם שנער, גילה שטופלר וברק מדינה. את המבוא למיני-סימפוזיון שנערך בידי אותם העורכים ניתן לראות כאן.] רשימה זו מבוססת על מאמרנו  Populist Rhetoric, False Mirroring and the Courts אשר... להמשיך לקרוא ←

מהבטחה לנסיגה? מיני-סימפוזיון על הנוף המשתנה של המשפט החוקתי הישראלי – חלק א' | חוקתיות שפיטתית בישראל / אריאל בנדור

[דבר העורכים: מיני-סימפוזיון זה מתפרסם בעקבות סימפוזיון שהתפרסם החודש בכתב העת הבינלאומי ICON בנושא: From Promise to Retrenchment? On the Changing Landscape of Israeli Constitutionalism, בעריכת אדם שנער, גילה שטופלר וברק מדינה. את המבוא למיני-סימפוזיון שנערך בידי אותם העורכים ניתן לראות כאן.] 1. ברשימה זאת[1] אני טוען שבמהלך השנים בית המשפט העליון הרחיב את שיקול... להמשיך לקרוא ←

מהבטחה לנסיגה? מיני-סימפוזיון על הנוף המשתנה של המשפט החוקתי הישראלי – מבוא / אדם שנער, גילה שטופלר וברק מדינה

[דבר העורכים: מיני-סימפוזיון זה מתפרסם בעקבות סימפוזיון שהתפרסם החודש בכתב העת הבינלאומי ICON בנושא: From Promise to Retrenchment? On the Changing Landscape of Israeli Constitutionalism, בעריכת אדם שנער, גילה שטופלר וברק מדינה. המיני-סימפוזיון נערך בידי אותם עורכים והוא כולל רשימות המבוססות על מאמרים מהסימפוזיון מאת (לפי סדר א"ב): פרופ' אריאל בנדור, ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס,... להמשיך לקרוא ←

סימפוזיון בנושא ממשלת החילופים בעולם של חוסר יציבות חוקתי – חלק ו' | האם ראש ממשלה חלופי יוכל להמשיך בתפקידו אם לא ייבחר לכנסת? / איתי בר-סימן-טוב

[דבר העורכים: סימפוזיון זה, בעריכה משותפת של שני שניצר ויניב רוזנאי, מתפרסם בעקבות כנס מקוון של הסניף הישראלי של ICON-S, בנושא הקמת ממשלת החילופים, שנערך ביום 7 בדצמבר 2020. את המבוא לסימפוזיון ניתן לקרוא כאן. רשימה זו היא גם חלק מדיבייט ICON-S בנושא ראש ממשלה חלופי בממשלת מעבר. את תגובתו של אביעד הכהן ניתן לקרוא... להמשיך לקרוא ←

סימפוזיון בנושא ממשלת החילופים בעולם של חוסר יציבות חוקתי – חלק ה' | על חוסר היציבות של כללי המשחק הפוליטיים: תיקון מס' 41 לחוק מימון מפלגות / אסף שפירא

[דבר העורכים: סימפוזיון זה, בעריכה משותפת של שני שניצר ויניב רוזנאי, מתפרסם בעקבות כנס מקוון של הסניף הישראלי של ICON-S, בנושא הקמת ממשלת החילופים, שנערך ביום 7 בדצמבר 2020. את המבוא לסימפוזיון ניתן לקרוא כאן.] רקע – תיקונים תכופים בכללי המשחק הפוליטיים אחת התופעות הבולטות בשנים האחרונות בתחום הפוליטי והחוקתי הוא ריבוי התיקונים שנעשו לחוקי... להמשיך לקרוא ←

סימפוזיון בנושא ממשלת החילופים בעולם של חוסר יציבות חוקתי – חלק ד' | "ממשלת החילופים" והשפעתה על מעמדו החוקתי של ראש הממשלה / מורן קנדלשטיין-היינה

[דבר העורכים: סימפוזיון זה, בעריכה משותפת של שני שניצר ויניב רוזנאי, מתפרסם בעקבות כנס מקוון של הסניף הישראלי של ICON-S, בנושא הקמת ממשלת החילופים, שנערך ביום 7 בדצמבר 2020. את המבוא לסימפוזיון ניתן לקרוא כאן.] במאי 2020 התקבל בכנסת תיקון מס' 8 לחוק-יסוד: הממשלה.[1] בלב התיקון – כינון ממשלה דו-ראשית הנחלקת לשני גושים, כאשר בראש... להמשיך לקרוא ←

סימפוזיון בנושא ממשלת החילופים בעולם של חוסר יציבות חוקתי – חלק ג' | מרמה חוקתית / יניב רוזנאי

[דבר העורכים: סימפוזיון זה, בעריכה משותפת של שני שניצר ויניב רוזנאי, מתפרסם בעקבות כנס מקוון של הסניף הישראלי של ICON-S, בנושא הקמת ממשלת החילופים, שנערך ביום 7 בדצמבר 2020. את המבוא לסימפוזיון ניתן לקרוא כאן.] בכל מדינה בעולם יש מגבלות על שינויים חוקתיים. אלו יכולות להיות מגבלות מהותיות, כמו למשל בגרמניה שם אסור לשנות את... להמשיך לקרוא ←

סימפוזיון בנושא ממשלת החילופים בעולם של חוסר יציבות חוקתי – חלק ב' | חמש הערות על הסדר ממשלת החילופים / סוזי נבות

[דבר העורכים: סימפוזיון זה, בעריכה משותפת של שני שניצר ויניב רוזנאי, מתפרסם בעקבות כנס מקוון של הסניף הישראלי של ICON-S, בנושא הקמת ממשלת החילופים, שנערך ביום 7 בדצמבר 2020. את המבוא לסימפוזיון ניתן לקרוא כאן.] תיקון מס' 8 לחוק-יסוד: הממשלה,[1] המסדיר את "ממשלת החילופים", מעלה שאלות חוקתיות רבות, חלקן כאלה המתעוררות לראשונה בישראל. לא רק... להמשיך לקרוא ←

סימפוזיון בנושא ממשלת החילופים בעולם של חוסר יציבות חוקתי – חלק א'| החוקתיות במדרון: זילות ודורסנות, והניתן להעלות את אבנו של סיזיפוס לפסגת ההר / אליקים רובינשטיין*

[דבר העורכים: סימפוזיון זה, בעריכה משותפת של שני שניצר ויניב רוזנאי, מתפרסם בעקבות כנס מקוון של הסניף הישראלי של ICON-S, בנושא הקמת ממשלת החילופים, שנערך ביום 7 בדצמבר 2020. את המבוא לסימפוזיון ניתן לקרוא כאן.] מלאו לא מכבר שבעים שנה להחלטת הררי מיום 13 ביוני 1950. זו עיצבה – בהמשך לעמדות בן-גוריון כפי שבוטאו ב-1949,... להמשיך לקרוא ←

סימפוזיון בנושא ממשלת החילופים בעולם של חוסר יציבות חוקתי – מבוא / שני שניצר ויניב רוזנאי

סימפוזיון זה, בעריכה משותפת של שני שניצר ויניב רוזנאי, מתפרסם בעקבות כנס מקוון של הסניף הישראלי של ICON-S, בנושא הקמת ממשלת החילופים, שנערך ביום 7 בדצמבר 2020. במסגרת הסימפוזיון מתפרסמות רשימות מאת (לפי סדר א"ב): ד"ר איתי בר-סימן-טוב, פרופ' סוזי נבות, ד"ר מורן קנדלשטיין-היינה, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' אליקים רובינשטיין, פרופ' יניב... להמשיך לקרוא ←

על מצב החירום שבתוך מצב החירום – חוק הקורונה והזכות להפגין | "חירום בתוך חירום": סימפוזיון על חוק הקורונה, שלטון החוק וזכויות האדם / תמר הוסטובסקי ברנדס

ביום 11 בנובמבר 2020 קיים מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב כנס בנושא חוק הקורונה. בסימפוזיון זה, אותו עורך כעורך-אורח פרופ' אייל גרוס, מתפרסמות רשימות המבוססות על הרצאות מאותו הכנס, מאת (לפי סדר א"ב) פרופ' גד ברזילי, פרופ' אייל גרוס ומר ניר קוסטי, ד"ר נטלי דודזון, ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס, עו"ד מאיסאנה מוראני, ד"ר... להמשיך לקרוא ←

חוק הקורונה – מסגרת חוקית ריקה מתוכן בחסות ריסון שיפוטי | "חירום בתוך חירום": סימפוזיון על חוק הקורונה, שלטון החוק וזכויות האדם / מאיסאנה מוראני

ביום 11 בנובמבר 2020 קיים מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב כנס בנושא חוק הקורונה. בסימפוזיון זה, אותו עורך כעורך-אורח פרופ' אייל גרוס, מתפרסמות רשימות המבוססות על הרצאות מאותו הכנס, מאת (לפי סדר א"ב) פרופ' גד ברזילי, פרופ' אייל גרוס ומר ניר קוסטי, ד"ר נטלי דודזון, ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס, עו"ד מאיסאנה מוראני, ד"ר... להמשיך לקרוא ←

הפגם העיקרי בחוק הקורונה: היעדר אישור מראש של הכנסת לפני כניסת התקנות לתוקף | "חירום בתוך חירום": סימפוזיון על חוק הקורונה, שלטון החוק וזכויות האדם / עמיר פוקס

ביום 11 בנובמבר 2020 קיים מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב כנס בנושא חוק הקורונה. בסימפוזיון זה, אותו עורך כעורך-אורח פרופ' אייל גרוס, מתפרסמות רשימות המבוססות על הרצאות מאותו הכנס, מאת (לפי סדר א"ב) פרופ' גד ברזילי, פרופ' אייל גרוס ומר ניר קוסטי, ד"ר נטלי דודזון, ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס, עו"ד מאיסאנה מוראני, ד"ר... להמשיך לקרוא ←

פרדוקס חוק הקורונה | "חירום בתוך חירום": סימפוזיון על חוק הקורונה, שלטון החוק וזכויות האדם / ניר קוסטי ואייל גרוס

ביום 11 בנובמבר 2020 קיים מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב כנס בנושא חוק הקורונה. בסימפוזיון זה, אותו עורך כעורך-אורח פרופ' אייל גרוס, מתפרסמות רשימות המבוססות על הרצאות מאותו הכנס, מאת (לפי סדר א"ב) פרופ' גד ברזילי, פרופ' אייל גרוס ומר ניר קוסטי, ד"ר נטלי דודזון, ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס, עו"ד מאיסאנה מוראני, ד"ר... להמשיך לקרוא ←

חוק הקורונה, שלטון החוק ותאטרון בובות | "חירום בתוך חירום": סימפוזיון על חוק הקורונה, שלטון החוק וזכויות האדם / נטלי דודזון

ביום 11 בנובמבר 2020 קיים מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב כנס בנושא חוק הקורונה. בסימפוזיון זה, אותו עורך כעורך-אורח פרופ' אייל גרוס, מתפרסמות רשימות המבוססות על הרצאות מאותו הכנס, מאת (לפי סדר א"ב) פרופ' גד ברזילי, פרופ' אייל גרוס ומר ניר קוסטי, ד"ר נטלי דודזון, ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס, עו"ד מאיסאנה מוראני, ד"ר... להמשיך לקרוא ←

חקיקת הקורונה – הכשלים | "חירום בתוך חירום": סימפוזיון על חוק הקורונה, שלטון החוק וזכויות האדם / הלל סומר

ביום 11 בנובמבר 2020 קיים מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב כנס בנושא חוק הקורונה. בסימפוזיון זה, אותו עורך כעורך-אורח פרופ' אייל גרוס, מתפרסמות רשימות המבוססות על הרצאות מאותו הכנס, מאת (לפי סדר א"ב) פרופ' גד ברזילי, פרופ' אייל גרוס ומר ניר קוסטי, ד"ר נטלי דודזון, ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס, עו"ד מאיסאנה מוראני, ד"ר... להמשיך לקרוא ←

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑