כאשר האומנות פוגעת ברגשות דתיים: על התערבות פוליטית בשדה האומנות / ליאור ויינשטיין

בעת האחרונה אנו עדים למגמה של התערבות רשויות המנהל ונבחרי ציבור בתוכן ואופן הצגת תערוכות אומנות, משיקולים של פגיעה ברגשות הציבור ורגשות דתיים. כך למשל, בשל התערבות של גורמים במנהל בעיריית ירושלים ארע לאחרונה שינוי מיקום של תערוכה של היוצרת שרה בנינגה שכוללת עירום ממרכז ירושלים לשכונה מרוחקת יותר מטעמי "התחשבות באוכלוסייה".[1] תכיפות המקרים והתגברות...

השלכות תכנית לוין על קבלת החלטות אידיאולוגית ואקטיביזם שיפוטי בבית המשפט העליון – ניתוח אמפירי / קרן וינשל

הצדקה מרכזית לתכנית השינויים במערכת המשפט היא הטענה כי שופטים מכריעים בסכסוכים משפטיים (גם) בהתאם לעמדתם האידאולוגית, ולכן יש למנותם במנגנון פוליטי. הצדקה זו מתעצמת לאור טענות אודות מעורבות אקטיביסטית של בית המשפט בעניינים ציבוריים. ברשימה זו אבקש להציג בחינה אמפירית בדבר מידת השפעת העמדות האידיאולוגיות של שופטים בבית המשפט העליון הישראלי על הכרעותיהם, וכן...

מאה שנים לפסיקה לפיה חקיקה ראשית הפוגעת קשות בעצמאות השיפוטית בטלה בהיותה נוגדת ערכי יסוד של השיטה: מחשבות עכשוויות בציון מאה לפרשת זסלבסקי / זיו בורר

בארץ ישראל, לפני מאה שנה בדיוק, התקיים הליך בפני בית המשפט העליון שבסופו פסקו שופט מקומי-יהודי, לצד שופט מקומי-ערבי, בניגוד לעמדת עמיתם הבריטי, כי נורמה מסוימת שהוצאה על ידי הריבון – ושהריבון התכוון לשוות לה מעמד של חקיקה ראשית – הינה, למעשה, בטלה. זאת, בין היתר, מפאת קיומן של מגבלות המוטלות על הדרכים בהם רשאי...

הטיעון בדבר הבינאריות של ההצדקה הדמוקרטית כמפתח להידברות על "הרפורמות במשפט" / חגי שלזינגר

במסגרת הדיון ב"רפורמות במערכת המשפט" קשה להפריד בין הפוליטי לאנליטי, ובין הפרטים למכלול. בעוד אנו עדים לכתיבה הולכת וגוברת של תומכי ריסון שיפוטי המבקרים את נקודות האיזון ברכיבים הבודדים של הרפורמה,[1] כדאי לתת את הדעת גם על ההנמקות האנליטיות למהלך כולו. ההצדקות הללו עשויות לעתים להישמע כנחלתו של 'גרעין קשה' אידיאולוגי מצומצם בלבד, אך דומני,...

השב"כ יגן על הדמוקרטיה?! / גיל גן-מור

לאחרונה דן אלון בן דוד בשאלה כיצד ינהג השב"כ אם תהיה התנגשות בין רשויות המדינה, והסעיר את הרשתות החברתיות. לדבריו, "יש רק גוף אחד שמופקד על שמירת סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו – השב"כ... ספק אם מנסחי החוק נתנו דעתם לסיטואציה שבה מי שיאיים על הדמוקרטיה הישראלית הוא בית המחוקקים שלה". בן דוד סיכם כי "לאחרונה,...

קול קורא: הכנס השנתי השמיני של ICON-S ישראל / نداء: الاجتماع الثامن لـ ICON-S إسرائيل

הפקולטה למשפטים ע׳׳ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב كلية الحقوق على اسم بوخمان، في جامعة تل أبيب יום שלישי, 23 במאי 2023 الثلاثاء، 23 أيار 2023 הודעה על דחיית מועד הגשת הצעות לכנס اشعار بتأجيل الموعد النهائي لتقديم المقترحات للمؤتمر מאז הקמתו בשנת 2014, מקיים הסניף הישראלי של העמותה הבינלאומית למשפט ציבורי כנס שנתי המפגיש חוקרות...

ארבע זוויות לאתגור גישת הפרשנות המסתברת של השופט שטיין / רבקה ווייל

בטרם מינויו לשופט בבית המשפט העליון, השופט שטיין נודע כמומחה עולמי לדיני ראיות.[1] על כן, אין זה מפתיע שהוא בחר ליישם את הידע שלו מדיני הראיות על מלאכת הפרשנות השיפוטית. במאמר מרתק שפרסם ב-2022 הוא מציע גישה לפרשנות חקיקה וחוקה אותה הוא מכנה "פרשנות הסתברותית" (probabilism).[2] זו תאוריה שמתייחסת לטקסטים משפטיים כתקשורת (communication) היוצאת מבית...

חובת השקיפות בחוק דרכי תעמולה / רועי אשכנזי

רבות נאמר ונכתב על הבעייתיות הקיימת בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959 (להלן: חוק דרכי תעמולה). בקצרה, החוק נחקק בשנת 1959 וחרף שינויים מסוימים שהוכנסו בו מאז, הוא אינו מתאים במלואו לשנת 2023, לשינויים המהותיים שחלו במציאות התקשורתית והפוליטית,[1] ולדרך שבה תעמולת בחירות נערכת בישראל כיום. החוק הקיים ישן וארכאי ברובו, ורק בכדי לסבר את האוזן,...

מלחמה על הבית: יחסי הגומלין בין הפרדת הרשויות לכוחה של הרשות השופטת / רבקה ווייל

בימים אלה אנו חווים מתקפה חסרת תקדים בעוצמתה ובחריפותה על מערכות המשפט בישראל, כששיאה בהצעות של חברי הממשלה ה־37, שמטרתן בין היתר חקיקת בזק של תיקוני חוקי יסוד כדי לנטרל את כוחם של הרשות השופטת והיועצים המשפטיים כגופים מאזנים בהפרדת הרשויות.[1] עקרון הפרדת הרשויות הכרחי להגנת החירות של האזרחים. הוא המגן הבסיסי של זכויות האדם...

​סימפוזיון: המהפכה השמרנית? בעקבות פסיקת בית המשפט העליון האמריקאי בסוגיית ההפלות – חלק ז' ||| מחוץ לחוק ובתוך מוסדותיו הכובלים – על הולדה בכפייה והזכות החוקתית של אשה על גופה / כוכב אלקיים־לוי

דבר העורכת: סימפוזיון זה, בעריכת ד"ר כוכב אלקיים־לוי ושני שניצר, מתפרסם בעקבות אירוע שולחן עגול מטעם הסניף הישראלי של ICON-S, מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן, העמותה למשפט ציבורי בישראל והמוקד לחקר שלטון החוק באוניברסיטת חיפה. במסגרת הסימפוזיון מתפרסמות רשימות מאת (לפי סדר א"ב): ד"ר ראויה אבורביעה, ד"ר כוכב אלקיים־לוי, פרופ' משה כהן־אליה, פרופ' מנחם...

"חוק דרעי": על שחיקת חוקי היסוד המוסדיים / עידן צין

רקע לפני כשנה הורשע השר אריה דרעי במסגרת הסדר טיעון על פי הודאתו בעבירות מס, וכחלק מהסדר הטיעון נגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 180 אלף שקלים.[1] מכיוון שמדובר בנבחר ציבור שכיהן בכנסת באותה העת, עלתה השאלה האם יש קלון בעבירותיו, אולם שאלה זו לא נדונה כיוון שדרעי החליט על פי הסדר...

האם הגיעה העת למסד בישראל את הזכות להישכח? / טל מימרן וליאור ויינשטיין

השכחה היא תופעה טבעית לזיכרון האנושי, והיא מנגנון חשוב המאפשר לנו להמשיך הלאה לאחר אירוע לא נעים או אף טראומה. אך, בשונה מן הזיכרון האנושי, האינטרנט לא שוכח. בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים יש פחות מקום לטעויות, ובפרט כאלו אשר זוכות לתיעוד דיגיטלי. על רקע זה, התפתחה לה זכות אדם חדשה – והיא הזכות להישכח.[1]...

ככה נראה משבר חוקתי: על בג"ץ דרעי, רפורמת לוין, והאקדח שהונח על השולחן / אלעד גיל

תמונת מצב: עימות חוקתי בתנאי אי־וודאות רשימה זו נכתבת כיממה לאחר השקת ״רפורמת המשילות״ של שר המשפטים יריב לוין,[1] בסמוך לסיום הדיון בבית המשפט העליון בעתירות נגד מינוי חבר הכנסת אריה דרעי לתפקידי שר.[2] זוהי, בלשון המעטה, אינה שעתו היפה של המשפט החוקתי בישראל, ולא מן הנמנע כי היא תתברר בעתיד כתפנית משטרית היסטורית לרעה....

קול קורא להגשת מאמרים לפרס ICON-S ישראל למאמר מצטיין במשפט ציבורי של חוקר.ת צעיר.ה על שם פרופ' ברוך ברכה

הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי שמח להזמין חוקרים.ות צעירים.ות להגיש מועמדות לפרס "המאמר המצטיין בתחום המשפט הציבורי ע"ש פרופ' ברוך ברכה" של ICON-S-IL. הפרס, בסך של 10,000 ש"ח מטעם משפחת ברכה, יוענק לחוקר.ת שכתב.ה במהלך שנת 2022 מאמר חדשני בנושא המשתייך לתחומי המשפט הציבורי. המאמר הנבחר יוצג במסגרת אירוע שיוקדש לנושא במהלך הכנס...

סיכום שנת 2022 בבלוג ICON-S-IL

השנה במספרים 74,185 צפיות בבלוג (השנה הסתיימה עם כ־10,000 צפיות בחודש דצמבר!) 69 פוסטים התפרסמו 4 סימפוזיונים 1 מיני־סימפוזיון 1 דיבייט ICON-S 2 עורכים שהצטרפו למערכת הבלוג: עו"ד עדן לפידור וד"ר חגי שלזינגר 1 מתכונת חדשה לפרסום בבלוג: ICON-S Essays: חיבורים במשפט הציבורי עשרת הפוסטים הנצפים ביותר מבין אלו שהתפרסמו בבלוג במהלך שנת 2022 דברים...

סימפוזיון בנושא שמרנות במשפט – חלק י"ב ||| שמרנים? רדיקלים? לא זו השאלה: תגובה לחיבורו של פרופ' יניב רוזנאי / מתנאל בראלי

דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סימפוזיון בנושא שמרנות במשפט, אשר כולל רשימות מאת (לפי סדר א"ב): יובל ארז, ד"ר אביעד בקשי, מתנאל בראלי, ד"ר שגיא ברמק, ד"ר תמר הוסטובסקי ברנדס, פרופ' אלון הראל, פרופ' יצחק זמיר, פרופ' מנחם מאוטנר, פרופ' עידו פורת, פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' יניב רוזנאי, רפי רזניק, ד"ר שאולי שארף, אסף...

סימפוזיון בנושא פסקת ההתגברות – חלק ד' ||| בין משטר פרלמנטרי לבין שלטון יחיד / יצחק זמיר

דבר העורכת: סימפוזיון זה מתפרסם סביב הדיונים הערים על פסקת ההתגברות אגב הקמת הממשלה ה-37. במסגרת הסימפוזיון מתפרסמות רשימות מאת (לפי סדר הא"ב): ד"ר מתן גוטמן, פרופ' רבקה ווייל, שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יצחק זמיר, פרופ' ברק מדינה, פרופ' אמנון רייכמן וד"ר שאול שארף. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. הדמוקרטיה בישראל היא...

קול קורא: הכנס השנתי השמיני של ICON-S ישראל / نداء: الاجتماع الثامن لـ ICON-S إسرائيل

הפקולטה למשפטים ע׳׳ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב كلية الحقوق على اسم بوخمان، في جامعة تل أبيب יום שלישי, 23 במאי 2023 الثلاثاء، 23 أيار 2023 מאז הקמתו בשנת 2014, מקיים הסניף הישראלי של העמותה הבינלאומית למשפט ציבורי כנס שנתי המפגיש חוקרות וחוקרים העוסקים ברבדים שונים של המשפט הציבורי (חוקתי, מינהלי, בינלאומי וכיו"ב), וכן כאלה העוסקים...

סימפוזיון בנושא פסקת ההתגברות – חלק ג' ||| פסקת ההתגברות במציאות של "המדינה הקואליציונית" / מתן גוטמן

דבר העורכת: סימפוזיון זה מתפרסם סביב הדיונים הערים על פסקת ההתגברות אגב הקמת הממשלה ה-37. במסגרת הסימפוזיון מתפרסמות רשימות מאת (לפי סדר הא"ב): ד"ר מתן גוטמן, פרופ' רבקה ווייל, שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יצחק זמיר, פרופ' ברק מדינה, פרופ' אמנון רייכמן וד"ר שאול שארף. טענתי ברשימה זו היא שהאתגר העיקרי של דיני החוקה...

סימפוזיון בנושא פסקת ההתגברות – חלק ב' ||| בשבח פסקת ההתגברות / שאול שארף

דבר העורכת: סימפוזיון זה מתפרסם סביב הדיונים הערים על פסקת ההתגברות אגב הקמת הממשלה ה-37. במסגרת הסימפוזיון מתפרסמות רשימות מאת (לפי סדר הא"ב): ד"ר מתן גוטמן, פרופ' רבקה ווייל, שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יצחק זמיר, פרופ' ברק מדינה, פרופ' אמנון רייכמן וד"ר שאול שארף. הקדמה והנחות בסיס ברשימה קצרה זו אציע שני נימוקים...

סימפוזיון בנושא פסקת ההתגברות – חלק א' ||| הכנסת אינה מוסמכת להגביל את בג"ץ / ברק מדינה

דבר העורכת: סימפוזיון זה מתפרסם סביב הדיונים הערים על פסקת ההתגברות אגב הקמת הממשלה ה-37. במסגרת הסימפוזיון מתפרסמות רשימות מאת (לפי סדר הא"ב): ד"ר מתן גוטמן, פרופ' רבקה ווייל, שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יצחק זמיר, פרופ' ברק מדינה, פרופ' אמנון רייכמן וד"ר שאול שארף. בפתח הדברים, אני מבקש להזכיר לעצמנו שני נתונים מתוך...

האמנם ילכו תמיד יחדיו 'יהודית' ו'דמוקרטית'? (בעקבות ע"ב 6668/22 בל"ד נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25) / משה בכר

לפני הבחירות האחרונות לכנסת ה-25 קיבל בית המשפט העליון פה אחד, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, את ערעור רשימת בל"ד כנגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית, וקבע כי יש לאפשר לבל"ד להתמודד במסגרת הבחירות.[1] זאת, בהמשך למסקנתו, לפיה בל"ד אינה נכנסת לגדרי עילת הפסילה מהתמודדות בבחירות לכנסת, שעניינה "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".[2]...

ניו דיל למערכת המשפט / משה כהן אליה ועידו פורת

לאחר הבחירות האחרונות הועלו על ידי נציגי הקואליציה המסתמנת שלל הצעות לשינוי רדיקלי במערכת המשפט הישראלית, ובכלל זה הצעות לשינוי מעמדו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו למעמד של חוק רגיל; העברת הוראת התגברות כללית שתאפשר לכנסת ברוב של 61 חברי כנסת להתגבר על הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו; קביעה כי פסילת חוקים תתאפשר...

חיתום אשראי צרכני על סמך עיבוד מידע אלגוריתמי – היש סיבה לחשוש מאפליה אסורה? / רות פלאטו-שנער ומעיין פרל

חיתום אשראי אלגוריתמי רשימה זו מתמקדת בהפליה העלולה להיגרם בשל האופן שבו מתקבלות החלטות בנוגע להעמדת אשראי צרכני בידי מלווים בנקאיים וחוץ-בנקאיים בישראל – פעולה המכונה בעגה המקצועית "חיתום אשראי".[1] העמדת אשראי נתפסת כעסקה מסוכנת מבחינתו של המלווה, שכן מרגע שהוא הלווה את הכסף ללקוח הוא חשוף לסיכון של אי-פירעון החוב. בהתאם, מרכיב מרכזי בחיתום...

אכרזת שמורת 'גלישת פלמחים' כאזור ימי מוגן – מטרה טובה ללא אמצעים / שני פרידמן

ביום 21 בספטמבר 2022 חתמה השרה תמר זנדברג על אכרזת שמורת 'גלישת פלמחים' כעל ערך טבע מוגן, מתוקף סמכותה לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998. השמורה משתרעת במרחק של 15 עד 65 קילומטרים מקו החוף של ישראל.[1] חלק מהשטח נמצא במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, המשתרעים מקו החוף ועד כ-22...