ההבדל בין היסטוריה מגויסת ומחקר היסטורי (תשובה לתגובתו של אהרון גרבר) / רון חריס

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת כתשובה לרשימת תגובה של עו"ד אהרן גרבר על מאמרו של פרופ' רון חריס בכתב העת עיוני משפט ועל רשימתו העוקבת של פרופ' חריס בבלוג זה.]

אני מודה לאהרון גרבר על הקריאה המעמיקה של מאמרי, על קידום הדיון החשוב ועל ההזדמנות שהוא נותן לי להבהרת טיעוניי.[1]

בניגוד למיוחס לי אני לא מאמץ במאמרי[2] את נרטיב הקידמה של אהרן ברק. הצגתי את הנרטיב לא כנרטיב ה"נכון" אלא כנרטיב שלמולו כתבו מני מאוטנר ודניאל פרידמן. אחד הדברים הראשונים שלמדתי לחשוד בהם כסטודנט צעיר להיסטוריה הם נרטיבי קידמה ליניאריים המתקדמים מעבר חשוך לעֶבר הווה מפותח ונאור. ברק אינו היסטוריון והוא שחקן מרכזי ובעל עניין. לכן אין על פניו סיבה להניח שהנרטיב שיצר מבוסס על מחקר. ראוי לחשוד שהנרטיב מנסה, במודע או שלא במודע, ליצור לגיטימציה לפסיקת ברק.

במאמרי לא התיימרתי להציע נרטיב היסטורי כולל ביחס להתפתחות המשפט הישראלי ופסיקת בית המשפט העליון. אם אגיע יום אחד לבשלות המחקרית המאפשרת להציע נרטיב כולל יהיה זה מבוסס על הצטברות המחקר של היסטוריונים משפטיים בעשורים האחרונים ובפורמט של ספר ולא של מאמר קצר. במאמר גם לא התכוונתי להגן מבחינה נורמטיבית על פסיקת בית המשפט העליון והבהרתי זאת.

מטרת מאמרי הייתה להצביע על התפתחות הנרטיב ההיסטורי הביקורתי הימני שעוצב בעשור האחרון[3], לחשוף את הקשר בינו לבין חומרי הגלם עליהם התבסס באופן סלקטיבי (בעיקר כתיבתם של מאוטנר ופרידמן), להצביע על סתירות ומתחים בנרטיב זה ולהראות את התעלמותו מהמחקר ההיסטורי. למרבה הצער, טענתי שנרטיב זה באופן בו עוצב אינו תורם לדיון ביקורתי קונסטרוקטיבי על עתיד המשפט הישראלי לא זכתה למענה בתגובה.

מאמר התגובה לא התייחס למרכיב מרכזי בנרטיב אליו התייחסתי באריכות במאמרי והוא הערגה לעבר, לגן העדן האבוד. המאמר גם לא התייחס להסברים שאינם קשורים לברק ולעמדות הפוליטיות והאידאולוגיות שלו ביחס לגורמים לשינויים שעבר המשפט הישראלי בשנות השמונים והתשעים. אי-התייחסות התגובה לעבר הקדם-ברקי ולהסברים החלופיים היא עוד אינדיקציה לכך שיוצרי הנרטיב לא התעניינו בהיסטוריה אלא חיפשו אויב מלכד.

מי שרוצה לעשות שימוש מגייס בנרטיב היסטורי לטובת מאבק פוליטי מזיז הצידה שופטים, תהליכים, הסברים ומורכבויות שמפריעים לו. מי שרוצה לקיים דיון קונסטרוקטיבי בשאלת הרפורמות הנדרשות במערכת המשפט (ונדרשות לדעתי כאלו) והכיוונים הראויים בפסיקת בית המשפט העליון (לא ראוי לדעתי לדבוק בכל הפיתוחים הפסיקתיים של ברק), לא ייצא נשכר מפניה לנרטיב היסטורי פשטני ומעוות. מי שרוצה לתרום לחקר ההיסטוריה של המשפט הישראלי לא יכול להתבסס רק על הצהרות של בני התקופה, בחירה סלקטיבית של פסקי דין ולעשות פרסונליזציה ופוליטיזציה מפלגתית של תהליכי עומק.


רון חריס הוא פרופסור מן המניין ומחזיק הקתדרה למשפט והיסטוריה ע"ש קלמן לובובסקי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב.

ציטוט מוצע: רון חריס "ההבדל בין היסטוריה מגויסת ומחקר היסטורי (תשובה לתגובתו של אהרון גרבר)" ICON-S-IL Blog‏ (7.7.2021).


[1] ראו אהרן גרבר "על היסטוריה ומתודולוגיה: האם חולל ברק מהפכה והאם זה משנה?" ICON-S-IL Blog‏ (7.7.2021).

[2] רון חריס "העבר המדומיין של בית המשפט העליון: השימוש בנרטיבים היסטוריים על ידי מבקרי בית המשפט" עיוני משפט מד 49 (2021).

[3] לפרסומים של יוצרי הנרטיב ההיסטורי (שגרבר נמנה עמם) ראו הערות שוליים 1–15 של מאמרי, שם. חשוב להדגיש כי מאמרי, כמו גם תגובה זו, אינו עוסק בביקורות על בית המשפט העליון שאינן עושות שימוש בנרטיב ההיסטורי. 

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: