זירת הקרב – בג"ץ: לוחמי המחתרות בין מנדט למדינה / שני שניצר

בקיץ 1948 הוגשה העתירה הראשונה לבג"ץ הישראלי, עת ישב בבית המשפט המחוזי בתל אביב.[1] ברשימה הנוכחית אטען כי עתירה זו היוותה חולייה מקשרת בעלת חשיבות מכרעת בשרשרת של עתירות שנמשכה מתקופת המנדט אל תוך תקופת המדינה – עתירות שהמשותף להן הוא עיסוק בעניינם של אנשי המחתרות הלוחמות בפלשתינה-א"י.[2] תחילתה של השרשרת במסגרת עריכת דין למען...

נפרד ואינו מפלה – נשים וגברים בבריכות שחייה: הערת פסיקה בעקבות בג"ץ 3865/20 / אריאל ארליך ומאיר בוחניק

פסק הדין של בג"ץ בעניין בריכת השחייה של קריית ארבע[1] יכול היה להיות פסיקה שגרתית, כמעט מתבקשת מאליה, של התערבות בית המשפט לטובת מיעוט המקופח בחלוקת משאבי הרשות המקומית. הסיפור אינו מורכב: רבים מתושבי הרשות, המקפידים לרחוץ בנפרד גברים ונשים, התנגדו לכך שתהיינה שעות שאינן נפרדות כלשהן ("שעות משפחה"). כל-כך התנגדו עד שבעקבות התחייבות הרשות...

עשרים שנה לאירועי אוקטובר: זמן להתנצלות ציבורית מוסדית / מנאל תותרי-ג'ובראן

בשבועות האחרונים ובצל המגפה המשתוללת, מעמד הזכות להפגין אינו יורד מהשיח הציבורי, המשפטי והפוליטי, ובצדק רב. שאלות לעניין היקפה של הזכות, כמות המשתתפים בהפגנות, מיקומן וכן הלאה מעסיקות את המפגינים, את חברי הכנסת השונים ואת חוקרי משפט. איש מהם לא מעלה על דעתו שעבור ציבור שלם הזכות להפגין כרוכה באופן ישיר בזכות לחיים ושישנם אזרחים...

רבולוציה או אבולוציה? / מרדכי (מוטה) קרמניצר

בחודש מאי 2020 יצא לאור ספרם של גארי ג'קובסון ויניב רוזנאי, מהפכה חוקתית (Gary Jeffrey Jacobsohn & Yaniv Roznai, Constitutional Revolution (2020)). מרגע פרסומו, הספר עורר הדים רבים, שכן הוא הציף חשיבה מחדש לא רק על מהפכות חוקתיות שהתרחשו בעבר ומתרחשות כיום, אלא ביקש להציע חשיבה מחודשת על מושג המהפכה החוקתית בכללותו. מיני-סימפוזיון זה מציע...

מהפכה חוקתית ומהפכת-נגד / מני מאוטנר

בחודש מאי 2020 יצא לאור ספרם של גארי ג'קובסון ויניב רוזנאי, מהפכה חוקתית (Gary Jeffrey Jacobsohn & Yaniv Roznai, Constitutional Revolution (2020)). מרגע פרסומו, הספר עורר הדים רבים, שכן הוא הציף חשיבה מחדש לא רק על מהפכות חוקתיות שהתרחשו בעבר ומתרחשות כיום, אלא ביקש להציע חשיבה מחודשת על מושג המהפכה החוקתית בכללותו. מיני-סימפוזיון זה מציע...

מהפכה חוקתית – עניין של זהות לאומית וחוקתית: בעקבות ספרם של גארי ג'קובסון ויניב רוזנאי / אנייסקה ביין-קסאלה

בחודש מאי 2020 יצא לאור ספרם של גארי ג'קובסון ויניב רוזנאי, מהפכה חוקתית (Gary Jeffrey Jacobsohn & Yaniv Roznai, Constitutional Revolution (2020)). מרגע פרסומו, הספר עורר הדים רבים, שכן הוא הציף חשיבה מחדש לא רק על מהפכות חוקתיות שהתרחשו בעבר ומתרחשות כיום, אלא ביקש להציע חשיבה מחודשת על מושג המהפכה החוקתית בכללותו. מיני-סימפוזיון זה מציע...

אם זה היה תלוי בג'ון רולס – ייתכן שדווקא הפוליטיקאים היו כותבים את החוקה החדשה לישראל / גל רוזיליו

"שוב יורד מסך שוב יורד השקט על הסוף הרע ועל הסוף הטוב ואם כך או כך העלילה נפסקת ואני יוצא לרחוב [...] עוד מעט מסך עוד מעט השקט עוד מעט הסוף הטוב".[1] העיקרון הפילוסופי שהגה ג'ון רולס (John Rawls) סביב 'מסך הבערות' (ובאנגלית – Veil of Ignorance) הוא פשוט לכאורה.[2] בקצרה, הרעיון הנעוץ בגישה מבקש...

על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער

אחד הדברים הידועים לגבי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ הוא נכונותו לפתוח את שעריו בפני כולם. עם ההגמשה (יש יאמרו השחיקה) של דרישות זכות העמידה והשפיטות, מאפשר בג"ץ לכמעט כל אדם או גוף להגיש עתירה, תוך שהוא קובע כי כמעט כל עניין הוא שפיט.[1] עם זאת, לצד ההגמשה בדרישה לזכות עמידה ושפיטות, קיימות בפסיקה "עילות...

תיעדוף חולים בתקופת מגפת הקורונה: האם משרד הבריאות מוסמך לקבוע אילו חולים יזכו לעדיפות בקבלת משאבים מצילי חיים בתנאי מחסור? / ירון קובו

בעקבות התפרצות מגפת הקורונה בישראל התעורר חשש שמשאבי רפואת החירום לא יוכלו לספק את צרכי כל החולים הזקוקים לטיפול מציל חיים. החשש התחזק על רקע דיווחים ממדינות אחרות, כדוגמת איטליה, שבהן רופאים נאלצו לבחור אילו חולים יחוברו למכונות הנשמה כתוצאה ממחסור במשאבים.[1] על רקע חשש זה, בתחילת חודש אפריל 2020 מינה מנכ"ל משרד הבריאות הקודם...

תקנות שעת חירום: מבט עכשווי והיסטורי / ניר קוסטי

מגפת הקורונה הובילה מדינות רבות בעולם להכריז על מצב חירום ולנקוט במדיניות חריגה בעוצמתה, שפוגעת ומגבילה את זכויות הפרט, משהה את המנגנונים הדמוקרטיים ומעניקה לממשלות כוחות וסמכויות נרחבים על חשבון הרשות המחוקקת והרשות השופטת. ישראל, כמו מדינות אחרות, עשתה שימוש נרחב בסמכויות חירום בתקופה זו. פוסט זה סוקר בקצרה את השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת...

אקטיביזם מקוון, שליטה דיגיטלית ושלטון הטרול / תמר מגידו

מגפת הקורונה הביאה אל לב הדיון הציבורי בישראל את שאלת הלגיטימיות של ביצוע מעקב טכנולוגי אחר אזרחים על-ידי רשויות המדינה. המתנגדים למעקב שכזה עתרו לבית המשפט העליון, אשר פסק כי אין מקום להתיר לשב"כ לבצע מעקב טכנולוגי אחר אזרחי המדינה ללא הסמכה מפורשת בחקיקה ראשית, אפילו בשם אינטרס ציבורי שאין חולק עליו כהתגוננות מפני מגפה...

מהלכת דרעי להלכת נתניהו: על הפער בין הנמקתה של הלכת נתניהו לתוצאתה / רבקה ווייל

הלכת נתניהו קבעה כי ניתן להטיל על ח"כ בנימין נתניהו את תפקיד הרכבת הממשלה למרות שהוא נאשם בעבירות חמורות בפלילים, שעניינן שוחד, מרמה והפרת אמונים.[1]  הלכת נתניהו הצליחה להפתיע ביוצרה פער גדול בין ההנמקה לבין התוצאה של פסק הדין.[2] בית המשפט בדעת רוב החיל את הלכת דרעי-פנחסי[3] הן על מועמד לראשות ממשלה והן על ראש...

ריכוז סמכויות במערכת השלטון בישראל / דניאל פרידמן

מבוא דעה מקובלת, בעיקר על אלה התומכים בהרחבת סמכויותיו של בית המשפט העליון, היא שכוחה של הרשות המבצעת בישראל הוא מופרז במידה מסוכנת. וכך, למשל, אנו קוראים במחקרם החשוב של עמיר פוקס ומרדכי קמניצר:[1] "בשיטה הנהוגה בישראל יש היבטים שאין להם אח ורע בעולם: קיומו של בית מחוקקים יחיד, הרשות המחוקקת היא גם הרשות המכוננת...

מכתב שנשלח לממשלת ישראל מאת עשרות מומחים ומומחיות למשפט בינלאומי בנוגע לחוקיות הסיפוח

10.6.2020 לכבוד: חבר הכנסת בנימין נתניהו, ראש הממשלה חבר הכנסת בני גנץ, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון חבר הכנסת גבי אשכנזי, שר החוץ חבר הכנסת אבי ניסנקורן, שר המשפטים ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה   נכבדינו, החתומים מטה, אנשי אקדמיה מישראל והעולם העוסקים במשפט בין לאומי, מבקשם להביע בפניכם את חששנו הכבד בנוגע לכוונתה...

"חופש המימון" והמשפט החוקתי: הערות על פסק הדין של בג"ץ בנושא מבחני התמיכה / אורי אהרונסון

פסק הדין של בית המשפט העליון מיום 13.5.2020, העוסק בחוקיות מבחני התמיכה של משרד התרבות שנועדו לתמרץ מוסדות תרבות להופיע בפריפריה וביהודה ושומרון,[1] מעורר שורה של שאלות חשובות בדוקטרינה חוקתית ישראלית. עם זאת, לא לכל השאלות הללו ניתנות תשובות בהירות בפסק הדין. מטרת הרשימה הנוכחית היא להצביע על כמה מהנושאים האלה, אשר צפוי שימשיכו להעסיק...

בלי בג"ץ ועם בצלם: מה מבדיל בין רובוטים לבין חיילים בשר ודם? / אור בסוק

במהלך שירותי כסנגור צבאי בתקופת האינתיפאדה השניה, התבקשתי לבחון את האפשרות לערער על עונש פסילת רשיון נהיגה שהוטל על טייס מסוקים בבית הדין הצבאי המחוזי. עיון בגזר הדין העלה כי לא דובר בתיק חריג. הטייס הורשע, על-פי הודאתו, בביצוע עבירה שחייבה הטלת עונש פסילת רישיון נהיגה לשלושה חודשים לפחות. השופט בערכאה הצבאית המחוזית הטיל עונש...

הסעד החסר / בל יוסף

מבוא ביום 27.2.2020 ניתן פסק הדין החלקי בעניין ארד-פנקס.[1] בכך (לא) הגיע לתומו הליך בן עשר שנים,[2] אשר מבקש לתקוף את חוקתיות הגדרת "הורים מיועדים" בחוק הפונדקאות,[3] הגדרה אשר מדירה זוגות גברים הומוסקסואלים מתהליך זה. בפסק הדין בית המשפט קבע כי ההגדרה אכן לא חוקתית בכל הנוגע להדרת זוגות הגברים. הוא מצא כי גלומה בה...

על "השילוש הקדוש": על ראש ממשלה, ממלא מקום ראש ממשלה ו"ראש ממשלה חלופי" הנאשמים בפלילים / רבקה ווייל

אנו חווים משבר חוקתי היסטורי חסר תקדים אפילו במונחים השוואתיים. על סדר היום הציבורי השאלה אם על בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ להורות כי ח"כ בנימין נתניהו פסול מלכהן כראש ממשלה למרות שנדמה כי רוב גדול של מעל 70 חברי כנסת מבקש כי ירכיב את הממשלה הבאה. העתירות מבקשות כי בית המשפט יתערב בשקול דעת...

הדחה שיפוטית של נבחרי ציבור במבחן חוקתי / יואב דותן

במהלך העשורים האחרונים פותחה בבג"ץ הלכה על-פיה בית המשפט יכול להורות על מניעת מינויים או על הפסקת כהונתם של ממלאי תפקידים ברשות המבצעת, לרבות פקידי מינהל בכירים, קציני צבא ואף שרים או סגני שרים לאחר שהוגש נגדם כתב אישום פלילי (ואף, במקרים מסויימים, קודם לכן). להלכה זו, שידועה גם כהלכת דרעי,[1] היתה השפעה עצומה לא...

עוד על כשירותו של חבר-כנסת שמואשם בפלילים להתמנות לתפקיד ראש הממשלה / ברק מדינה

בפוסט קודם פה בבלוג טענתי, יחד עם אילן סבן, טיעונים באשר למהות – הפגם החוקתי במינוי של חבר-כנסת שמואשם בפלילים לתפקיד ראש הממשלה. הטיעון העיקרי שם הוא שהשיקולים שביסוד הלכת דרעי, [1] שעוסקת בכהונתם של שרים, חלים גם באשר לכהונה בתפקיד ראש הממשלה.    בעקבות טיעונים שהועלו בנושא, בין היתר בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה...

שלוש שנים לבג"ץ קוונטינסקי: רוב מהומה על לא מאומה / גונן אילן

חלפו קרוב לשלוש שנים למן מתן פסק הדין בעניין קוונטינסקי,[1] ונראה כי בית המשפט שוקט על שמריו, ובאופן חוזר ונשנה דוחה עתירות שעניינן פגמים בהליך החקיקה. רשימה קצרה זו תתמקד בסקירה דסקריפטיבית של הפסיקה למן מתן פסק הדין, במטרה להראות כי חרף פסיקתו של השופט מזוז (דעת מיעוט) והביקורת הציבורית, למעשה לא חל שינוי מרחיק לכת...

כשירותו של חבר-כנסת נאשם בפלילים להתמנות לתפקיד ראש הממשלה/ ברק מדינה ואילן סבן

ביום 23.4.2020 נשלח ליועץ המשפטי לממשלה מכתב על-ידי מספר מרצים למשפטים וחוקרים בתחום המשפט הציבורי המביע את עמדתם המקצועית בסוגייה הנדונה.[1] להלן העמדה: בעקבות חתימת ההסכם הקואליציוני בין מפלגת הליכוד למפלגת כחול-לבן, הופכת "בשלה" להכרעה סוגית כשירותו של ח"כ בנימין נתניהו להתמנות לתפקיד ראש הממשלה. כמפורט בהמשך, אנו סבורים שמינויו לראש הממשלה של חבר-כנסת שנאשם...

מניעת כהונת ראש ממשלה מחבר כנסת הנאשם בפלילים בראי אמון הציבור / דניאל בן-אוליאל

החשש מפגיעה קשה באמון הציבור בבית המשפט במקרה ובג״ץ יורה למנוע מחבר כנסת הנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה כקול ברמה נשמע. חשש זה מהווה את אחת משלוש הטענות המרכזיות המועלות ביחס לסוגיית הדחה שיפוטית של נבחרי ציבור עם כתב אישום בטרם הרשעתם. טענות אלו הן היעדר הביסוס בחוק-יסוד: הממשלה להדחה שיפוטית של נבחר ציבור, הפגיעה...

מצב החירום הרפואי וזכויות האדם המבוגר/ יובל גבע

"בבית שאין בו כללים, הגורל משתולל, המזל מתעכב והמקרה מבקר. אבל בבית שיש בו כללים, הגורל עושה מה שאומרים לו, את המזל לא צריכים, והמקרה נשאר בחוץ, דופק וצועק ולא יכול להיכנס".[1]   כידוע, משבר הקורונה לא פסח על מדינת ישראל. החל מה-27 לפברואר 2020, עת התגלה חולה הקורונה הראשון במדינה,[2] ישראל נמצאת בסחרור חברתי....

פעילות הפרלמנט ופיקוח פרלמנטרי בעת מגפת הקורונה / איתי בר-סימן-טוב, איתי כהן, תאיר סמימי גולן וחני קוט

רקע גלובלי כללי: וירוס הקורונה כאתגר חדש וכפול עבור פעילות המחוקק התפשטות נגיף הקורונה (2019 novel Coronavirus) מציבה אתגר גדול בפני מדינות העולם. הנגיף הוכר כמגפה כלל-עולמית על-ידי ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) ב-11 במרץ 2020,[1] ונכון ליום 26 במרץ 2020, אובחנו במחלת הקורונה (COVID-19) למעלה מ-491,000 חולים מאומתים ומעל 22,000 מתים ב- 183...