דיווח על כנס: סדנת החוקרים הצעירים של העמותה למשפט ציבורי / שלומי בלבן

[במדור דיווח על כנס נסקור אירועים שהתקיימו בתחום המשפט הציבורי בישראל ובחו"ל. הדיווחים במדור יהיו אינפורמטיביים אך עם שאיפה להציג את השיח שהתקיים בין החוקרים. מארגנות או משתתפים של אירועים רלוונטיים מוזמנים לשלוח דיווח או Reflection]

ב-17 במאי 2017 התקיימה סדנת החוקרים הצעירים הראשונה של העמותה למשפט ציבורי. הסדנה נערכה במרכז הבינתחומי הרצליה, בהנחיית ד"ר יניב רוזנאי, בהשתתפותם של שבעה תלמידי-מחקר שהצעותיהם נבחרו בהליך תחרותי ושבעה חוקרים בכירים אשר הגיבו על המחקרים. להלן סיכום קצר של המחקרים שהוצגו ונדונו בסדנה:

טליה שטיינר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים – "מידתיות הלכה למעשה: ניתוח אמפירי של פסיקת בית המשפט העליון  (2006-2015)" – (מגיב: ד"ר אדם שנער, בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה) – הנייר של טליה מציג ניתוח אמפירי של פסיקת בית המשפט העליון שהוכרעה על פי דוקטרינת המידתיות בין השנים 2006-2015. המחקר חושף פערים בין האופן בו נתפשת המידתיות בשיח האקדמי, לבין השימוש בה בפועל על ידי בית המשפט. כך, עולה מהניתוח שהיקף השימוש בדוקטרינת ה-'תלת-ראשית' של המידתיות למעשה מצומצם מאד וזאת זאת לעומת השימוש ב"מידתיות" ברמת המילה, שהוא שכיח יותר. עוד עולה מהנתונים כי בניגוד לעמדתו המוכרת של השופט אהרן ברק, לפיה המבחן המשמעותי ביותר הוא מבחן המידתיות במובן הצר, בפועל נדיר מאד שאמצעי עובר בהצלחה את כל שלבי הבחינה ונפסל רק בשלב האחרון. רוב פסקי הדין שפסלו אמצעי בעשור שנבחן הכשילו אותו עוד בשלב הקשר הרציונאלי או מבחן הצורך. המחקר מצביע על שוני בהיבט זה בין הביקורת על חקיקת הכנסת לבין ביקורת על הפעלת סמכות מינהלית.

אלונה חגאי-פריי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן – "משקפי החובה – הצד השני של המטבע החוקתי" – (מגיבה: ד"ר תמר הוסטובסקי-ברנדס, הקריה האקדמית אונו) – הנייר סוקר ומציג את התפתחות מושג החובה וההכרה החוקתית ב"חובות האדם" כלפי המדינה וכלפי פרטים אחרים. הנייר חושף כי במרבית חוקות העולם מעוגנות שורה מגוונת של חובות אדם וחובות אזרח חוקתיות. בנוסף, הנייר מבקש לחשוף מה תרומתן של חובות האדם לשיח החוקתי ולבחון מהם האינטרסים החוקתיים המקופלים בחובות האדם החוקתיות המוגנים באמצעותן.

בל יוסף, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב – "הדיאלוג החוקתי בישראל: שתי נקודות מבט" – (מגיב: ד"ר שרון וינטל, בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה) –  בסדנה הוצג פרק מתוך עבודת הדוקטורט של בל ובו מחקר אמפירי-איכותני של פסיקת בית המשפט העליון בשנים 1992 עד 2016 בסוגיות חוקתיות ובתגובות החקיקתיות לפסיקות אלו. ברקע הפרק הרצון לבסס את עצם קיומו של הדיאלוג בטרם הבחינה הנורמטיבית שלו, כמו גם להרחיב את זווית המבט האקדמית שנוטה להיות מבוססת-פסיקה. המסקנה המרכזית שעולה מהמחקר היא שבשנים שנסקרו – ובעשור האחרון בפרט – ניתן לאפיין את היחסים בין בית המשפט בפסיקותיו ובין המחוקק בחקיקתו כבעלי סממנים דיאלוגים רבים ומשמעותיים.

הדר כהן, המכללה האקדמית נתניה – "כבוד האדם במשפט הפרטי: היש תחולה ל"מודל העדר התחולה"?" – (מגיב: ד"ר עלי בוקשפן, בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה) – במרכז עבודת המחקר של הדר עומדת שאלת תחולתה של הזכות החוקתית לכבוד והחובה לכבדה במשפט הפרטי. מוסכם, כי המהפכה החוקתית יצרה שינוי מתודולוגי וסובסטנטיבי במשפט הציבורי. עם זאת, השפעתה של המהפכה החוקתית בשדה המשפט הפרטי עדיין לוטה בערפל ושאלת תחולתן של הזכויות החוקתיות – ובמיוחד הזכות החוקתית לכבוד – במשפט הפרטי מצויה תחת מחלוקת. עבודת המחקר נועדה להציע טיעונים לתמיכה במודל העדר התחולה.

אלון חספר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב – "מגמות במינוי שופטים במערכת המשפט הישראלית (1990-2016)" – (מגיב: ד"ר גיא לוריא, המכון הישראלי לדמוקרטיה) – המאמר שהוצג הוא פרק מתזה העוסקת בתמורות מבניות במערכת בתי המשפט ב-30 השנים האחרונות ובהצדקות להן. המאמר מתמקד בשאלת איוש בעלי תפקיד שיפוטיים (שופטים, רשמים) וסוקר תמורות הן במערך הנורמטיבי המסדיר את מינויים של בעלי תפקיד שיפוטי ברשות השופטת, הן במינויים בפועל. בחינת המינויים בפועל נעשתה באמצעות מחקר אמפירי שבחן את המאפיינים החברתיים  (מגדר, לאום, דתיות, מוצא), ואת המאפיינים המקצועיים (מגזר ציבורי/פרטי; גיל וותק במינוי) של בעלי התפקיד על ציר הזמן. תמורות אלו מהוות בתורן בסיס לדיון במגמות במוסד השיפוטי בישראל ב-30 השנים האחרונות: מאין בא ולאן הוא הולך.

שלומי בלבן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה – "'לידתו' של חבר-הכנסת המקצוען – 1952-1948" – (מגיב: פרופ' יורם שחר, בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה) – שלומי הציג פרק העוסק בארבע השנים הראשונות לפעילות הכנסת ומתמקד בפרקטיקה הפרלמנטרית וב'תיחום' עצמאות הכנסת בדגש על 'המעטפת המקצועית': אתיקה, חסינות ותנאי עבודה. מטרת הפרק היא לעמוד על יצירת רכיבי המעטפת המקצועית, בדגש על רכיב תנאי העבודה, וכיצד עיצובם של הרכיבים שיקף את ראשיתו של מאבק בין שתי תפישות תפקיד: 'הפרלמנטר כעיסוק נלווה' ו'הפרלמנטר כעיסוק עיקרי'. בהתאם לכך, הפרק מתמקד בפעילות ועדת הכנסת בתחום האתיקה ובחקיקת שלושה חוקים: חוק שכר חברי-הכנסת, התשי"ט-1949; חוק חסינות חברי-הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951; חוק חסינות בנייני הכנסת, התשי"ב-1952.

שאולי שארף, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן – "דמוקרטיה ישירה: המחלוקת הנורמטיבית והביקורת השיפוטית" – (מגיבה: פרופ' סוזי נבות, המכללה למנהל ויו"ר העמותה למשפט ציבורי) – המחקר עוסק בשני מוקדים עיקריים: במוקד הראשון מפורטים ומסווגים הטענות התומכות והמתנגדות במחלוקת הנורמטיבית ברציותה של הדמוקרטיה הישירה. המסקנה מהדיון בסוגיה זו היא תמיכה עקרונית בקיומה של הדמוקרטיה הישירה. בהמשך למסקנה זו נבחנים הקשיים הפרוצדורליים בהליך הישיר ומוצעים פתרונות לקשיים אלו. כמו כן, נבחנת האפשרות לשלב את הדמוקרטיה הישירה במסגרת הדמוקרטיה הייצוגית הקיימת. המוקד השני עוסק במעמד הביקורת השיפוטית על הדמוקרטיה הישירה. המסקנה מדיון זה היא כי ביקורת שיפוטית תידרש להיעשות על בסיס המסקנה מהדיון במחלוקת הנורמטיבית – ולכן ביטול החלטה המתקבלת בהליך ישיר על-ידי הריבון תעשה רק כאשר זו פוגעת בעקרונות דמוקרטיים מובהקים.

ציטוט מוצע: שלומי בלבן, סדנת החוקרים הצעירים של העמותה למשפט ציבורי, 29.6.2017, ICON-S-IL Blog

בלבן הוא תלמיד מחקר בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה.