מיני סימפוזיון: השתלטות חוקתית בישראל? – פתח-דבר

בשנים האחרונות תהליך הדמוקרטיזציה ששטף את העולם לאחר התפרקותה של ברה"מ וסיום המלחמה הקרה, ואשר התאפיין באימוצם והעמקתם של עקרונות הדמוקרטיה, זכויות האדם ושלטון החוק במדינות רבות בעולם ובהעברת סמכויות נרחבת לבתי משפט חוקתיים, שינה את כיוונו. במקומו אנו עדים למגמה עולמית של עליית הפופוליזם והלאומנות, שיש רבים הרואים בה מגמה המערערת על יציבותן של דמוקרטיות ליברליות, בעוד אחרים רואים בה נסיון לגיטימי להעביר את מוקדי הכח מהאליטות הליברליות, בעיקר בתחומי המשפט, התקשורת, התרבות והאקדמיה, בחזרה אל העם. בשיאו תהליך שכזה עלול להביא לשינוי יסודי וכולל בשיטת המשטר של המדינה, כולל החדרת אלמנטים סמכותניים ואנטי דמוקרטיים, כפי שאירע בהונגריה, פולין וטורקיה. ביטויים מוקדמים של התהליך האמור ניתן למצוא בארצות הברית תחת שלטונו של הנשיא טראמפ. בהקשר זה החלו חוקרים במשפט חוקתי גלובלי להשתמש במונח השתלטות חוקתית (constitutional capture) על מנת לבטא את התהליך שבו השלטון במדינה מסוימת מוביל באמצעים חקיקתיים וציבוריים תהליך הדרגתי של שינוי פני המשטר, שמטרתו צמצום מאפיניו הדמוקרטיים-ליברליים והחדרת אלמנטים סמכותניים לשיטת המשטר עד כדי שינוי עמוק באופיה החוקתי.

המיני סימפוזיון המובא כאן נועד לפתוח את השיח סביב השאלה האם בישראל ניתן להצביע על תחילתו של תהליך השתלטות חוקתית. גילה שטופלר, אלון הראל, ונדיב מרדכי ויניב רוזנאי סוברים כי אכן ניתן לזהות מגמות מדאיגות המצביעות לכאורה על התפתחותו של תהליך השתלטות חוקתית (או נסגנות חוקתית כהגדרת מרדכי ורוזנאי) בישראל. שטופלר מסבירה מהי השתלטות חוקתית ומדוע יש לחשוש מהתפתחותה בארץ. הראל ומרדכי ורוזנאי מצביעים על היבטים שונים של התהליך כפי שבאים לידי ביטוי בהתפתחויות המשפטיות, הפוליטיות, והציבוריות בשנים האחרונות. לעומתם, ברק מדינה ועידו פורת סבורים כי אין לשייך את ההתפתחויות הללו לתהליך השתלטות חוקתית ומצביעים כל אחד על הצדקות שונות שיכולות להסביר ולהצדיק לפחות חלק מההתפתחויות האמורות. רות גביזון חותמת את המיני-סימפוזיון עם תגובתה לעמדות השונות. אף כי היא נוטה לצד של מדינה ופורת היא חותמת עם הצעות לפעולה לשם חיזוק הדמוקרטיה הליברלית בישראל. אנו מקווים, כי העמדות השונות המובאות כאן יעודדו חוקרים נוספים לחשוב על הנושא ונשמח לפרסם פוסטים נוספים שיישלחו אלינו.

פרופ' גילה שטופלר, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים