מצב החירום הרפואי וזכויות האדם המבוגר/ יובל גבע

"בבית שאין בו כללים, הגורל משתולל, המזל מתעכב והמקרה מבקר. אבל בבית שיש בו כללים, הגורל עושה מה שאומרים לו, את המזל לא צריכים, והמקרה נשאר בחוץ, דופק וצועק ולא יכול להיכנס".[1]   כידוע, משבר הקורונה לא פסח על מדינת ישראל. החל מה-27 לפברואר 2020, עת התגלה חולה הקורונה הראשון במדינה,[2] ישראל נמצאת בסחרור חברתי.... להמשיך לקרוא ←

פעילות הפרלמנט ופיקוח פרלמנטרי בעת מגפת הקורונה / איתי בר-סימן-טוב, איתי כהן, תאיר סמימי גולן וחני קוט

רקע גלובלי כללי: וירוס הקורונה כאתגר חדש וכפול עבור פעילות המחוקק התפשטות נגיף הקורונה (2019 novel Coronavirus) מציבה אתגר גדול בפני מדינות העולם. הנגיף הוכר כמגפה כלל-עולמית על-ידי ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) ב-11 במרץ 2020,[1] ונכון ליום 26 במרץ 2020, אובחנו במחלת הקורונה (COVID-19) למעלה מ-491,000 חולים מאומתים ומעל 22,000 מתים ב- 183... להמשיך לקרוא ←

"הביטה וראה את חרפתנו": על ראש ממשלה נאשם בפלילים / רבקה ווייל

אתגרים גדולים עומדים לפתחנו. שלוש מערכות בחירות, תוך פחות משנה, טרם הביאו להקמת ממשלה בישראל. בראש ממשלת המעבר הארוכה ביותר בתולדות המדינה עומד אדם שנאשם בעבירות חמורות בפלילים.[1] ראוי היה שנתניהו יתפטר לאור כתב האישום נגדו וימנע מכולנו את אחד ממבחניה הקשים של הדמוקרטיה הישראלית. ראוי היה שהליכוד יוקיע את נתניהו משהוגש נגדו כתב אישום.... להמשיך לקרוא ←

זניחת תורת הסמכות המכוננת במשנת אהרן ברק / שמעון נטף

מבוא במאמרו "מגילת העצמאות והכנסת כרשות מכוננת",[1] טוען אהרן ברק כי הכרזת העצמאות, על כל חלקיה, תוחמת את גבולות סמכותה של האסיפה המכוננת, ומהווה כלי שבאמצעותו מוסמך בית המשפט לבחון אם חרגה האסיפה המכוננת מסמכותה. לכאורה, ניתן לראות את המאמר כהמשך מן הנקודה שבה סיים ברק בפסק דינו בעניין בנק המזרחי, שבו קיבל לתוך שיטת... להמשיך לקרוא ←

תורת הסמכות המכוננת: מהותה, חשיבותה ומגבלותיה / רות גביזון

אני שמחה להיות כאן היום ורוצה להתחיל גם אני ברמה האישית. אני כמובן לא הייתי מהדור שקלט את פרופ' קליין. וגם לא למדתי אצלו משפט חוקתי. אני עוד מהדור שלמד אצל קלינגהופר, גם הוא קונטיננטליסט. קלוד היה אמנם בכיר יותר ממני, והיה אחר כך דיקן, אבל אנחנו התחלנו כבר עם פחות מרחק. הייתה לנו קבוצת... להמשיך לקרוא ←

השימוש במשמעת פוליטית בעת כינון חוקי-יסוד / אמנון רובינשטיין ויובל גבע

בהתאם לגישה המקובלת, חברי הכנסת אוחזים בשני כובעים – זה המחוקק וזה המכונן. בתפקידם כמחוקקים הם יוצרים נורמות בעלות מעמד חוקי רגיל. לעומת זאת, בתפקידם כחברי הרשות המכוננת מוטלת עליהם משימה מיוחדת ומורכבת יותר – כינון חוקה למדינת ישראל. השיח המשפטי רווי בדיונים סביב שאלת הסמכות המכוננת של הכנסת. תרומה חשובה וראשונית לכך בוודאי נזקפת... להמשיך לקרוא ←

מגילת העצמאות והכנסת כרשות מכוננת/ אהרן ברק

מבוא מטרתה של רשימה זו היא להציע עיון מחדש במעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות. הכרזה זו כוללת שלושה חלקים: את החלק הראשון נכנה החלק ה"היסטורי-אידאולוגי"; החלק השני קובע הוראות אופרטיביות באשר להקמת המדינה, לבחירת האספה המכוננת ולכינון החוקה; את החלק השלישי נכנה "האני מאמין והחזון" של העם. הוא "משמש ביטוי להשקפת עולמו של העם היהודי... להמשיך לקרוא ←

קלוד קליין והאסיפה המכוננת / יצחק זמיר

עמודי התווך של ערב זה הם קלוד קליין והאסיפה המכוננת, בסדר זה, ולו רק מפני שקלוד קליין הגיע לישראל לפני שהוויכוח על האסיפה המכוננת התחיל בישראל. בזכותו של קלוד קליין אנחנו מתווכחים גם היום בשאלה אם הכנסת העכשווית היא גם האסיפה המכוננת של ישראל. קלוד קליין היה ציוני בצרפת, אפילו פעיל ציוני, כבר בנעוריו. אך... להמשיך לקרוא ←

סימפוזיון: הסמכות המכוננת – גבורות לפרופ' קלוד קליין | הקדמה / סוזי נבות ויניב רוזנאי

"תרומה חשובה לבעיית החוקה בישראל ולשאלת סמכותה המכוננת של הכנסת ומעמדה הפרלמנטרי תרם פרופ' קליין.." (הנשיא ברק, ע"א 6811/93 בנק המזרחי המאוחד נ' מגדל, פ"ד מט(4) 221, 354 (1995))   ביום 17 בנובמבר 2019 נערך בבית ספר למשפט הארי רדזינר המרכז הבינתחומי הרצליה, בשיתוף הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, כנס בנושא הסמכות המכוננת בישראל בסימן... להמשיך לקרוא ←

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑