סימפוזיון בנושא הסדרת המשפט המנהלי בחקיקה: על פרשת דרכים – חלק ד' ||| הסדרת המשפט המנהלי בחקיקה ועלייתה של גישה חדשה למשפט המנהלי בישראל / יאיר שגיא

[דבר העורכת: במסגרת הסימפוזיון, המתפרסם בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי־מנהלי) שבמשרד המשפטים, מתפרסמות רשימות מאת (לפי סדר הא"ב): עו"ד מלכיאל בלס, פרופ' אריאל בנדור, פרופ' יואב דותן, השופט (בדימ') פרופ' יצחק זמיר, ד"ר שרון ידין, ד"ר בל יוסף, ד"ר נדיב מרדכי, ד"ר איל פלג, ד"ר יאיר שגיא וד"ר אורן תמיר. העורכים האורחים של...

סימפוזיון בנושא הסדרת המשפט המנהלי בחקיקה: על פרשת דרכים – חלק ג' ||| חקיקת חוק המנהל הציבורי (חלק כללי): איך ומה? / אריאל בנדור

[דבר העורכת: במסגרת הסימפוזיון, המתפרסם בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי־מנהלי) שבמשרד המשפטים, מתפרסמות רשימות מאת (לפי סדר הא"ב): עו"ד מלכיאל בלס, פרופ' אריאל בנדור, פרופ' יואב דותן, השופט (בדימ') פרופ' יצחק זמיר, ד"ר שרון ידין, ד"ר בל יוסף, ד"ר נדיב מרדכי, ד"ר איל פלג, ד"ר יאיר שגיא וד"ר אורן תמיר. העורכים האורחים של...

הכנס השנתי השמיני של ICON-S ישראל: תהפוכות במשפט הציבורי בישראל – חיזוק הדמוקרטיה או החלשתה?

אנו שמחים להזמינכן.ם לכנס השנתי השמיני של הסניף הישראלי של ICON-S: "תהפוכות במשפט הציבורי בישראל – חיזוק הדמוקרטיה או החלשתה?". הכנס יתקיים ביום ג', 23 במאי 2023, בין השעות 8:30–19:15, בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. תוכנית הכנס מצ"ב: d79bd7a0d7a1-d790d799d799d7a7d795d79fd6bed7a1-d794d7a9d79ed799d7a0d799-2023הורד המושב המרכזי והמושבים 'דיני מוגבלות והמשפט הציבורי: אתגרים והזדמנויות' (1) ו־(2) ילוו בתרגום סימולטני לכבדי...

סימפוזיון בנושא הסדרת המשפט המנהלי בחקיקה: על פרשת דרכים – חלק ב' ||| כיווני התפתחות חדשים במשפט המנהלי – לקראת הסדרה חקיקתית? / שרון ידין

[דבר העורכת: במסגרת הסימפוזיון, המתפרסם בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי־מנהלי) שבמשרד המשפטים, מתפרסמות רשימות מאת (לפי סדר הא"ב):  עו"ד מלכיאל בלס, פרופ' אריאל בנדור, פרופ' יואב דותן, השופט (בדימ') פרופ' יצחק זמיר, ד"ר שרון ידין, ד"ר בל יוסף, ד"ר נדיב מרדכי, ד"ר איל פלג, ד"ר יאיר שגיא וד"ר אורן תמיר. העורכים האורחים של...

שער עצמי: על התנהלות הפרקליטות מול מנהל המכון לרפואה משפטית במשפט זדורוב / משה בכר

בשולי זיכויו המהדהד של רומן זדורוב מאשמת רצח תאיר ראדה ז"ל,[1] עלתה התנהלות מטרידה של גורמי הפרקליטות בעניין עדותו במשפט של מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית (המכונה "המכון לרפואה משפטית", להלן: "המכון"), ד"ר חן קוגל. באופן חריג שימש קוגל במקרה זה כעד הגנה מטעמו של זדורוב ולא כעד תביעה. חוות דעת מומחה שהכין התייחסה לעניין...

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה – נייר עמדה מס' 44: עמדת הפורום בנוגע למשא ומתן המתנהל בבית הנשיא עם פתיחת כנס הקיץ של הכנסת*

[דבר העורכת: בפוסט זה מובא במלואו נייר עמדה מס' 44 של פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, כפי שהופץ ביום 3 במאי 2023. הפוסט מתפרסם במסגרת סדרה נושאית – רפורמה או הפיכה? ההצעות לשינוי במערכת המשפט והשלכותיהן.] פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה – קבוצה בלתי מאוגדת ובלתי תלויה בגוף פוליטי של מומחים ומומחיות למשפט...

הצעה לשיקום האמון בבית המשפט העליון: מתווה שני השלישים / משה כהן אליה

[דבר העורך: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סדרה נושאית – רפורמה או הפיכה? ההצעות לשינוי במערכת המשפט והשלכותיהן] רשימה קצרה זו משרטטת את העקרונות המארגנים של התיקונים החוקתיים הנדרשים להחזרת אמון הציבור בבית המשפט העליון, על בסיס הסדרים הקיימים בדמוקרטיות ליברליות, המבזרים את הכוח הפוליטי בצורה מושכלת בין שלוש רשויות השלטון, תוך שמירה על עקרונות של...

סימפוזיון בנושא הסדרת המשפט המנהלי בחקיקה: על פרשת דרכים – חלק א' ||| להסדיר או לא להסדיר – זאת השאלה? / בל יוסף

[דבר העורכת: במסגרת הסימפוזיון, המתפרסם בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי־מנהלי) שבמשרד המשפטים, מתפרסמות רשימות מאת (לפי סדר הא"ב):  עו"ד מלכיאל בלס, פרופ' אריאל בנדור, פרופ' יואב דותן, השופט (בדימ') פרופ' יצחק זמיר, ד"ר שרון ידין, ד"ר בל יוסף, ד"ר נדיב מרדכי, ד"ר איל פלג, ד"ר יאיר שגיא וד"ר אורן תמיר. העורכים האורחים של...

סימפוזיון בנושא הסדרת המשפט המנהלי בחקיקה: על פרשת דרכים – מבוא ||| הסדרת המשפט המנהלי בחקיקה / גיל לימון, אביטל שטרנברג ושרה גולד

[דבר העורכת: במסגרת הסימפוזיון, המתפרסם בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי־מנהלי) שבמשרד המשפטים, מתפרסמות רשימות מאת (לפי סדר הא"ב):  עו"ד מלכיאל בלס, פרופ' אריאל בנדור, פרופ' יואב דותן, השופט (בדימ') פרופ' יצחק זמיר, ד"ר שרון ידין, ד"ר בל יוסף, ד"ר נדיב מרדכי, ד"ר איל פלג, ד"ר יאיר שגיא וד"ר אורן תמיר. העורכים האורחים של...

המהפכה המשטרית כתחילתה של מלחמת דת / גילה שטופלר

מבוא חבר הכנסת שמחה רוטמן, יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, הוא הכוח המניע, יחד עם שר המשפטים יריב לוין, מאחורי הניסיון של הקואליציה לשנות את שיטת המשטר בישראל על ידי השתלטות על בית המשפט והסרת הבלמים על הרשות המבצעת ועל העומד בראשה. בתחילת אפריל צוטט רוטמן כאומר בשיחות סגורות כי ישראל מצויה בתחילתה של מלחמת...

החלטת הררי הגיעה לקיצה / רונית לוין-שנור

תוקפה של החלטת הררי את סיפור החוקה הישראלית מקובל לפתוח עם החלטת החלוקה, הכרזת העצמאות והחוקה שלא כוננה בתום כינוס האסיפה המכוננת, הלוא היא הכנסת הראשונה.[1] במקום אותה חוקה, שראשיתה בקול תרועה רמה, קיבלה מליאת הכנסת את "החלטת הררי" המשונה.[2] פטנט ישראלי זה,[3] קבע באופן מעורפל למדי כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תכין הצעת חוקה...

על חופש ההפגנה של עובדי הציבור בישראל / סמדר פרידמן

לאחרונה עלתה לדיון השאלה המשפטית אודות מתן אפשרות לעובדי ציבור להשתתף בהפגנות נגד יוזמת הרפורמה המשפטית.[1] הסוגיה העלתה את המתח שבין הממלכתיות והניטרליות של עובדי הציבור, אל מול זכותם להפגין ולהביע את דעתם בצורה דמוקרטית. ברשימה קצרה זו אבקש לבחון מחדש את האיסור על עובדי ציבור רבים להפגין. לפי הגישה המוצעת, יש להגביל את האיסור...

כאשר האומנות פוגעת ברגשות דתיים: על התערבות פוליטית בשדה האומנות / ליאור ויינשטיין

בעת האחרונה אנו עדים למגמה של התערבות רשויות המנהל ונבחרי ציבור בתוכן ואופן הצגת תערוכות אומנות, משיקולים של פגיעה ברגשות הציבור ורגשות דתיים. כך למשל, בשל התערבות של גורמים במנהל בעיריית ירושלים ארע לאחרונה שינוי מיקום של תערוכה של היוצרת שרה בנינגה שכוללת עירום ממרכז ירושלים לשכונה מרוחקת יותר מטעמי "התחשבות באוכלוסייה".[1] תכיפות המקרים והתגברות...

השלכות תכנית לוין על קבלת החלטות אידיאולוגית ואקטיביזם שיפוטי בבית המשפט העליון – ניתוח אמפירי / קרן וינשל

הצדקה מרכזית לתכנית השינויים במערכת המשפט היא הטענה כי שופטים מכריעים בסכסוכים משפטיים (גם) בהתאם לעמדתם האידאולוגית, ולכן יש למנותם במנגנון פוליטי. הצדקה זו מתעצמת לאור טענות אודות מעורבות אקטיביסטית של בית המשפט בעניינים ציבוריים. ברשימה זו אבקש להציג בחינה אמפירית בדבר מידת השפעת העמדות האידיאולוגיות של שופטים בבית המשפט העליון הישראלי על הכרעותיהם, וכן...

מאה שנים לפסיקה לפיה חקיקה ראשית הפוגעת קשות בעצמאות השיפוטית בטלה בהיותה נוגדת ערכי יסוד של השיטה: מחשבות עכשוויות בציון מאה לפרשת זסלבסקי / זיו בורר

בארץ ישראל, לפני מאה שנה בדיוק, התקיים הליך בפני בית המשפט העליון שבסופו פסקו שופט מקומי-יהודי, לצד שופט מקומי-ערבי, בניגוד לעמדת עמיתם הבריטי, כי נורמה מסוימת שהוצאה על ידי הריבון – ושהריבון התכוון לשוות לה מעמד של חקיקה ראשית – הינה, למעשה, בטלה. זאת, בין היתר, מפאת קיומן של מגבלות המוטלות על הדרכים בהם רשאי...

הטיעון בדבר הבינאריות של ההצדקה הדמוקרטית כמפתח להידברות על "הרפורמות במשפט" / חגי שלזינגר

במסגרת הדיון ב"רפורמות במערכת המשפט" קשה להפריד בין הפוליטי לאנליטי, ובין הפרטים למכלול. בעוד אנו עדים לכתיבה הולכת וגוברת של תומכי ריסון שיפוטי המבקרים את נקודות האיזון ברכיבים הבודדים של הרפורמה,[1] כדאי לתת את הדעת גם על ההנמקות האנליטיות למהלך כולו. ההצדקות הללו עשויות לעתים להישמע כנחלתו של 'גרעין קשה' אידיאולוגי מצומצם בלבד, אך דומני,...

השב"כ יגן על הדמוקרטיה?! / גיל גן-מור

לאחרונה דן אלון בן דוד בשאלה כיצד ינהג השב"כ אם תהיה התנגשות בין רשויות המדינה, והסעיר את הרשתות החברתיות. לדבריו, "יש רק גוף אחד שמופקד על שמירת סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו – השב"כ... ספק אם מנסחי החוק נתנו דעתם לסיטואציה שבה מי שיאיים על הדמוקרטיה הישראלית הוא בית המחוקקים שלה". בן דוד סיכם כי "לאחרונה,...

קול קורא: הכנס השנתי השמיני של ICON-S ישראל / نداء: الاجتماع الثامن لـ ICON-S إسرائيل

הפקולטה למשפטים ע׳׳ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב كلية الحقوق على اسم بوخمان، في جامعة تل أبيب יום שלישי, 23 במאי 2023 الثلاثاء، 23 أيار 2023 הודעה על דחיית מועד הגשת הצעות לכנס اشعار بتأجيل الموعد النهائي لتقديم المقترحات للمؤتمر מאז הקמתו בשנת 2014, מקיים הסניף הישראלי של העמותה הבינלאומית למשפט ציבורי כנס שנתי המפגיש חוקרות...

ארבע זוויות לאתגור גישת הפרשנות המסתברת של השופט שטיין / רבקה ווייל

בטרם מינויו לשופט בבית המשפט העליון, השופט שטיין נודע כמומחה עולמי לדיני ראיות.[1] על כן, אין זה מפתיע שהוא בחר ליישם את הידע שלו מדיני הראיות על מלאכת הפרשנות השיפוטית. במאמר מרתק שפרסם ב-2022 הוא מציע גישה לפרשנות חקיקה וחוקה אותה הוא מכנה "פרשנות הסתברותית" (probabilism).[2] זו תאוריה שמתייחסת לטקסטים משפטיים כתקשורת (communication) היוצאת מבית...

חובת השקיפות בחוק דרכי תעמולה / רועי אשכנזי

רבות נאמר ונכתב על הבעייתיות הקיימת בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959 (להלן: חוק דרכי תעמולה). בקצרה, החוק נחקק בשנת 1959 וחרף שינויים מסוימים שהוכנסו בו מאז, הוא אינו מתאים במלואו לשנת 2023, לשינויים המהותיים שחלו במציאות התקשורתית והפוליטית,[1] ולדרך שבה תעמולת בחירות נערכת בישראל כיום. החוק הקיים ישן וארכאי ברובו, ורק בכדי לסבר את האוזן,...

מלחמה על הבית: יחסי הגומלין בין הפרדת הרשויות לכוחה של הרשות השופטת / רבקה ווייל

בימים אלה אנו חווים מתקפה חסרת תקדים בעוצמתה ובחריפותה על מערכות המשפט בישראל, כששיאה בהצעות של חברי הממשלה ה־37, שמטרתן בין היתר חקיקת בזק של תיקוני חוקי יסוד כדי לנטרל את כוחם של הרשות השופטת והיועצים המשפטיים כגופים מאזנים בהפרדת הרשויות.[1] עקרון הפרדת הרשויות הכרחי להגנת החירות של האזרחים. הוא המגן הבסיסי של זכויות האדם...

​סימפוזיון: המהפכה השמרנית? בעקבות פסיקת בית המשפט העליון האמריקאי בסוגיית ההפלות – חלק ז' ||| מחוץ לחוק ובתוך מוסדותיו הכובלים – על הולדה בכפייה והזכות החוקתית של אשה על גופה / כוכב אלקיים־לוי

דבר העורכת: סימפוזיון זה, בעריכת ד"ר כוכב אלקיים־לוי ושני שניצר, מתפרסם בעקבות אירוע שולחן עגול מטעם הסניף הישראלי של ICON-S, מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן, העמותה למשפט ציבורי בישראל והמוקד לחקר שלטון החוק באוניברסיטת חיפה. במסגרת הסימפוזיון מתפרסמות רשימות מאת (לפי סדר א"ב): ד"ר ראויה אבורביעה, ד"ר כוכב אלקיים־לוי, פרופ' משה כהן־אליה, פרופ' מנחם...

"חוק דרעי": על שחיקת חוקי היסוד המוסדיים / עידן צין

רקע לפני כשנה הורשע השר אריה דרעי במסגרת הסדר טיעון על פי הודאתו בעבירות מס, וכחלק מהסדר הטיעון נגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 180 אלף שקלים.[1] מכיוון שמדובר בנבחר ציבור שכיהן בכנסת באותה העת, עלתה השאלה האם יש קלון בעבירותיו, אולם שאלה זו לא נדונה כיוון שדרעי החליט על פי הסדר...

האם הגיעה העת למסד בישראל את הזכות להישכח? / טל מימרן וליאור ויינשטיין

השכחה היא תופעה טבעית לזיכרון האנושי, והיא מנגנון חשוב המאפשר לנו להמשיך הלאה לאחר אירוע לא נעים או אף טראומה. אך, בשונה מן הזיכרון האנושי, האינטרנט לא שוכח. בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים יש פחות מקום לטעויות, ובפרט כאלו אשר זוכות לתיעוד דיגיטלי. על רקע זה, התפתחה לה זכות אדם חדשה – והיא הזכות להישכח.[1]...

ככה נראה משבר חוקתי: על בג"ץ דרעי, רפורמת לוין, והאקדח שהונח על השולחן / אלעד גיל

תמונת מצב: עימות חוקתי בתנאי אי־וודאות רשימה זו נכתבת כיממה לאחר השקת ״רפורמת המשילות״ של שר המשפטים יריב לוין,[1] בסמוך לסיום הדיון בבית המשפט העליון בעתירות נגד מינוי חבר הכנסת אריה דרעי לתפקידי שר.[2] זוהי, בלשון המעטה, אינה שעתו היפה של המשפט החוקתי בישראל, ולא מן הנמנע כי היא תתברר בעתיד כתפנית משטרית היסטורית לרעה....