המטרה מקדשת את האמצעים: מינוי רמטכ"ל בזמן כהונת ממשלת מעבר / רבקה ווייל

ממשלת המעבר הדו-ראשית של נפתלי בנט ויאיר לפיד החליטה לפעול בכל המרץ למינוי רמטכ"ל אשר יחליף את הרמטכ"ל אביב כוכבי, שעתיד לסיים כהונה בת ארבע שנים ביום 15 בינואר 2023.[1] הממשלה מתייחסת למינוי כדחוף על רקע הנסיבות הביטחוניות המיוחדות בהן שרויה ישראל. לא צריך דמיון רב כדי להבין שאנו ניצבים בפני האיום האיראני. לטענת הממשלה, אם מינוי הרמטכ"ל יתעכב, הרי שהדבר יעכב גם את מינוי השרשרת הפיקודית שמתחתיו.[2] שר הביטחון בני גנץ הכריז בתקשורת על תחילת הליכי המינוי במחצית  חודש יוני 2022, כשבוע בטרם נפלה הממשלה. בסקירה התקשורתית באותה העת הוסבר כי "גנץ מעוניין לשמור על יציבות צה"ל ולמנות רמטכ"ל חדש לפני התפרקות הממשלה."[3] בתחילה סברה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארי, כי מן הראוי שממשלת המעבר תנהג באיפוק בנושא זה ותמתין עד להקמת ממשלה חדשה. לבסוף, שינתה את דעתה ונתנה את בירכת הדרך.[4] שר הביטחון אף פנה ליו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, כדי להיוועץ בו לגבי המועמדים. אולם הלה הביע התנגדות עקרונית למינוי לאור עיתויו.[5] כדי לקדם את תהליך המינוי, שופט העליון בדימוס, מני מזוז, נאות לשבת בראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, שתבחן את טוהר המידות של המועמדים לתפקיד.[6] דומה כי הרכבת יצאה מהתחנה.

ברשימה זו אני בוחנת מדוע דיני ממשלת מעבר שונים מדיני ממשלה רגילה. לאחר מכן, אני מיישמת את דיני ממשלת מעבר על סוגיית מינוי הרמטכ"ל. לאור הנתונים האמפיריים המובאים ברשימה זו על משך הליך מינוי רמטכ"ל בעבר דומה כי מינוי בעת הזו הוא מעשה חריג. לטענתי, בשל החובה לשמר את אופיו הא-פוליטי של הצבא מחד ואת כפיפותו לדרג הפוליטי מאידך, יש להימנע מהקדמת תהליך המינוי באופן שעלול להיתפס כמחטף פוליטי ערב בחירות.

הצורך לנהוג כבשגרה

עמדתו של שר הביטחון לא מפתיעה על רקע המשבר החוקתי השלטוני המתמשך בו מצויה המדינה. אזרחי ישראל נדרשים לבחור לכנסת בפעם החמישית ברציפות תוך תקופה של 41 חודשים.[7] למשבר זה אחראי בין היתר "השילוב המפסיד" של שיטת משטר פרלמנטרית, שיטת בחירות יחסיות ואחוז חסימה נמוך של 3.25% כתנאי לייצוג מפלגות בכנסת.[8] אם מקום המדינה ועד המהפך השלטוני הראשון בשנת 1977, כיהנו ממשלות מעבר בממוצע כ-80 ימים, מאז 2003 ועד מרץ 2021 משך כהונתן הוכפל ועומד בממוצע על כ-160 ימים.[9] תכיפות ממשלות המעבר ומשך כהונתן הארוך מאתגרים את השיטה המשפטית. 

לכאורה, עצם המשגת הממשלה כממשלת מעבר זה ענין שנוי במחלוקת. עיון-בחוק יסוד: הממשלה מעלה כי אין זכר למושג "ממשלת מעבר". במקום, חוק-יסוד: הממשלה בחר להסדיר את דיני "הממשלה היוצאת".[10] "ממשלת מעבר" הוא מושג השגור בציבוריות הישראלית ובפסיקה. מדובר בממשלה שמתפקדת לאחר בחירות ועד לכניסת ממשלה חדשה לתפקידה או ממשלה שכהונתה הסתיימה לפני תום ארבע השנים הקבועות בחוקי היסוד לעריכת בחירות בישראל.[11]

החלת דינים מיוחדים על ממשלת מעבר, בהשוואה לדיני ממשלה רגילה, אינה מובנת מאליה. ועדת ברנזון, שבחנה את סוגיית סמכויות ממשלת מעבר בשנות השבעים, קבעה כי כל ממשלה צריכה להיות בעלת סמכויות מלאות כל זמן שהיא מכהנת. גישה אחרת מסכנת את היעילות והאפקטיביות של הממשלה וחושפת את המדינה לסכנות מבית ומחוץ.[12]

סכנות ממשלת מעבר

עם זאת, המחקר שלי על ממשלות מעבר מזהה שני חסרונות גדולים המייחדים ממשלות אלה. החסרון הראשון הוא גרעון דמוקרטי. האזרחים בוחרים כנסת בלבד בשל שיטתנו הפרלמנטרית. הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת. אם אבד אמון זה בין באופן אקטיבי (באמצעות הצבעת אי-אמון או אי-מעבר חוק תקציב) ובין באופן פסיבי כי חוק-יסוד: הממשלה קובע שיש לראות את הממשלה כאילו התפטרה, אזי בהיעדר הקמת ממשלה חלופית שנהנית מאמון הכנסת, יש לקיים בחירות. המנדט של הממשלה נובע מהיותה גוף ייצוגי, ולא "חלילה" בשל יעילותה או מקצועיותה.[13]  

החסרון השני של ממשלת מעבר הוא "בעיית הנציג". בעיית הנציג מבטאת את הסכנה שקיים פער בין האינטרסים של הנציג לבין האינטרסים של המיוצג, ולכן הנציג עלול לקבל החלטות המקדמות את האינטרסים שלו על חשבון אלה של המיוצג. בעיה זו חריפה במיוחד בתקופת ממשלת מעבר. החשש הוא שממשלת מעבר תקבל החלטות משיקולים זרים, באופן שאינו משקף את טובת הכלל.[14]

לפני בחירות, ממשלת מעבר עלולה לנקוט בפעולות דרסטיות מתוך רצון להשפיע על תוצאות הבחירות. ככל שמפלגת השלטון נואשת יותר, היא עלולה להיות מסוכנת יותר, מתוך תחושה שיש לה רק מה להרוויח ממהלכים נועזים. החשש משיקולים זרים אף עולה כאשר ברור שאנשים מרכזיים בשלטון לא יכולים או לא רוצים להיבחר שוב.[15]

סכנות אחרות קיימות אחרי בחירות. משברור למפלגת השלטון כי הפסידה בבחירות, אין לה כבר את הרסן של הצורך לנצח בבחירות. אנו עדים ל"אפקט סינדרלה", נסיון לקבוע עובדות בשטח עד הרגע האחרון, בו השלטון החדש לוקח את המושכות. ממשלות מסוג זה מנסות באופן נואש לקבוע מורשת בכל מחיר. הן פעמים רבות פטרנליסטיות וסבורות שהן יודעות טוב יותר מהציבור מה טוב בשבילו. הן לעיתים מנסות לסכל חלק מתוצאות הבחירות באמצעות קביעת עובדות בשטח. לעיתים יש בהן את הרצון להשאיר "אדמה חרוכה" כדי להקשות על השלטון הנכנס. חלק מפעולותיהן גורם לבזבוז משאבים, כשברור שהשלטון החדש יבטל את המעשים לאלתר. חלק מהפעולות כובל את ידי הממשלה הבאה, בייחוד כשמדובר במינוי בעלי תפקידים שימשיכו את "המורשת", גם כשמפלגת השלטון לא תהיה שם. סכנות אלה אינן תיאורטיות אלא יש תיעוד רב של התממשותן בארץ ובעולם.[16]

סמכות לחוד, ושקול דעת לחוד

חוק-יסוד: הממשלה אינו מגדיר מהן סמכויות ממשלת מעבר. הוא נוקט בלשון סתמית שלפיה ממשלה יוצאת ממשיכה "במילוי תפקידיה עד שתיכון הממשלה החדשה."[17] מטרתו לקבוע רציפות שלטונית כי מדינה לא יכולה להרשות לעצמה וואקום שלטוני.

עתירות לבג"ץ, שאתגרו את פעולות ממשלות מעבר, הביאו את בית המשפט לצקת תוכן ולפרש את חוק-יסוד: הממשלה. ההלכה המרכזית בנושא ניתנה על ידי הנשיא ברק בשנת 2001, כשממשלת אהוד ברק ניהלה משא ומתן לשלום עם הפלסטינאים שנים-עשר יום לפני  בחירות. פרופ' הלל וייס מאוניברסיטת בר-אילן עתר לבג"ץ בטענה שממשלת מעבר נעדרת מנדט לפעול בנושאים כה גורליים  בייחוד בסמיכות שכזו לבחירות.

בית המשפט קבע בהלכת וייס פה אחד כי ממשלת מעבר נהנית מאותן סמכויות כמו ממשלה רגילה.[18] שישה מתוך שבעה שופטים הוסיפו כי כשממשלת מעבר מפעילה את שיקול דעתה במסגרת סמכויותיה עליה לנהוג באיפוק אלא אם קיים צורך ציבורי חיוני בעשיה. מבחן זה מאפשר לבית המשפט להתערב בסבירות שיקול הדעת של ממשלת מעבר. גם אם יש צורך חיוני בעשיה על ממשלת מעבר לנהוג במידתיות.[19]

בית המשפט קבע מבחן אחיד לבחינת פעולות ממשלת מעבר בפסק הדין וייס והחיל את אותו מבחן בפסקי הדין השונים. לטענתי, בית המשפט "אמר" שהוא מחיל את אותו מבחן אבל "עשה" דבר אחר לגמרי. תוצאות הפסיקה שלו מלמדות כי יש להבחין בין שלוש קטגוריות בתחומי פעולת ממשלת מעבר. הקטגוריות הן ניהול משא ומתן לשלום, מינויים במגזר הציבורי וחלוקת טובין חומריים לציבור.[20] בפועל, בית המשפט לעולם מוצא שיש צורך ציבורי חיוני בניהול משא ומתן לשלום בסמוך לבחירות, אם זה עם הפלסטינאים על השטחים או עם סוריה על רמת הגולן.[21]

מצד שני, מינויים במגזר הציבורי הם כמעט תמיד אסורים בתקופת ממשלת מעבר. בשורה של פסקי דין בית המשפט קבע כי לא ניתן למנות רבנים ראשיים, שופטים, חברי מועצות דתיות או אפילו מנהל טלויזיה בערבית בתקופה כזו. הטעמים לכם הם מרובים בין משום שחשוב שהגוף הממנה ישקף את דעתו העדכנית של הציבור, בין משום שמראית עין חשובה כדי למנוע מצב בו הציבור יחשוב שמדובר במינוי פסול (גם אם אינו כזה) ובין משום שהמינוי נתפס כעניין לא הפיך. בית משפט יישם גישה זו אפילו מקום בו הממשלה לא ממלאת תפקיד משמעותי במינוי ולכן לכאורה אין מקום לעכבו גם בתקופת ממשלת מעבר כי הדבר מביא לשיתוק המדינה.[22] 

הקטגוריה השלישית של פעולות ממשלת מעבר היא חלוקת טובין לציבור ערב בחירות. מצאתי מספר פסקי דין תמוהים בהם פעולה נאסרה מיד לפני בחירות, והותרה מיד אחריהן, ועוד בטרם נכנסה ממשלה נבחרת לתפקיד.[23] לכאורה, אחרי בחירות, יש להגביל עוד יותר את פעולת ממשלת מעבר כי "הציבור אמר את דברו" ויש להמתין להרכבת ממשלה חדשה. ההסבר שסיפקתי למקרים אלה, אף שבית המשפט לא הציע הסבר זה מפורשות, הוא שבית המשפט ככל הנראה חשש שההחלטה של הממשלה מונעת משיקולים של כלכלת בחירות.[24] בית המשפט כנראה זיהה רצון לחלק טובת הנאה לציבור בטווח הקצר ערב הבחירות כדי להשפיע על ההצבעה בקלפי. שיקול זה מוּסר משהתקיימו הבחירות. לקטגוריה זו נכנס למשל פסק דין שעיכב את החלטת ועדת סל התרופות על הרחבת הסל ועל הרכבו עד אחרי הבחירות.[25] בית משפט לא רצה שההחלטה תשפיע על הבחירות אבל בה בעת הבין שאין לעכב יותר מדי את ההחלטה של ועדת סל התרופות כי יש צורך ציבורי חיוני בעשיה, לאור העובדה שמדובר בתרופות מצילות חיים.

ההבדל בין ממשלת מעבר שמנהלת כלכלת בחירות לבין ממשלת מעבר שמבצעת מינויים ציבוריים הוא שאמנם בשני המקרים מדובר בחלוקת טובת הנאה, בין מינוי לאדם פלוני ובין טובין לציבור; אבל רק במינוי, מדובר באמצעי של הממנה להשפיע ולקבוע סדר יום ציבורי באמצעות הממונה, גם כשהממנה כבר לא בשלטון. מינויה של השופטת איימי קוני-בארט לבית המשפט העליון על ידי הנשיא טראמפ תוך כדי תקופת בחירות ממחיש היטב את ההשלכות הדרסטיות והבלתי הפיכות של מחטפים פוליטיים הנעשים בתקופת ממשלות מעבר.[26] מינוי על ידי ממשלת מעבר אינו עניין של הגיינה ציבורית גרידא. לעומת זאת, חלוקת טובין כספיים לציבור היא בדרך כלל בעלת השפעה קצרת טווח ואינה יכולה להשפיע על בחירות שכבר הוכרעו.

מינויו של רמטכ"ל

מדינת ישראל מצויה במצב חירום מתמשך מאז היווסדה. כדי להכריע כיצד יש לנהוג במינוי רמטכ"ל, יש לבחון אם מדובר במינוי בו לממשלה יש השפעה מכרעת על המינוי. בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, נחקק חוק-יסוד: הצבא, ונקבע בו מפורשות כי צה"ל אינו גוף עצמאי אלא "נתון למרות הממשלה".[27] לשם כך, חוק היסוד אף קובע כי "ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הבטחון".[28] גם הרמטכ"ל "נתון למרות הממשלה".[29] חוק היסוד מבטא את העקרון שדמוקרטיה חייבת להכפיף את הצבא לשלטון האזרחי כי אין איום גדול יותר על החירות מכוח החרב. צבאות הם מקור להפיכות שלטוניות לאורך כלל ההיסטוריה האנושית.

בשלב הבא חשוב לבחון כיצד נהגו ממשלות בעבר לגבי מינוי רמטכ"לים. הנתונים לגבי כלל המינויים לתפקיד הרמטכ"ל מאז ניתנה הלכת וייס, מפורטים בטבלה שלהלן:[30]

המועמדתאריך ההכרזה ע״י השרראש הממשלה הממליץהשר הממליץתאריך האישור בממשלהפער בין ההכרזה לבין האישורתאריך כניסה בפועלפער בין הכרזה לבין כניסהפער בימים בין האישור לבין הכניסהתקופת כהונה בשנים
משה בוגי יעלון3/13/2002אריאל שרוןבנימין בן אליעזר3/24/2002117/9/20021181073
דן חלוץ2/22/2005אריאל שרוןשאול מופז3/13/2005196/1/200599801.7 [31]
גבי אשכנזי1/22/2007אהוד אולמרטעמיר פרץ2/4/2007132/14/200723104
בני גנץ 2/6/2011בנימין נתניהואהוד ברק2/13/201172/14/2011814
גדי איזנקוט11/29/2014בנימין נתניהומשה יעלון12/14/2014152/16/201579644
אביב כוכבי10/26/2018בנימין נתניהואביגדור ליברמן11/25/2018301/15/201981514

בכל המינויים לתפקיד הרמטכ"ל, מאז נחשדו בכירים בממשלה בינואר 1997 ברצון למנות את רוני בר-און ליועץ משפטי לממשלה על מנת לסייע לשר אריה דרעי להגיע לעסקת טיעון נוחה, נדרש אישורה של הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.[32] הוועדה פועלת בתקופה שבין הכרזת המועמד על ידי השר ועד לאישור המועמד בממשלה. לפיכך, כל המינויים בטבלה דרשו את אישורה של הוועדה.

בחוות דעת היועמ"שית צוין כי מינוי הרמטכ"ל בעת הזו "אינו חריג… איוש תפקידים אלו נעשה, על פי רוב, בפרק זמן שאורכו בין חצי שנה לבין שנה בטרם הכניסה לתפקיד בפועל."[33] בהתאם, קובעת היועמ"שית כי "המינוי צפוי להיות מובא לאישור הממשלה, לאחר בחינתו על-ידי הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, בסוף חודש אוגוסט 2022."[34]

אולם, מהנתונים בטבלה עולה כי שר הביטחון מכריז על המועמד בממוצע כ-68 ימים לפני כניסת המועמד לתפקיד. בין ההכרזה על ידי השר לבין המינוי על ידי הממשלה עוברים בממוצע כ-16 ימים. הרמטכ"ל מתמנה על ידי הממשלה, לאחר אישור הוועדה, בממוצע כ-52 ימים לפני הכניסה לתפקיד. השר בני גנץ אמור לדעת כי כל התהליך של מינוי רמטכ"ל ממועד ההכרזה על ידי השר עד כניסת המועמד לתפקיד יכול להארך כשבוע. הוא עצמו מונה תוך פרק זמן שכזה, בעקבות פסילת יואב גלנט לתפקיד.[35]   

הרמטכ"ל גדי איזנקוט הוא היחיד שמונה על ידי ממשלת מעבר בתקופה הנסקרת בטבלה. ההכרזה על מינויו קדמה בכשבועיים להחלטה על פיזור הכנסת.[36] הפער בין מועד הכרזת שר הביטחון על מועמדו לבין כניסת הרמטכ"ל לתפקיד עמד על 79 ימים, כלומר תקופה העולה על הממוצע ב-11 ימים. הממשלה הנכנסת נותרה בראשות בנימין נתניהו. שעה שספק רב אם היה ראוי להמשיך בקידום מינוי איזנקוט לרמטכ"ל לאחר פיזור הכנסת, בזמנו לא התנגדה האופוזיציה למינוי.  

בעת הנוכחית, הבחירות לכנסת תתקיימנה ב-1 בנובמבר 2022. כהונתו של הרמטכ"ל כוכבי אמורה להסתיים ב-15 בינואר 2023. אילו נהגה ממשלת המעבר כפי שנהגו קודמותיה, הליך המינוי לא היה נפתח לפני תחילת נובמבר, מועד בו היו ידועות כבר תוצאות הבחירות. ממילא היה ברור יותר אם מינוי הרמטכ"ל כרוך במעבר כוח שלטוני לא ראוי מממשלה נכנסת לממשלה יוצאת. היועמ"שית נימקה כי אין לעכב את מינוי הרמטכ"ל משום שעיכוב זה יעכב את מינוי סבב הכפופים לו.[37] אם חלילה לנו מלהכתיב לרמטכ"ל עם מי יעבוד, האין מקום לנהוג באופן דומה בממשלה הנכנסת?

מעמדו הממלכתי של הצבא

מינוי רמטכ"ל דורש הקפדה יתירה פן ייתפס בציבור כמחטף פוליטי ערב בחירות. חוק הבחירות לכנסת קובע תקופת צינון ארוכה במיוחד של שלוש שנים, בטרם יהא רשאי קצין בדרגת אלוף ומעלה שפשט את מדיו להיבחר לכנסת.[38] תקופת צינון זו נועדה להגן על מעמדו של הצבא כצבא ממלכתי א-פוליטי, ביחוד על רקע מציאות פוליטית בה רבים מהרמטכ"לים כיהנו ומכהנים כשרי בטחון וכראשי ממשלה.[39] לא די שהצבא יהא א-פוליטי, הוא חייב להיתפס ולהראות ככזה על ידי הציבור הרחב. אסור שהציבור יתפוס החלטות צבאיות ככאלה שנועדו לסייע לרמטכ"ל להיבחר לכנסת.[40]

אם יש להגן על אופיו הא-פוליטי של הצבא מפני פגיעה על ידי רמטכ"ל פורש, קל וחומר שיש להבטיח שמינויו של רמטכ"ל יהא נקי משיקולי בחירות. יש לשמר את מעמדו המקצועי של הצבא מפני פוליטיזציה, ביחוד כשהרמטכ"ל ושלוחיו מזרימים מידע לממשלה ומקבלים הוראות לפעולה כדבר שבשגרה. הדברים נכונים במיוחד עוד יותר על רקע אתגרים ביטחוניים חריגים, במדינה בה מתקיים גיוס חובה, וכשתקציב הבטחון הוא ההוצאה הממשלתית הגדולה ביותר בתקציב המדינה.[41]

ראוי לעכב את מינוי הרמטכ"ל עד לאחר הבחירות ולאפשר לממשלה הנכנסת למנות רמטכ"ל.[42] טיעון זה לא מבוסס על זהות המועמדים, ראויים ככל שיהיו, אלא על מעמדם של הגופים הממנים. הניסיון מוכיח כי ממשלה יכולה למנות רמטכ"ל במהירות וביעילות. במידת הצורך, הממשלה הנכנסת תוכל להסתמך על תקדימי העבר ולהאריך את כהונת הרמטכ"ל כוכבי במספר חודשים, כפי שאף יעצה היועמ"שית לשר הבטחון לעשות במקור.[43] מעמדו של בית המשפט העליון האמריקאי, שנפגע קשות על רקע החלטתו של הנשיא טראמפ למנות את השופטת קוני-בארט בזמן בחירות, צריך לשמש תמרור אזהרה עבורנו. אין לישראל את הפריבילגיה כדי להתמודד חלילה עם משבר לגיטימציה סביב הרמטכ"ל והצבא. אם הבחירות בנובמבר לא יובילו להכרעה ויחייבו בחירות חוזרות, אזי יהא מקום לשקול מינוי של רמטכ"ל למרות כהונתה של ממשלת מעבר. איננו עדיין במצב זה ויש לקוות שלא נגיע אליו.


רבקה ווייל היא פרופ' חבר, בית ספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן. רשימה זו מפתחת את הטיעונים שהעליתי ב"אסור שמינוי הרמטכ"ל ייתפש כמחטף פוליטי" הארץ (18.7.2022). אני מודה לירדן כרמלי על העזרה המעולה במחקר ולשני שניצר על העריכה המצוינת.

ציטוט מוצע: רבקה ווייל "המטרה מקדשת את האמצעים: מינוי רמטכ"ל בזמן כהונת ממשלת מעבר" ICON-S-IL Blog‏ (27.8.2022).


[1] יניב קובוביץ "אביב כוכבי מונה לרמטכ"ל ה-22: 'מתחייב להעמיד צבא קטלני, יעיל וחדשני'" הארץ (15.1.2019).

[2]  טובה צימוקי "גנץ והיועמ"שית סיכמו לגבי מינוי הרמטכ"ל: 'משרד הביטחון יכין חוות דעת שתיבחן'" Ynet‏ (27.6.2022).

[3] אור הלר "המרוץ נפתח: גנץ יחל בהליך מינוי הרמטכ"ל הבא" רשת 13 (13.6.2022). ביום 20 ביוני 2022 הודיעו שני ראשי הממשלה על החלטתם להקדים את מועד הבחירות. ראו "מינוי ראש המטה הכללי של צה"ל בתקופת בחירות" (חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה 14.7.2022) 1 (עותק שמור אצל המחברת. להלן: חוו"ד היועמ"שית).

[4]  שם, בעמ' 1–2.

[5] אנה ברסקי "נתניהו לגנץ: 'אל תמנה רמטכ״ל בתקופת בחירות' – וכך השיב שר הביטחון" מעריב (27.7.2022).

[6] שירית אביטן כהן "הממשלה אישרה את מינוי מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים" גלובס (14.8.2022).

[7]  הבחירות לכנסת ה-21 התקיימו ב-9 באפריל 2019. ראו "תוצאות ארציות" ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21.

[8] ראו, למשל, רבקה ווייל ״הלכת יולי אדלשטיין וכרונולוגיית יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה בישראל״ עיוני משפט מד 321, 326–332 (2021).

[9] שם, בעמ' 330.

[10] ס' 30 לחוק-יסוד: הממשלה.

[11] רבקה ווייל "תקופת בין השמשות: על סמכויותיה של ממשלת-מעבר"  משפט וממשל יג 167, 169 (2011). בחרתי בהגדרה זו כי היא עולה בקנה אחד עם חוק-יסוד: הממשלה שקובע כי "עם בחירת כנסת חדשה או התפטרות הממשלה… תמשיך הממשלה היוצאת במילוי תפקידיה עד שתיכון הממשלה החדשה" (שם, בס' 30(ב)).

[12] ווייל "תקופת בין השמשות", לעיל ה"ש 11, בעמ' 181–182.

[13] שם, בעמ' 173–177.

[14] שם, בעמ' 177–181.

[15]  שם.

[16] שם. ראו גם Rivka Weill, Constitutional Transitions: The Role of Lame Ducks and Caretakers, 2011 Utah L. Rev. 1087; Rivka Weill, Judicial Review of Constitutional Transitions: War and Peace and Other Sundry Matters, 45 Vand. J. Transnat’l. L. 1381 (2012).

[17] ס' 30(ב) לחוק-יסוד: הממשלה.

[18] בג"ץ 5167/00 וייס נ' ראש הממשלה, פ"ד נה(2) 455 (2001).

[19] ווייל "תקופת בין השמשות", לעיל ה"ש 11, בעמ' 182–187.

[20]  שם, בעמ' 187–195. אני כותבת רבות על הפער בין הנמקה לבין תוצאות של פסיקה. ראו, למשל, רבקה ווייל "מהלכת דרעי להלכת נתניהו: על הפער בין הנמקתה של הלכת נתניהו לתוצאתה" ICON-S-IL Blog (24.6.2020).

 Rivka Weill, The Strategic Common Law Court of Aharon Barak and its Aftermath: On Judicially-led constitutional Revolutions and Democratic Backsliding, 14 L. & Ethics Hum. Rts. 227 (2020); Rivka Weill, The Power of Understatement in Judicial Decisions, XXX Annuaire international de justice constitutionnelle 125 (2014).

[21] ווייל "תקופת בין השמשות", לעיל ה"ש 11, בעמ' 187–188.

[22] שם, בעמ' 189–193 (המאמר מביא את הפסיקה הרלבנטית בסוגיה).

[23] שם, בעמ' 193–195.

[24] שם.  

[25] בג"ץ 2453/06 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (נבו 21.3.2006).

[26] לביקורת על מינוי קוני-בארט בתקופת בחירות, ראו:  Rivka Weill, Court Packing as an Antidote, 42 Cardozo L. Rev. 2705 (2021).

[27]  ס' 2 לחוק-יסוד: הצבא.

[28] שם, בס' 3.

[29] שם.

[30]  התאריכים בטבלה כתובים בלועזית כך שחודש קודם לימים בו.

[31] הרמטכ"ל דן חלוץ התפטר מתפקידו בעקבות מלחמת לבנון השניה. חנן גרינברג "רעידת אדמה: הרמטכ"ל דן חלוץ התפטר" Ynet‏ (17.1.2007).

[32]ראו, למשל, החלטה 4891 של הממשלה ה-27 "ועדה מייעצת לענין מינויים בכירים – תיקון החלטה מס. 2225 מיום 20.6.97 – המשך הדיון" (7.3.1999).

[33] חוו"ד היועמ"שית, לעיל ה"ש 3, בעמ' 5.

[34] שם, בעמ' 4.

[35] חנן גרינברג "מינוי גנץ עובר לממשלה: 'יש לי הרבה על הראש'" Ynet‏  (6.2.2011).

[36]  מורן אזולאי "רשמית: הכנסת פוזרה, בחירות ב-17 במרס" Ynet‏ (9.1.2.2014).

[37] חוו"ד היועמ"שית, לעיל ה"ש 3, בעמ' 4.

[38] ס' 56(א1)(4)(1) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969.

[39] נינה פוקס "טריק מיושן או מסחטת מנדטים: למה המפלגות מחזרות אחרי רמטכ"לים?" Ynet (19.8.2022).

[40] ע"ב 92/03 מופז נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, פ"ד נז(3) 793 (2003).

[41] רבקה ווייל "בריאות התקציב או תקציב הבריאות– מה עדיף בראיה חוקתית?" משפט ועסקים ו 157, 177 (2007).

[42] ראו גם רבקה ווייל "על מינוי בכירים והלכות עצמאות שיקול הדעת המנהלי בשיטה פרלמנטרית" ICON-S-IL Blog‏ (6.12.2020).

[43] חוו"ד היועמ"שית, לעיל ה"ש 3, בעמ' 1.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: