​דיבייט ICON-S: ישראל והמו״מ עם לבנון על הגבול הימי – האמנם נדרש משאל עם? | אין חפיפה מלאה בין שטח המדינה לבין היקף תחולת המשפט שלה / איל בנבנישתי, אליאב ליבליך ויובל שני

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת דיבייט ICON-S. לרשימה הראשונה בדיבייט, מאת פרופ' איל בנבנישתי, פרופ' אליאב ליבליך ופרופ' יובל שני, ראו כאן. לרשימת התגובה של עו"ד אריאלה סגל, ראו כאן.]

ברשימה מאת אריאלה סגל שפורסמה בבמה זו ביום 18 באוגוסט 2022[1] מגיבה הכותבת לרשימתנו מיום 9 באוגוסט 2022[2] שבה התייחסנו לטענת אנשי פורום קהלת לפיה שטח מדינת ישראל כולל לכאורה את האזורים הימיים לגביהם מתנהלים דיונים בין מדינת ישראל ללבנון ולכן מדובר בשטח הכפוף להוראות חוק-יסוד: משאל עם (להלן: חוק היסוד), ולפיכך הסכם, אם ייחתם, יהיה טעון אישור במשאל עם, אלא אם כן אושר ברוב של שמונים חברי כנסת. הסברנו מדוע טענה זו אינה נכונה ומדוע המשפט, השיפוט והמִנהל של מדינת ישראל – ומכאן גם הוראות חוק היסוד – לא חלים על השטח התת ימי אליו מתייחס המו"מ עם לבנון. ברשימתה, אריאלה סגל מנסה להפריך את טענותינו. אנו סבורים שאין ממש בטענות שהיא מעלה, ומבקשים להגיב בקצרה עליהן:

  1. ההבחנה בין שטח מדינת ישראל לבין שטח שעליו חל "המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל" קיימת לא רק בחוק היסוד, אלא היא מושרשת במשפט הישראלי מקום המדינה. מקורה לא רק במושכלות יסוד לפיהן שטח כל מדינה לא חופף בהכרח לשטח עליו חל משפט המדינה, אלא בטכניקת החקיקה של המשפט הישראלי, שמקורה בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948. פקודה זו קבעה בסעיף 11 כי "המשפט שהיה קיים בארץ-ישראל ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) יעמוד בתקפו…" ובכך הכריזה על תחולת המשפט הישראלי (לרבות הדין המנדטורי כל עוד לא שונה) בשטחי ארץ-ישראל שהיו בשליטת המדינה בעת ההכרזה. ההבדל בין שטח המדינה לבין השטח עליו חל משפט המדינה קיים גם בפקודת שטח השיפוט והסמכויות, התש"ח–1948, פקודה שנועדה להחיל את משפט המדינה על האיזורים שנכבשו במהלך המלחמה ושלגביהם הוציא המפקד הצבאי מנשר בנושא. ההבחנה בין שטח לבין החלת המשפט קיימת גם בחוקים אחרים מאותה תקופה. לכן למשל, חוק נכסי המדינה, התשי"א–1951, נדרש להבהיר שלצורך אותו החוק "'ישראל' פירושו – השטח בו חל משפט מדינת ישראל".[3]
  2. אילו רצתה הכנסת להכריז על החלת המשפט של מדינת ישראל על השטחים התת-ימיים, היא הייתה יכולה להשתמש בתיבה הרלוונטית המתייחסת להחלת המשפט, כפי שנהגה לעשות כאמור בהקשרים אחרים. לחלופין הכנסת הייתה יכולה להרחיב את תחולת פקודת שטח השיפוט והסמכויות על השטחים התת-ימיים, כפי שהיא בחרה לעשות בשנת תשט"ז עת החילה את סמכויות השיפוט של ישראל על כלי שיט או כלי טיס הרשומים בישראל.[4]
  3. הכנסת בחרה שלא לנקוט את אחד משני הצעדים הללו מהסיבות – המוצדקות משפטית – שציינו במאמרנו. כפי שהסברנו, ישנו הבדל מהותי בין "זכויות ריבוניות" מסוימות ומוגבלות שיש למדינה במדף היבשתי מכוח המשפט הבינלאומי לבין ריבונות. אם הכנסת הייתה מעוניינת להחיל את המשפט הישראלי על המדף היבשתי היא הייתה נתקלת במגבלות שהציב המשפט הבינלאומי.

איל בנבנישתי הוא פרופסור מן המניין ומחזיק קתדרת Whewell למשפט בינלאומי באוניברסיטת קיימברידג' ומרצה אורח בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים.

אליאב ליבליך הוא פרופסור חבר בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל-אביב.

יובל שני הוא פרופסור מן המניין ומחזיק בקתדרה למשפטי בינלאומי ע"ש הרש לאוטרפכט בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים.

ציטוט מוצע: איל בנבנישתי, אליאב ליבליך ויובל שני "אין חפיפה מלאה בין שטח המדינה לבין היקף תחולת המשפט שלה" ICON-S-IL Blog‏ (22.8.2022).


[1] אריאלה סגל "חוק-יסוד: משאל עם חל על העברת נתח מן המדף היבשתי של ישראל למדינה אחרת" ICON-S-IL Blog‏ (18.8.2022).

[2] איל בנבנישתי, אליאב ליבליך ויובל שני "חוק-יסוד: משאל עם אינו חל על הסכם לגבי תיחום האזור הכלכלי בין ישראל ללבנון" ICON-S-IL Blog‏ (9.8.2022).

[3] ס' 1 לחוק נכסי המדינה.

[4] ס' 2א לפקודת שטח השיפוט והסמכויות. ראו גם חוק לתיקון פקודת שטח השיפוט והסמכויות, התשט"ז–1956, ס"ח 34.

2 תגובות בנושא “​דיבייט ICON-S: ישראל והמו״מ עם לבנון על הגבול הימי – האמנם נדרש משאל עם? | אין חפיפה מלאה בין שטח המדינה לבין היקף תחולת המשפט שלה / איל בנבנישתי, אליאב ליבליך ויובל שני

הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: