איך זה שתו ירוק אחד מעז – על צדק מקומי וגלובלי בבריאות בעקבות בג"ץ מתי כספי / עינת אלבין, אייל גרוס ותמר לוסטר

[דבר העורכת: רשימה זו מתפרסמת במסגרת סדרה נושאית – משפט ציבורי וקורונה.]

רגע לפני יום כיפור 2021 נתן בג"ץ את החלטתו לדחות את עתירת מתי כספי נ' ממשלת ישראל,[1] שעסקה בחוקיות וחוקתיות מתווה "התו הירוק". פסק הדין ניתן פה אחד בהרכב של שלושה שופטים, ונראה שעבר "מתחת לרדאר" – באופן יחסי – של תשומת הלב הציבורית והמשפטית, אולי בשל העיתוי בו ניתן. העותרים לבג"ץ טענו בעיקר כנגד ההבחנות שייצר מתווה התו הירוק בין מחוסנים ומחלימים למי שאינם כאלה. זאת, תוך שהם תוקפים את תקנות התו הירוק, שהגבילו כניסה למקומות בילוי תרבות ופנאי אלא בכפוף להצגת תעודת מתחסן ומחלים או תוצאת בדיקת קורונה שלילית ממועד סמוך. כמו כן נתקפו תקנות קשורות שמחמירות את הבידוד לשבים מחו"ל למי שאינם מתחסנים או מחלימים, וכן תקנות שהגבילו פעילות מוסדות חינוך לאור התו הירוק. עוד נתקפו תקנות שמאפשרות לדרוש הצגת תו ירוק או תוצאת בדיקה שלילית מעובדים המועסקים בשירות המדינה. לטענת העותרים מדובר באמצעים שתכליתם לכפות את החיסון נגד קורונה על אנשים המסרבים להתחסן וכן בהפליה פסולה שחותרת תחת עקרון השוויון.

נימוקי הדחיה בפסק הדין שנכתב על ידי השופט סולברג מצויים למעשה בשני מישורים עיקריים. הראשון, מישור מקדמי, בו ביטא סולברג את הגישה לפיה מדובר כדבריו בסוגיה בריאותית-מקצועית סבוכה ומורכבת, שקיימים לגביה גישות שונות, ואל לו לבית המשפט להתערב בה. מתחם ההתערבות השיפוטית בהחלטות של גורמים מנהליים האוחזים במומחיות מקצועית רלבנטית, הדגיש סולברג, מצומצם, בפרט כאשר מדובר בחקיקת חירום אשר קיבלה את אישורה של ועדה של הכנסת. "אנו שופטים ולא רופאים" קבע סולברג, תוך שהוא משקף בכך את עמדת בג"ץ בפסקי דין רבים שניתנו לאורך המגפה.[2]

עם זאת, לצד מישור זה, התייחס סולברג בפסק דינו לגוף הטענות. בחלק זה של הדיון הדגיש סולברג כי ההבחנה בין מחוסנים ומחלימים לבין מי שאינם כאלה, אינה לוקה בתבחין חשוד (כמו דת, גזע, לאום מגדר וכו') ולא משדרת מסר הפוגע בכבוד האדם, כך שאין בה משום פגיעה בעילת השוויון החוקתי. כמו כן, קבע סולברג, לא נפגע עקרון השוויון במובנו המנהלי: לאור הנתונים שהוצגו על ידי המשיבים לבג"ץ בנושא הפערים המשמעותיים באחוזי ההידבקות, ההדבקה והתחלואה הקשה, ברור לדבריו שההבחנות בין מחוסנים ומחלימים ובין אחרים הן הבחנות לגיטימיות ומותרות. בג"ץ שוכנע כי תכלית ההסדר היא צמצום התחלואה והפחתה מסכנת המגפה. בהתייחסות לאמירות של פוליטיקאים בנוגע לעידוד התחסנות שהעותרים נתלו בהם, ציין סולברג כי אם הצעדים שננקטים במסגרת התו הירוק מעלים "באופן עקיף" את שיעור ההתחסנות, הרי שאין בכך משום פסול, שכן עידוד התחסנות, להבדיל מכפייתה, הוא לגיטימי. נוסף על כך ציין סולברג בפסק הדין שהפגיעה החוקתית הנטענת אינה כה משמעותית, לאור החלופה העומדת לרשות מי שאינו מתחסן או מחלים, לבצע בדיקת קורונה ולזכות אם קיבל תשובה שלילית לתו ירוק לזמן קצוב.[3]

פסק הדין בפרשת כספי מעלה שאלות חוקתיות רבות הנוגעות להיקף הביקורת השיפוטית על החלטות בתחום הבריאות, להבדל בין "שוויון חוקתי" ל"שוויון מנהלי", ועוד. ואולם ברשימה זו ברצוננו להתמקד בשאלת תכליתו של התו הירוק כפי שזו עולה מפסק הדין, ומשמעותו של פסק הדין להבחנה בין מחזיקי התו הירוק ואחרים במספר מישורי חיים. כאמור, בעוד שבג"ץ פסק שהתכלית היא צמצום התחלואה והפחתה מסכנת המגפה הכשיר פסק הדין למעשה תכלית עקיפה של עידוד התחסנות, כל עוד לא מדובר בכפייה; וזאת בלי דיון מספק בסכנות שבהרחבת התו הירוק ותכליותיו.

על מנת לבסס טענה זו ברצוננו ראשית להתחקות אחר התפתחות התו הירוק בישראל. למרות שהיום מנגנונים שונים של "דרכוני התחסנות" הפכו נפוצים במדינות שונות, הרי שישראל הייתה הראשונה להנהיג הסדר כזה בפברואר 2021 במסגרת תיקון לחוק הקורונה ותקנות שהוצאו מכוחו.[4] הגם שלפי פקודת בריאות העם, 1940 ניתן לכפות חיסונים[5] –  אם כי ישנה שאלה עד כמה כפייה כזו תעמוד כיום בביקורת שיפוטית לאור חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 – הרי שתקנות התו הירוק נסמכות על חוק הקורונה ולא על פקודה זו.[6]

התו הירוק בישראל עבר שלושה שלבים עיקריים. הראשון עם החלתו בפברואר 2021;[7] השני עם ביטולו ביוני 2021;[8] והשלישי עם חקיקתו מחדש באוגוסט 2021.[9] בגלגולו הראשון התו הירוק הוחל פורמאלית רק על פעילות פנאי, ספורט ותרבות. הוא נדרש רק לצורך כניסה לאירועי תרבות, שהייה במלונות, או ישיבה במסעדות בחלקן הפנימי (בתחילה הוא חל גם על חדרי כושר, אך הדבר בוטל במאי 2021[10]). ואולם, עוד באותה העת ניתן היה לראות הרחבה שלו דה פקטו לשוק העבודה, אף על פי שהתו לא הוחל  אז על שוק זה באופן ישיר. מחלוקות בין משרד הבריאות ומשרד האוצר לגבי אימוץ התו הירוק במקומות עבודה הובילו לואקום רגולטורי, ומעסיקים נכנסו לתוך ואקום זה והשתמשו בפררוגטיבה הניהולית שלהם כדי לנקוט בצעדים שונים, כולל הגבלת כניסתם של עובדים לא-מחוסנים ואלו שלא הסכימו להביא בדיקה שלילית למקום העבודה, ולעתים אף נקטו בצעד של פיטורים.[11]  

סוגייה זו הגיעה לפתחם של בתי הדין האזוריים לעבודה, ובשורת החלטות מקדמיות[12] נקבע כי ההבחנה בין מחוסנים ללא-מחוסנים הנה ראויה כאשר היא רלוונטית לביצוע התפקיד. עוד נקבע, שהאפשרות להביא בדיקה כל 72 שעות הנה מידתית לפגיעה האפשרית בזכויותיהם של הלא-מחוסנים.  דברים אלה קיבלו תוקף על ידי בית הדין הארצי.[13] בתי הדין חידדו כי הזכות הנתונה לפרט אינה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית. אל מול זכויות העובדים המסרבים להתחסן או להיבדק לכבוד, לפגיעה בזכות לאוטונומיה על הגוף ולחופש העיסוק, עומדות זכויות יסוד אחרות – הזכות לחיים ולבריאות של כלל העובדים, הספקים והלקוחות הבאים בחצרי החברה וזכות הקניין של החברה. זכויות אלה אינן פחותות בחשיבותן.

החלטות אלו העידו על מגמה של בתי הדין לעבודה לתת תוקף – גם אם דובר בהחלטות ביניים – להרחבה דה פקטו של התו הירוק לתחום העבודה ללא חקיקה או תקנות רלבנטיות. לגישתנו, גם אם ניתן להצדיק את ההחלטות, הרי שקבלת החלטות על ידי מעסיקים העידה על היות הנושא פרוץ בצורה שעלולה לפגוע בפרנסה ובזכויות של עובדים, ואולי, כפי שהעידו המקרים, בעיקר עובדות. טוב היה אם הנושא היה מוסדר בדרך הקלאסית המוצעת על ידי דיני העבודה – הסכמים קיבוציים או לחילופין על ידי המחוקק.

הסיבוב הראשון של התו הירוק, שבמהלכו ניתנו ההחלטות המתוארות של בתי הדין לעבודה, בא לקיצו ביוני 2021, כאשר הירידה בתחלואה עקב הצלחת מבצע החיסונים הובילה לביטול התו באופן מוחלט. ביטול זה העיד על מגמה חיובית של בחינה עיתית נדרשת של התו וחיוניותו. בחינה עיתית שכזו מאפשרת את התאמת האמצעים הננקטים למציאות המשתנה תדיר של המגפה וצמצום מגבלות על זכויות אדם שהפכו בלתי הכרחיות, ובכך, תורמת להפחתת פגיעות  בזכויות אדם.

אך עם הגעת הגל הרביעי של המגפה, שזוהה עם וריאנט הדלתא,[14] הונהג התו הירוק מחדש באוגוסט 2021.[15] הסדר זה רחב בהיקפו ברוב הממדים מאשר קודמו (כאשר הוא מצומצם רק בממד אחד: בהסדר הקודם נדרש התו הירוק מגיל שנה, ובנוכחי מגיל 3). התו הירוק שוב הונהג בהוראת שעה, אך הפעם מוחל על ספירות נוספות של החיים וגם על קטגוריות נרחבות של עובדים. בנוסף לנושאים עליהם הוחל בעבר,[16] הוא מוחל גם על למידה במוסדות להשכלה גבוהה (בסיבוב הקודם התו הירוק הוחל על ממד זה לזמן קצר בלבד), על כניסה לספריה או למוזאון ועל השתתפות בתפילה במקום סגור מעל מספר מסוים של משתתפים.[17]  בנוסף, התו הירוק מוחל על עובדים רבים בסקטורים שונים, ביניהם גם חינוך יסודי ועל-יסודי,[18] פנימיות והכשרות מקצועיות מוסדות בריאות, חלק מהסקטור הציבורי ועובדים במקומות שהכניסה להם דורשת תו ירוק.[19]

לאור הרחבת הסדר התו הירוק, מקומן של הבדיקות המהירות כחלופה לו הפך מרכזי, הן עבור ילדים מתחת לגיל 12 אשר עד לאחרונה לא היו יכולים להתחסן,[20] והן עבור אנשים שאינם מחוסנים או  בעלי תעודת מחלים מקורונה. מתן חלופה לתו הירוק, בדמות  הצגת בדיקה שלילית למי שבחרו שלא להתחסן, כדי להיכנס לאתרים ופעילויות המחייבות תו ירוק, נועדה לאזן בין אוטונומיית הפרט להגנת בריאות הציבור. אולם, החלטת הממשלה[21] שלא לממן החל מספטמבר 2021 בדיקות קורונה עבור מי שבחרו שלא להתחסן, לרבות בני נוער מעל גיל 12, עלולה להוביל לתוצאות בעייתיות ובעיקר להדרתם של אנשים ונשים החיים בעוני. כך, למשל, נער בן 13 שאינו מחוסן ושהוריו לא יכולים לעמוד בהוצאות של בדיקות תכופות, לא יוכל להיכנס לספריות. כך שההחלטה לא להתחסן מגיעה עתה עם תג מחיר, בצורה שמשפיעה על האוטונומיה של אנשים על גופם בצורה שקשורה למעמדם הכלכלי.

יתרה מכך, הצגת בדיקה שלילית כחלופה לתו הירוק עבור מי שבחרו לא להתחסן יוצרת גם תמריץ לביצוע בדיקות תכופות, אשר יסייעו באיתור ומניעת הדבקה בנגיף. אך הפסקת מימון עלות הבדיקה למי שבחרו שלא להתחסן ועלות הבדיקה עלולות להרתיע אנשים לא-מחוסנים מלהיבדק, בעוד שהם חשופים יותר לסכנת הידבקות. הדבר נוגד, לפיכך, את התכלית העיקרית של מדיניות התו הירוק – הגנה על בריאות הציבור במניעת הדבקה והידבקות.

בכל הנוגע לתחום העבודה, לא ברור עדיין האם בתי הדין לעבודה יפרשו את הפררוגטיבה הניהולית כמאפשרת להחיל את התו הירוק גם על סקטורים שהתקנות או הנהלים לא חלים עליהם. באופן בעייתי במיוחד, החלטת הממשלה לגבי תחולת התו הירוק על סקטורים נוספים בשוק העבודה[22] אף הובילה לניסוחה של  הצעת חוק שתמנע פיצויי פיטורין מכאלו שמסרבים לפעול לפי התו הירוק, ושתגדיר את אותם העובדים כמי שהתפטרו ולא פוטרו באופן העשוי לפגוע במועד קבלת דמי אבטלה.[23]

החלטת בית המשפט העליון בעתירת כספי עלולה להכשיר צעדים המעמיקים את ההבחנות בין מחוסנים ללא-מחוסנים או למסרבים להיבדק, וזאת גם במחיר של פגיעה בזכויות חברתיות בסיסיות, כגון פיצויי פיטורים – אף כי לטעמנו יש לפרשה בצורה צרה ולא כמכשירה צעדים מסוג זה. שאלה נוספת שעולה בתחום העבודה נוגעת להחלטה שלא לממן בדיקות קורונה עבור מי שבחר שלא להתחסן. מדובר בעלות משמעותית שעשויה להגיע לכמה מאות שקלים בחודש, ושעשויה בעיקר לפגוע בעובדים ממצב סוציו-אקונומי נמוך ובעלי הכנסה נמוכה. עובדים שהכנסתם גבוהה יותר ייהנו דה פקטו מיותר אוטונומיה לגבי השאלה האם להתחסן או לא וזכותם לעבוד מוגנת בצורה חזקה יותר. הדבר בעייתי במיוחד לאור הזיקה המסתמנת בין שיעור התחסנות נמוך ובין מעמד סוציו-אקונומי. בישראל, כמו במדינות רבות נוספות, נמצא מתאם בין היקפי ההתחסנות של קהילות שונות לבין מצבן הסוציו-אקונומי; קהילות מוחלשות ומודרות נטו לאחוזי התחסנות נמוכים יותר,[24] באופן המשקף שורת חסמי נגישות למולן ניצבות אוכלוסיות אלו. גם בהקשר זה עולה שאלה לגבי חשיבות מימון הבדיקות על ידי המדינה מטעמים נוספים של קידום בריאות הציבור.

לכך יש להוסיף שהחל מאוקטובר 2021, התו הירוק תקף רק למי שקיבל מנה שלישית של החיסון, או שטרם עברו שישה חודשים ממועד קבלת חיסון שני או אישור החלמה מקורונה. [25] ישראל הייתה המדינה הראשונה שאישרה לחסן בחיסון שלישי את כל אזרחיה הבגירים, בלא הגבלת החיסון השלישי לאנשים בגיל מבוגר יותר או על בסיס מצבם הבריאותי, סוגייה הנדונה כעת בשורת מדינות נוספות.[26] בהקשר זה יש גם להזכיר את קריאתו של ארגון הבריאות העולמי באוגוסט 2021 להטיל מורטוריום על מנות דחף נוספות עד שלפחות עשרה אחוז מהאזרחים בכל המדינות יחוסנו, עמדה אותה הביע הארגון בחריפות גם בחודש האחרון. ההחלטה של מדינות לתת "חיסון שלישי" כאשר מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית רבות מחכות לחיסונים מעלה שאלות של צדק גלובלי, בפרט נוכח מיעוט נגישות לחיסונים במדינות רבות, בפרט אפריקה. זאת, לרבות בהקשר הישראלי, בו רובה של האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים הכבושים שנמצאים תחת שליטה ישראלית אינה מחוסנת,[27] חרף חובותיה של ישראל ככובשת בתחום.[28]

התו הירוק הוא בעינינו כלי חשוב להפחתת ההדבקה ולמאבק בהתפשטות מגפת הקורונה, יעדים חשובים שחיוניים לבריאות הציבור ולמעשה להבטחת זכויות אדם. התו הירוק אפשר להסיר סנקציות על פעילות חברתית והתקהלות, ולכן מאפשר למעשה ליהנות מזכויות אדם כמו חירות, חופש התנועה, הזכות לחינוך, לעבודה ועוד. אך לצד היותו כלי חשוב שיכול לאפשר חזרה לחיים נורמליים, הוא מייצר הבחנות בין בני אדם. הבחנות אלו מדאיגות בייחוד כאשר הן יכולות לחזק אבחנות קיימות ויחסי כוח קיימים בין אנשים, שחלקן נוגעות לנגישות לחיסונים (למשל בין ישראלים לפלסטינים, או בין קבוצות חזקות בחברה הישראלית לקבוצות מוחלשות יותר).

על רקע זה, מדיניות מבוססת-חיסון למאבק בנגיף הקורונה חייבת להבטיח שאוכלוסיות מוחלשות לא יודרו, לרבות בהקשר של תשלום עבור בדיקה – דרישה שבג"ץ לא דן בה לעומקה חרף טענות העותרים בסוגיה. שוק העבודה מציע דוגמה חריפה לחששות אלו. בהתאם לפסיקת בג"ץ, יש להבטיח החלה מידתית של התו אך ורק למען התכלית המרכזית של שמירה על בריאות הציבור. אך קשה ליישב בין הרצון להחלה מידתית זו של התו הירוק, לבין הטלת עלויות כלכליות על מי שבחרו שלא להתחסן, וזאת כתנאי לממש זכויות שונות – מהזכות לעבוד ועד הזכות לתרבות. בנוסף, כחלק מניתוח המידתיות יש לבחון את האפשרות של חלופות, כמו למשל קיום ריחוק פיזי כחלופה לתו הירוק. בהקשר זה אין דינה של גננת שלא יכולה לקיים ריחוק פיזי מילדים כדין מרצה באוניברסיטה. באופן דומה אפשר לחשוב על מקצועות רבים בהם עובדים לא-מחוסנים יכולים לבצע את עבודתם לרוב מהבית. מעבר לכך,  מצבו של אדם שנכנס לחנות בה ביכולתו לשמור על ריחוק חברתי עשוי להיות שונה מדינו של אדם הנוטל חלק באירוע ציבורי צפוף, אשר לגביו עשויה להעלות הצדקה משמעותית יותר להחלת התו הירוק להגנת בריאות המשתתפים. יתר על כן, על מדיניות התו הירוק להתמודד גם עם הגורמים לאי-ההתחסנות, ולכן להיות משולבת בשוויון בנגישות לחיסונים, ובהנגשה אקטיבית ורגישת-תרבות של חיסונים לאוכלוסיות שלא מתחסנות, שהן ברובן אוכלוסיות מודרות.

במאמר שחיברנו ביחד עם נדב דוידוביץ' ומירי טבנקין[29] עמדנו על הצורך לבחון את התו הירוק דרך מבחנים חוקתיים, לרבות תכלית ראויה ומידתיות, והזהרנו מפני הרחבת משטר התו הירוק בלא דיון מספק בתכליות העומדות ביסודו. סברנו כי  חיוני ביותר לדון בתכלית התו הירוק, ולהבטיח שתכלית זו מוגבלת להפחתת התחלואה וההידבקות, זאת לצד הבטחה שהשימוש בו נעשה בצורה מידתית ורגישה להקשר. אך הדיון המוגבל והחלקי שקיים בג"ץ בתכליות העומדות בבסיס התו הירוק רק העצים חששות אלו. כאשר נעשה שימוש בתו הירוק כדי לעודד חיסונים, ולא רק כדי לקדם את בריאות הציבור על ידי הפחתת תחלואה והדבקה, הוא עלול לייצר הפרות נרחבות יותר של זכויות אדם וכן לפגוע באמון הציבור שחיוני כל כך בזמן מגפה.

יש לציין כי ההבדל בין התכליות הוא בעל השלכות מעשיות: כך, למשל, בשם התכלית של מניעת הדבקה והידבקות, ניתן לדרוש תו ירוק מעובד שנמצא במגע  קרוב עם קהל או עובדים אחרים ושלא יכול לבצע עבודתו תוך שמירה על "ריחוק חברתי". מנגד, אם התכלית היא עידוד התחסנות, הרי שניתן לדרוש תו ירוק מכל עובד בכל עבודה, גם כזה שיושב לבדו במשרדו במשך כל היום. פסק דינו של בג"ץ שמסתפק בקביעה שאין מדובר בפגיעה בשוויון, ותוך קביעה שעידוד חיסונים אפשרי כתכלית עקיפה, לא נותן לדעתנו מענה מספיק לחששות הרבים מהרחבתו של התו הירוק דה פקטו ודה יורה. הלגיטימציה שהתו קיבל, עתה גם בפסיקת בג"ץ, בלי הדגשה מספיקה של ההגבלות שיש להחיל עליו, עשויה לאפשר פגיעות מתרחבות כאלו. לאזהרה אודות עידוד התחסנות כתכלית לגיטימית משנה חשיבות, נוכח השיח הגובר אודות יצירת חובות חיסון שעלה במספר מדינות בעקבות וריאנט האומיקרון. לפיכך, יש להמשיך ולבחון את התכלית של התו כך שתהיה מוגבלת להפחתת תחלואה והדבקה, ואת כך שהשימוש בו ייעשה על סמך בסיס מדעי ובאופן מידתי.


עינת אלבין היא מרצה בכירה ומנהלת אקדמית של מרכז מינרבה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

אייל גרוס הוא  פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

תמר לוסטר היא דוקטורנטית במרכז צבי מיתר ללימודי משפט מתקדמים, אוניברסיטת תל אביב.

ציטוט מוצע: עינת אלבין, אייל גרוס ותמר לוסטר "איך זה שתו ירוק אחד מעז – על צדק מקומי וגלובלי בבריאות בעקבות בג"ץ מתי כספי" ICON-S-IL Blog‏ (9.12.2021).


[1] בג"ץ 5322/21 כספי נ' ממשלת ישראל (אר"ש 14.9.2021).

[2] לניתוח ביקורתי של פסקי דין אלו, ראו אייל גרוס "'כמו חלום בלהה דיסטופי': זכויות אדם, דמוקרטיה, ופוליטיזציה ובטחוניזציה של הבריאות במשפט החוקתי והגלובלי בצל משבר הקורונה" משפט וממשל כד (צפוי להתפרסם ב-2021); מאיסאנה מוראני תפקוד בג"ץ במצבי חירום (עדאלה 2021).

[3] בג"ץ כספי, לעיל ה"ש 1, בפס' 12–16 לפסק הדין של השופט סולברג.

[4] תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 31), התשפ"א-2021, ק"ת 9194 (להלן: תיקון מס' 31).

[5] ס' 19 לפקודת בריאות העם, 1940.

[6] חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020.

[7] תיקון מס' 31, לעיל ה"ש 4. 

[8] החקיקה הרלוונטית פקעה ביום 1 ביוני 2021 ולא הוארכה. "הסרת מגבלות התו הירוק והתו הסגול – עדכונים והנחיות לציבור" משרד הבריאות (1.6.2021).

[9] במסגרת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות), התשפ"א-2021, ק"ת 9508 (להלן: תקנות הגבלת פעילות).

[10] תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 40), התשפ"א-2021, ק"ת 9355.

[11] לחוות דעת שנכתבו בנושא, ראו, בין היתר, דואר אלקטרוני מרז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לעו"ד אלעד כהנא, קו לעובד, ועו"ד גיל גן-מור, האגודה לזכויות האזרח בישראל, בעניין פרסום חוות דעת ביחס לדרישות לא חוקיות של מעסיקים מעובדיהם ביחס לחיסון (18.2.2021); דואר אלקטרוני מעו"ד אלעד כהנא, קו לעובד, ועו"ד גיל גן-מור, האגודה לזכויות האזרח בישראל לד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה בעניין פרסום חוות דעת ביחס לדרישות לא חוקיות של מעסיקים מעובדיהם ביחס לחיסון (11.2.2021); דואר אלקטרוני מעו"ד נחום פיינברג, עו"ד אורלי אבירם ועו"ד עאדר מוסל, משרד עורכי דין נ. פיינברג ושות', להתאחדות התעשיינים בישראל, בעניין משבר הקורונה – סוגיית עובדים מחוסנים וסרבני חיסון במקום העבודה (15.2.2021); ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי "התחסנות עובדות ועובדים מקבלי קהל ובמגע עם אוכלוסיות בסיכון כנגד נגיף הקורונה: הודעה משותפת" (23.2.2021); Einat Albin et al., Vaccinated and Unvaccinated Workers in the Labor Market, Law Professors Blogs Network (Mar. 18, 2021).

[12] להחלטות בנושא ראה סי"ש (אזורי ת"א) 42405-02-21 סיגל אבישי – מועצה מקומית כוכב יאיר צור יגאל (נבו 21.3.2021); סע"ש (אזורי חי') 33232-03-21 סיגלית (גינגול) פיקשטיין – שופרסל בע"מ (נבו 26.3.2021); סע"ש (אזורי ת"א) 50749-02-21 אורי חן – עיריית נתניה (נבו 2.5.2021).

[13] בר"ע (ארצי) 3955-04-21  סיגל אבישי – מועצה כוכב יאיר צור יגאל (נבו 10.4.2021); בר"ע (ארצי) 15681-05-21‏ אורי חן – עירית נתניה‏ (נבו 11.5.2021). בהחלטות אלו נדחו בקשות רשות ערעור שהוגשו בכל אחד מההליכים.

[14] נוב ראובני "מגמת ירידה: כך צנחה התחלואה בגל הרביעי" כאן 11 (6.10.2021).

[15] תקנות הגבלת פעילות, לעיל ה"ש 9.

[16] בכל הנוגע לאזור ישיבה בבית אוכל, תחילה הורחב התו הירוק גם לישיבה בחוץ, ולא רק בתוך חלל המסעדה. ראו תק' 2(5) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות), התשפ"א-2021 (במסגרת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2021, ק"ת 9572. שינוי זה בוטל בהמשך והתו הירוק הוחל רק בחלל המסעדה הפנימי. עם זאת, התו הירוק נתון לשינויים תכופים והיקף תחולתו המדויק – בהיבט זה ובהיבטים נוספים – עשוי להשתנות.

[17] מספר המשתתפים בתפילות ואירועים נוספים במקומות סגורים נקבע תחילה על חמישים, הועלה למאה ביום 9 בנובמבר 2021, וצומצם שוב לחמישים ביום 29 בנובמבר 2021. ראו תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות) (תיקון מס' 10), התשפ"ב-2021, ק"ת 9725; תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות) (תיקון מס' 12), התשפ"ב-2021, ק"ת 9764.

[18] ראו תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך) (תיקון מס' 26), התשפ"א-2021, ק"ת 9425, שפקעו, הוחלף בס' 5 לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך והוראות נוספות), התשפ"א-2021.

[19] החלת התו הירוק נעשתה תחילה מכוח חוזרי מנכ"ל בסקטורים שונים, ובהמשך עוגנה והורחבה בתקנות. ראו חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 08.2016 "חיסון תלמידי מקצועות הבריאות ועובדי מערכת הבריאות" (תוספת מיום 28.2.2021); ס' 4.4.1 לחוזר מנכ"ל משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים 2020-003, "התמודדות שירותי הרווחה עם נגיף הקורונה –הנחיות להפעלת השירותים בקהילה והמש"חים" (22.08.2021);  תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים), התשפ"ב-2021, ק"ת 9646.

[20] בנובמבר 2021, אישרה ישראל לחסן ילדים בין הגילאים 5–11, ראו "מנכ"ל משרד הבריאות קיבל את ההמלצה לחסן ילדים בגילאי 5 עד 11" משרד הבריאות (14.11.2021).

[21] החלטה 412 של הממשלה ה-36 "החלת התו הירוק על עובדים" (9.9.2021).

[22] שם.

[23] תזכיר חוק פיצויי פיטורים (הוראת שעה), התשפ"ב-2021.

[24] Gil Caspi et al., Socioeconomic disparities and COVID-19 vaccination acceptance: a nationwide ecologic study, 27 CLINICAL MICROBIOLOGY & INFECTION 1502 (2021); Manfred S. Green et al., A study of ethnic, gender and educational differences in attitudes toward COVID-19 vaccines in Israel – implications for vaccination implementation policies, 10:26 ISR. J. HEALTH POL’Y RSCH. (2021) ; עמנואל בר, יהודה לרמן וח'יתאם מוחסן "הצורך בצמצום פערים בחיסונים נגד נגיף הקורונה החדש (SARS-CoV-2): האוכלוסייה החרדית והערבית" הרפואה 160, 285 (2021).

[25] עתירה שהוגשה כנגד שינוי זה נדחתה בלא שנדרשה תגובת המדינה, בשל שיהוי ואי-מיצוי הליכים (ראו בג"ץ 6420/21 דביר נ' משרד הבריאות (נבו 30.9.2021)).

[26] Factbox: Countries Weigh Need for Booster COVID-19 Shots, Reuters (last visited Nov. 30, 2021).

[27]  על ההעברה המצומצמת בהיקפה של חיסונים מישראל לרשות הפלסטינית, ראו שלי קמין-פרידמן הזכות לחיסון: התמודדות עם הססנות חיסונים – דיון בהיבטי זכויות אדם והמלצות אופרטיבית (נייר מדיניות מס' 7 ב', זולת 2021).

[28]Diakonia International Humanitarian Law Centre, COVID-19 in occupied Gaza: what are the health-related and other obligations of the responsible authorities? Legal brief (2020); Marco Longobardo, The Duties of Occupying Powers in Relation to the Prevention and Control of Contagious Diseases Through the Interplay between International Humanitarian Law and the Right to Health, 55 Vand. J. Transnat’l L.(Forthcoming 2022).

[29] Tamar Luster at el., Promoting Vaccination from a Human Rights and Equity Perspective: Lessons from the Israeli "Green Pass", 12 Eur. J.  Risk Regul. 308 (2021).

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: