מהפכה חוקתית – עניין של זהות לאומית וחוקתית: בעקבות ספרם של גארי ג'קובסון ויניב רוזנאי / אנייסקה ביין-קסאלה

בחודש מאי 2020 יצא לאור ספרם של גארי ג'קובסון ויניב רוזנאי, מהפכה חוקתית (Gary Jeffrey Jacobsohn & Yaniv Roznai, Constitutional Revolution (2020)). מרגע פרסומו, הספר עורר הדים רבים, שכן הוא הציף חשיבה מחדש לא רק על מהפכות חוקתיות שהתרחשו בעבר ומתרחשות כיום, אלא ביקש להציע חשיבה מחודשת על מושג המהפכה החוקתית בכללותו. מיני-סימפוזיון זה מציע חשיבה (וביקורת) על ספר חשוב זה, תוך יישום התמה המוצעת בו בהקשר הישראלי. המיני-סימפוזיון נפתח בהצגת הספר על-ידי פרופ' אנייסקה ביין-קסאלה תוך מבט השוואתי המדגיש את ממד הזהות במהפכות חוקתיות; ממשיך בביקורת מאת פרופ' מנחם (מני) מאוטנר אשר שופך אור על השאלה הנורמטיבית אם מהפכה היא טובה וראויה ועל האופן שבו המחברים מתמודדים עם שאלה זו; ולאחר מכן מציג ביקורת מאת פרופ' מרדכי (מוטה) קרמניצר, אשר מבקשת לאתגר את האופן (והרוחב) שבו המחברים תופסים את מושג המהפכה. הדיון נחתם בתגובה מאת פרופ' יניב רוזנאי.

[הערכת העורכות: הפוסט נכתב במקור באנגלית עבור ה-IV Sofia Legal Science Week ותורגם לבקשת הבלוג לעברית. אנו מודות לגב' ציפי זיפר על התרגום. במקור: Agnieszka Bień-Kacała, Constitutional Revolution: A Matter of Mational and Constitutional Identity, following Gary J. Jacobsohn and Yaniv Roznai, Constitutional Revolution (Yale University Press, 2020)]

  • מבוא

החיים בעולם מלא בשינויים אינם דבר פשוט. הרבה אי-ודאויות משפיעות ומשליכות על הביטחון האישי והחברתי. יחד עם זאת זהו הרגע המושלם לשאול שאלות רציניות ולהציע פתרונות פורצי דרך. גארי ג'פרי ג'קובסון ויניב רוזנאי זיהו את הרגע הזה וניצלו אותו כשהתחילו את מחקרם בשאלה מהי מהפכה חוקתית? המחברים הציבו שאלה מהותית – מהי מהפכה? – והבינו ש"דרכי חשיבה קונבנציונליות על שינוי מהפכני טשטשו את הדרכים המגוונות בהן מתרחש שינוי חוקתי מהותי".[1] לכן, המחברים התמקדו ברעיונות הסובבים את המהפכה החוקתית כגון שינוי חוקתי, זהות חוקתית, העם ושוויון. כתוצאה מכך, המחברים לא רואים מהפכה חוקתית כאירוע בודד, אלא כתהליך שעשוי להיות ארוך, לא ליניארי, הדרגתי ודינאמי, ועשוי להתרחש מחוץ לרגע החוקתי או המכונן. בהתאם לתפיסה זו הם מתארים את המושג "מהפכה חוקתית" כתפיסה כללית של שינוי פרדיגמטי המבוסס על אירועים חוקתיים, תהליכים ואינטראקציה חברתית.

  • תוכן הספר

תחילה מציגים הכותבים את התיאוריה באמצעותה הם מגדירים מהפכה חוקתית. בארבעת הפרקים הבאים הם דנים ברעיון שלהם בהקשר של הישגים חוקתיים לאומיים ומפרטים על אודות שיטות ודרכים בהן מתקיימת המהפכה החוקתית במדינות שונות. במקרה של הונגריה, הכותבים מספקים דוגמה כיצד עשויה להתרחש מהפכה בגדרו של מתווה חוקי, הנמצא בתוך הליך תיקון חוקתי המאפשר גם קרע וגם המשכיות. זהות חוקתית נדונה באמצעות הצגת גרמניה כמקרה לדוגמה. הכותבים מראים כיצד המהפכה עשויה לשנות את החברה באמצעים חוקתיים דוגמת הוראות נצחיות, שאינן בנות-תיקון, וכתוצאה מכך מונעות ובולמות מהפיכה נגדית. המקרה של הודו וחוקתה הדינמית מדגים ומציג את המהפכה החוקתית כתהליך הדרגתי. לבסוף, ישראל מדגימה כיצד נוצרה חוקה ספציפית על-ידי תהליך שיפוטי, ואת תפקידם יוצא הדופן של בתי המשפט החוקתיים במימושן של דרישות מהפכניות. ללא קשר לשיטות ולדרכים השונות שבהן יכולה להתרחש מהפכה חוקתית, המרכיבים העיקריים הנראים לעין במונוגרפיה הם שוויון, שינוי פרדיגמטי, זהות חוקתית (ולאומית) והתפקיד המרכזי של בתי המשפט החוקתיים בתהליך שבמסגרתו מתרחשות מהפכות חוקתיות. מרכיבים אלה משולבים בפרק האחרון באמצעות הצגת שאלות על הכח המכונן  (Constituent power) ובאילו אופנים הוא בא לידי ביטוי במהפכה חוקתית. האם מהפכה חוקתית מתרחשת רק באמצעות "העם" שפועל באופן ישיר, או שמא מדובר ב"עם" שפועל באמצעות סוכניו – פרלמנטים ובתי משפט חוקתיים?

  • רעיון המפכה החוקתית

יצירתה של תיאוריה חדשה היא לעולם לא משימה פשוטה. היא דורשת מחקר שמבוסס על חוויות מאזורים שונים בעולם ומתקופות זמן שונות. המחברים אספו אירועים רבים שהתרחשו במהלך ההתפתחות ההיסטורית החוקתית של מדינות שונות. הם קישרו בין החוויות ממגוון הטרנספורמציות והמתווים החוקתיים השונים. המחקר הוביל אותם למסקנה לגבי מה יכול להיחשב מהפכה חוקתית ואיך ניתן לזהות אותה.

המחברים רואים במהפכות חוקתיות אירוע קלסי שמתרחש באופן בלתי חוקי, בעת הקמתו של משטר חוקתי חדש. עם זאת, כפי שטוענים המחברים, ניתן לראות מהפכה חוקתית גם כ"יצירת מתווה מכיל יותר, שמתרכז במהותה ובתוצאתה של עקירה חוקתית, ללא קשר לאופן היווצרותה, ושמשאירה את הממשל החוקתי במקום שונה מאוד מהמקום שבו היה לפני כן".[2] אם אני צודקת, המחברים מציעים את הרעיון של שינוי פרדיגמטי שניתן להשיג במסגרת הליך כינון החוקה ובגדרי שלטון החוק, ללא ניתוק חד מהעבר ומחוץ לרגע חוקתי, בתהליך שלא בהכרח כרוך בהשתתפות ישירה של העם ואף עשוי להיות מונע על-ידי הרשות השופטת. להבנתי זה אומר שהמחברים מתמקדים במהות ולא בתהליך של טרנספורמציה חוקתית. לדבריהם "החידוש במהפכה חוקתית טמון, באותה המידה, בדרך שבה מדינה ממקדת מחדש את חזונה החוקתי כמו גם באופן שבו היא דוחה את עברה".[3] לפיכך, נראה כי השינויים החברתיים העטופים בזהות החוקתית והלאומית חשובים יותר מאשר הוראות חוקתיות מפורשות והליכים חוקתיים רשמיים.

אם כן נראה כי ניתן לראות במהפכה חוקתית תהליך רב-שכבתי שמתרחש בטקסט החוקתי, בפרקטיקה החוקתית ובפרשנות החוקתית במרחב החברתי. זו הסיבה שמבחינת תיאוריית המהפכה החוקתית, הצורך לתרגם את הזהות החוקתית לזהות לאומית הוא קריטי. שתי הזהויות הללו קשורות זו לזו ועשויות להשפיע זו על זו. המשמעות היא שהזהות הלאומית יוצרת חוקה במובן מסוים ובדרך זו מתורגמת לזהות חוקתית.[4] אולם הזהויות אינן שוות מכיוון שהזהות החוקתית עשויה לכלול לא רק פרופיל לאומי שקיים באותו רגע, אלא גם שאיפות לאומיות ותמונה אידיאלית של קהילה. כפי שהמחברים מציינים "כל החוקות מעוצבות ונבנות לאורך זמן במובן שמשמעויותיהן וזהויותיהן מתפתחות בהדרגה ובדרכים שנקבעות על-ידי דינמיקה המונעת ממתחים וסתירות פנימיות ועימותים עם הסדר החברתי, אשר השפעתן עליו מוגבלת".[5] לתחושתי זו הסיבה שמהפכות חוקתיות עשויות להיכשל, כאשר זהות חוקתית אינה מתורגמת לזהות לאומית בצורה מספיק חזקה. 

הכותבים מדגישים כי באופן טבעי, זיהוי קיומה של מהפכה חוקתית מצריך זמן וניתוח של מספר רכיבים וגורמים. לטענתם "ההבחנה בין טרנספורמציה חוקית ללא חוקית אינה מהווה גורם מכריע בהוכחת קיומה של מהפכה חוקתית, אם כי היא יכולה לסייע להבדיל בין סוגים שונים של מהפיכה".[6] חשוב לציין כי "המהפכה החוקתית מלווה בשינויים קריטיים בזהות החוקתית".[7] יתרה מזאת, הם מבחינים כי "מהפכה חוקתית עשויה להיווצר ברגע מכונן, אך זהו אינו הכרח. הכוונה מחדש של הפרקטיקה החוקתית ושינוי משמעותי בהבנה החוקתית מתרחשים לעתים קרובות באופן הדרגתי, ללא קרע מכריע או תפיסה של השלטון בכוח ואלימות. לעתים קרובות שינוי חוקתי מתרחש במהלך תקופה ממושכת שבה מתגבשות שאיפות מהפכניות. מאפיין חוקתי, הנפוץ בכל צורות המשטר החוקתי, הוא מצב של דיסהרמוניה שפועל כמנוע לשינוי, ולעיתים מגיע לשיאו בעקירה קיצונית של נורמות ומנהגים חוקתיים. מצב זה של דיסהרמוניה נותר כמקור מתמשך לפיתוח פוטנציאלי של מהפכות-נגדיות, אשר עשויות לבוא בעקבות מהפכה חוקתית שנתפסה כחסרת לגיטימציה. במידה שמשתנה ממקרה למקרה, החידוש בטרנספורמציה חוקתית מסתמך על משאבים המעוגנים היטב בעבר ההיסטורי".[8]

המחברים עוסקים בהבחנה בין אבולוציה לרבולוציה תוך התייחסות להתפתחויות היסטוריות. עבור המחברים "אבולוציה היא תהליך של פיתוח מפורט של מה שמשתמע מתוך רעיון או עקרון. המהפכה כוללת החלפה או שינוי משמעותי של מצב מסוים או עניין מדיני".[9] יתרה מזאת, הם מציינים כי "אם מה שמתפתח באופן מפורט ובאמצעות אבולוציה מגיע לשינויים קיצוניים, אנו עשויים לקרוא לזה מהפכה. אבל לא כל התהליכים האבולוציוניים מגיעים לנקודה זו".[10] המחברים בחרו במהפכות (חוקתיות) כדי להדגים "התקדמות אבולוציונית שמובילה לשינוי משמעותי במצב מדיני קיים".[11] אם השינוי תואם את הדגשים הפרדיגמטיים אז הוא צריך להיקרא "מהפכה", ולא "אבולוציה". אלמנט זה בתיאוריה של המחברים נתן לי השראה להוסיף את המקרה של המעבר של פולין לדמוקרטיה, ואת ההבחנות שעשיתי במובן זה בין שינויים "בתוך המערכת" לבין שינויים "של המערכת" עצמה.[12] בעוד ששינויים "בתוך המערכת" הם בעלי אופי אבולוציוני, שינויים "של המערכת" יהיו שקולים למהפכה חוקתית, גם אם השתנה רק תנאי יסודי אחד של החוקה. כדוגמה לכך ניתן לראות את הטמעת עקרון שלטון החוק במערכת החוקתית הפולנית בדצמבר 1989. שינוי זה "של המערכת" שווה לשינוי פרדיגמטי ובאותה עת גם למהפכה חוקתית.

מסקנה נוספת שניתן להסיק בעקבות הספר היא שהמהפכה החוקתית קשורה איכשהו לשוויון. למיטב הבנתי את כוונת המחברים, המהפכה החוקתית מתרחשת רק אם יש מעורבות והעצמה של שוויון. אחרת לא ניתן לכנות שינויים, גם אם הם מסיביים, כמהפכה חוקתית. נראה כי הדבר חשוב מאוד בבחינת העיצוב מחדש בהונגריה ובפולין.[13] בחקר החוקות הלא-ליברליות במדינות הללו, הגדרת המחברים למהפכה חוקתית תומכת בטענתי כי העיצוב החוקתי החדש במדינות אלה לא הביא ולא יכול היה להוביל למשהו שניתן לתאר אותו כ"מהפכה לא ליברלית". נראה כי הסיבה לכך פשוטה. במקרה של אי-ליברליות, הרעיון המרכזי בסיס העיצוב מחדש קשור להוצאה מן הכלל והמערכת נוצרת בעבור ה"לאום האמיתי" בלבד. היבט זה מוביל אותנו לשאלת הסיום של הספר.

  • שאלת הסיום

לבסוף, המחברים מעלים סוגיה אחת נוספת אשר פותחת תחום מחקר חדש:[14] אחרי מהפכות, גם אם הן התרחשו בהליכים חוקתיים רגילים כמו תיקונים פורמליים או פרשנויות שיפוטיות, צריך להיות גורם מייצב המאפשר הצלחה וסיבולת של המהפכה החוקתית. לדברי המחברים, גורם זה טרם התגבש וטרם זכה לרמת הדיוק והטיפול שהוא דורש. לכן, אני רוצה להציע גורם אפשרי שכבר נחקר, תוך שימוש בלקחים מהמעברים המהפכניים המוצלחים של פולין והונגריה בשנים 1989/1990, ומהמעברים הכושלים בשנים 2010/2015. בהתבסס על השיקולים המפורטים בחלק הבא, תינתן תחזית לגבי ההתפתחות הסקוטית המתמשכת. יהיה מעניין לשמוע את דעתם של המחברים על פיתרון זה במהלך הצגת הספר.

  • ההתפתחות של פולין והונגריה ועתידה של סקוטלנד

נראה כי הצלחתה של מהפכה חוקתית קשורה, אך לא באופן בלעדי, לתופעה הסוציולוגית של חוקה הנתפסת כפרקטיקה חברתית וליחסים ההדדיים של יחידים במרחב החברתי אשר באים לידי ביטוי בחוקה. הפרקטיקה והיחסים עטופים בזהות חוקתית, אשר מוזכרת על-ידי המחברים ככזו הקשורה במהותה למהפכה החוקתית ולשינוי.

במובן מסוים ניתן להשוות את המצב בפולין לחוויה ההונגרית שנותחה על-ידי המחברים. מה שמייחד את המדינות הללו היא החוקה שהתקבלה לאחר המעבר. פולין עשתה זאת בשנת 1997 בעוד שהונגריה לא הצליחה לכונן חוקה ליברלית באופן רשמי. ברור כי בשתי המדינות המערכת החוקתית שונתה בשנים 1989/1990 באמצעות תיקון חוקתי לחוקות ישנות בעלות אופי סוציאליסטי. ניתן להגדיר אירועים אלה באופן לגיטימי כמהפכה חוקתית. השינוי השני במערכת החוקתית התרחש לאחר התפניות הא-ליברליות גם בהונגריה וגם בפולין. בהונגריה מדובר היה בתהליך רשמי כאשר החוקה החדשה (המכונה למעשה חוק יסוד) אומצה בשנת 2011, ומערכת המשפט שונתה בהתאם. לעומת זאת, בפולין היה מדובר בתהליך לא רשמי שהחל בשנת 2015. המשותף לשינויים האחרונים הללו בשתי המדינות הוא הבסיס החברתי שמאופיין במנטליות א-ליברלית[15] או בנרקיסיזם קולקטיבי[16] שהתפתח במהלך אירועים היסטוריים[17] ומאבק בין הקונספט של אומה הומוגנית לבין הטרוגניות.[18]

כתוצאה מכך, זהות לאומית עשויה להיות גורם מכריע בחיזוי הצלחתה של מהפכה חוקתית. אם הזהות הלאומית מבוססת על שוויון והכלה אנו עשויים לצפות כי סביר יותר שהיא תביא להצלחת המהפכה החוקתית. אם ההיררכיה (הדרה) שולטת, המהפכה החוקתית שהייתה צריכה לכלול שוויון עשויה להיכשל, מכיוון שאי-ההתאמות והפער בין הזהות החוקתית והזהות הלאומית גדולים ורחבים מידי עד שבלתי אפשרי להתגבר עליהם. כתוצאה מכך, הבטחה חוקתית להכלה עשויה להתעמת עם נטייה חברתית להדרה[19] אשר עשויה למנוע את הצלחת המהפכה החוקתית בטווח הארוך, כפי שגארי ויניב שיערו בספרם.

שאלת הזהות החוקתית עומדת גם בבסיסה של הדרישה הסקוטית לעצמאות, במיוחד לאחר הברקזיט. נראה כי דרישת העצמאות מונעת מ"הזכות הריבונית של העם הסקוטי לקבוע את צורת הממשל המתאימה ביותר לצרכיהם".[20] ניתן לראות בכך את הבסיס לזהות החוקתית הסקוטית שהתפתחה במהלך אירועים היסטוריים.[21] אירועים אלה יצרו באופן הדרגתי את הזהות החוקתית עד לרגע שהיא פגשה את הזהות הלאומית המבוססת על הכללה ושוויון, וטענה חזקה לריבונות לאומית. כישלונו של משאל העם לעצמאות סקוטית בשנת 2014 והצלחת משאל העם בברקזיט בשנת 2016 הדגימו כיצד זהות חוקתית וזהות לאומית מגיבות בצורה הדדית וכמה חשוב התיאום בין שתי הזהויות לצורך שמירה על יציבות המסגרות החוקתיות. נראה כי ישנה חשיבות מכרעת למשאל העם השני על עצמאות סקוטית אשר מביא לשינוי פרדיגמטי ואף עשוי להיות שווה למהפכה החוקתית וכי מידת ההצלחה של המהפכה החוקתית הסקוטית תלויה כנראה במידת העקביות בין זהות החוקתית והלאומית.

  • הערת סיום

בסוף סקירה זו, ארצה להדגיש שהספר אינפורמטיבי, מעורר השראה ובו-זמנית גם מאתגר. המחברים דנים בנושא מפרספקטיבה שמעודדת את הקורא לחשוב ולשקול מחדש את השקפותיו ורעיונותיו הקיימים על מהפכה ועל ההיסטוריה החוקתית ועתידה. נראה שזו סיבה מספקת למה כדאי לחוקרי משפט חוקתי והשוואתי לקרוא אותו.

.

אנייסקה ביין-קסאלה (Agnieszka Bień-Kacała) היא פרופ' חבר במחלקה למשפט חוקתי של אוניברסיטת Nicolaus Copernicus, טורון, פולין. לאחרונה התפרסם ספרה: Rule of Law, Common Values, and Illiberal Constitutionalism: Poland and Hungary within the European Union (Timea Drinoczi & Agnieszka Bień-Kacała eds., 2020).

ציטוט מוצע: אנייסקה ביין-קסאלה "מהפכה חוקתית – עניין של זהות לאומית וחוקתית: בעקבות ספרם של גארי ג'קובסון ויניב רוזנאי" ICON-S-IL Blog (8.9.2020).


[1] Gary Jeffrey Jacobsohn & Yaniv Roznai, Constitutional Revolution 5 (2020).

[2]  שם, בעמ' 48.

[3]  שם, בעמ' 34.

[4] Tímea Drinóczi, Constitutional Identity in Europe: The Identity of the Constitution. A Regional Approach, 21 German L.J. 105 (2020).

[5] Jacobsohn & Roznai, לעיל ה"ש 1, בעמ' 58.

[6] שם, בעמ' 15.

[7] שם.

[8] שם.

[9] שם, בעמ' 35.

[10] שם.

[11] שם.

[12] Agnieszka Bień-Kacała, Informal Constitutional Change. The Case of Poland, Przegląd Prawa Konstytucyjnego, no. 6(40), 2017, at 199.

[13]  Tímea Drinóczi & Agnieszka Bień-Kacała, Illiberal Constitutionalism: The Case of Hungary and Poland, 20 German L.J. 1140 (2019).

[14] Jacobsohn & Roznai, לעיל ה"ש 1, בעמ' 273–274.

[15] András Sajó, The Constitution of Illiberal Democracy as a Theory about Society, 4 Polish Socio. Rev. 395, 405–410 (2019).

[16] Aleksandra Cichocka & Aleksandra Cislak, Nationalism as Collective Narcissism, 34 Current Op. Behav. Scis. 69 (2020).

[17] Tímea Drinóczi & Agnieszka Bień-Kacała, Extra-Legal Particularities and Illiberal Constitutionalism: The Case of Hungary and Poland, 4 Hungarian J. Legal Stud. 338(2018).

[18] Agnieszka Bień-Kacała, Anna Tarnowska & Wojciech Włoch,The Nation, Delegation, and Constitutional Change in Poland, 4 Hungarian J. Legal Stud. 355 (2018).

[19] Drinóczi and Bień-Kacała, לעיל ה"ש 17.

[20] The Claim of Rights, 1989.

[21] Recently: The Claim of Rights 1989, Devolution Act 1999, 2014 Independence Referendum, 2016 Brexit Referendum.

תגובה אחת בנושא “מהפכה חוקתית – עניין של זהות לאומית וחוקתית: בעקבות ספרם של גארי ג'קובסון ויניב רוזנאי / אנייסקה ביין-קסאלה

הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: