אקטיביזם מקוון, שליטה דיגיטלית ושלטון הטרול / תמר מגידו

מגפת הקורונה הביאה אל לב הדיון הציבורי בישראל את שאלת הלגיטימיות של ביצוע מעקב טכנולוגי אחר אזרחים על-ידי רשויות המדינה. המתנגדים למעקב שכזה עתרו לבית המשפט העליון, אשר פסק כי אין מקום להתיר לשב"כ לבצע מעקב טכנולוגי אחר אזרחי המדינה ללא הסמכה מפורשת בחקיקה ראשית, אפילו בשם אינטרס ציבורי שאין חולק עליו כהתגוננות מפני מגפה עולמית. כפי שכתבה הנשיאה אסתר חיות, "השימוש בכלים אשר פותחו במטרה להילחם בגורמים עוינים והפנייתם כלפי אזרחי ותושבי המדינה שאינם מבקשים להרע לה, הוא מהלך העשוי להדיר שינה מעיניו של כל שוחר דמוקרטיה."[1] אף שהממשלה הודיעה לפני מספר שבועות כי זנחה את כוונתה לתקן את החוק, בשבוע שעבר חזרה בה, על רקע העלייה בתחלואה, והצעת החוק המאפשרת את חידוש מעקבי השב"כ עברה בקריאה ראשונה.[2]

במאמר שפרסמתי לאחרונה,[3] אני טוענת כי ההתעצמות הטכנולוגית של ממשלות והנכונות שלהן להסב את יכולותיהן אלה כלפי אזרחיהן מהווה סכנה מוחשית לחופש, לדמוקרטיה ולשלטון החוק. יש לפעול כדי לחשוף, למפות, ולהבין סכנה זו, ולפעול כדי לבלום אותה. אף שלעתים נדמה כי התקדמות הטכנולוגיה היא קטר שלא ניתן לעוצרו, התפתחויות שונות מראות כי ניתן לכל הפחות להאט את מרוץ השימוש בה על-ידי ממשלות.

כך, בשנה שעברה קרא הדווח המיוחד של האו"ם בנושא חופש הביטוי להטלת מורטוריום על מכירה בינלאומית של תוכנות ריגול (או "סייבר התקפי") בשל הסכנות הרבות הטמונות בהן לזכויות אדם. לדבריו, תוכנות אלה נקשרו בשנים האחרונות להפרות נרחבות של זכויות אדם, לרבות מעצרים שרירותיים, ולעיתים אף עינויים ורצח.[4] עיתונאים וחוקרים הראו כי ממשלות ממקסיקו ועד ערב הסעודית עושות שימוש בתוכנות אלה,לא רק כלפי איומים בטחוניים או פליליים, אלא גם כלפי עיתונאים, פעילי אופוזיציה, ואנשי חברה אזרחית.[5] חברות ישראליות כגון NSO הן בין המובילות בפיתוחן ובמכירתן של תוכנות מסוג זה. ערים שונות בארצות-הברית החליטו לאחרונה לאסור על רשויות אכיפת החוק לעשות שימוש בתוכנות זיהוי פנים. בנוסף, בשבועות האחרונים הודיעו שורה של חברות טכנולוגיה ענקיות (מייקרוסופט, אמזון, IBM)[6] כי הן מקפיאות, מפסיקות או מבטלות את הפיתוח של תוכנות זיהוי הפנים שלהן ובפרט את ההיתר לרשויות האכיפה לעשות בהן שימוש, מפני החשש הגובר מיכולת הפגיעה של תוכנות אלה בזכויות אדם.

הדיון האקדמי והציבורי אודות השימוש בכלים טכנולוגיים כאלה על-ידי ממשלות מתמקד בדרך כלל במשמעותו כפרקטיקה של מעקב. הפגיעה הנגרמת מהמעקב מזוהה ככזו שעיקרה בזכות לפרטיות, לצד זכויות נוספות כגון חופש הביטוי, חופש האסיפה ועוד. אך השימוש שעושות ממשלות בטכנולוגיה אינו מתמצה במעקב בלבד. למעשה, ממשלות ברחבי העולם עושות שימוש באמצעים טכנולוגיים מגוונים כדי לנטר ולדכא אקטיביסטים ומתנגדי משטר. בנוסף לאיסוף מידע, ממשלות פועלות כדי לשבש ערוצי תקשורת של אקטיביסטים ו"להטביע" את קולם במרחבי השיח המקוון והן מפעילות את הכוח הכופה של המדינה, לצד אלימות בלתי-פורמלית, בהתבסס על מידע שנאסף טכנולוגית ובאמצעים טכנולוגיים.

אנו רואים, למשל, כיצד ממשלות "מפילות" את רשת האינטרנט כדי למנוע התארגנות של מחאה, או מפיצות דיסאינפורמציה בעזרת רשתות אנושיות או רשתות בוטים המעצימות את קולן ומטביעות קולות ביקורתיים. ממשלות עושות שימוש גם במנגוני אכיפת החוק כדי להשתיק את האופוזיציה הפוליטית או החברה האזרחית, לרבות באמצעות העמדות לדין, מעצרי שווא, שלילת ויזות כניסה או יציאה, שלילת אזרחות, שלילת רשיונות עסק ועוד. לבסוף, ממשלות עושות שימוש באלימות ממש, החל מרצח עיתונאים או אקטיביסטים ביקורתיים כמו ג'מאל חשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול וכלה בהתקפות מקוונות על אקטיביסטים.

כחלק מפעילותן זו, מפעילות ממשלות שונות רשתות של אזרחים המנטרים, מדווחים ומגיבים לפעילותם ה"חשודה" של אזרחים אחרים. רשתות אלה עוקבות אחר התבטאויותיהם של אנשי אופוזיציה, חברה אזרחית או עיתונאים, פועלות באופן מתואם להטביע את קולם, תוקפות אותם מילולית, מפרסמות את פרטיהם האישיים ברשתות החברתיות ("doxing"), ולעתים אף מתדרדרות לכדי איום באלימות פיזית או גרוע מכך. השימוש באזרחים מאפשר לממשלה להרחיק עצמה מהתוצאה שאף על פי כן רצויה לה וליצור את הרושם כאילו זוהי תגובה מבוזרת ואותנטית של "העם" (מהלך המכונה "astroturfing"). השימוש שממשלות עושות באזרחים כדי להפעיל את סמכותן מתרחב ומתעצם בעת הזו הודות לכלים טכנולוגיים המאפשרים לנהל אנשים רבים ולאסוף מידע מהם ביתר קלות. לשימוש זה משמעויות עבור שלטון החוק והדמוקרטיה, שיש עוד לעמוד עליהן.[7]

פרקטיקות אלה חורגות ממעקב בלבד, ונכון יותר לסווג אותן כפרקטיקות של שליטה. על-פי הפילוסוף הפוליטי פיליפ פטיט, אדם הוא חופשי כל עוד לאחר אין כח לשלוט בו. במדינה דמוקרטית, יכולתה של הממשלה לשלוט בפרטים מוגבלת על-ידי הפרדת רשויות ושלטון החוק – וגם על-ידי פיקוח צמוד של האזרחים על הממשלה.[8] בלי פיקוח כזה מצד חברה אזרחית מעורבת, לא יכול להיות חופש ולא יתכנו שלטון חוק ודמוקרטיה. אך השליטה הטכנולוגית שממשלות מפעילות מסכלת את היכולת לקיים פיקוח עליהן משום שהיא פוגעת באפשרות לקיים אקטיביזם כפי שזה נעשה במאה ה-21. היא משבשת את אותם היתרונות שהעניק האינטרנט לאקטיביסטים: חיבור מהיר ובלתי-אמצעי בין אקטיביסטים ובינם לבין קהלי יעד, יכולת הפצת מידע ומסרים באופן רחב ומבלי תלות במתווכים, הנעה של הציבור לפעולה ועוד. על רקע דברים אלה, אני טוענת כי השליטה הדיגיטלית של ממשלות מאיימת לא רק על הזכות לפרטיות של פעילים כאלה או אחרים, אלא על החופש הפוליטי של האזרחים כולם ועל שלטון החוק.

בשנת 1958 פורסם בכתב העת למשפטים של הארוורד העימות המפורסם של של לון פולר והל"א הארט, אשר עסק בין היתר בשאלה האם מערכת המשפט הנאצית אכן ראויה להתקרא מערכת משפט. אחת הטענות המשכנעות שהציע פולר לטענה כי לא הייתה זו מערכת משפט, הייתה כי הפגיעות החמורות ביותר בשלטון החוק מצד ממשלתו של היטלר השתקפו בעובדה שכאשר אמצעים משפטיים הפכו נוחים פחות, הנאצים תמיד הרשו לעצמם לעקוף את המשפט לחלוטין ולפעול דרך המפלגה ברחובות.[9] השימוש שממשלות עושות כיום באזרחים – שכירי חרב בדמות חברות סייבר התקפי ורשתות אנושיות המתפקדות כמיליציות פרטיות – כדי לנטר ולדכא אופוזיציה פוליטית, היא המקבילה המקוונת של פעולה דרך המפלגה ברחובות, הגם שמדובר ברחובות וירטואליים ולא ממשיים. באותה מידה, שימוש כזה הוא איום חמור על שלטון החוק.

אקטיביסטים מהונג קונג ועד מוסקבה הפגינו בשנים האחרונות תחכום ויצירתיות בהתנגדותם העיקשת לאמצעי השליטה הדיגיטלית שהופנו כלפיהם. נחישותם מהווה תזכורת חשובה לכך שיכולתנו לקיים עולם שבו נשמרים זכויות האדם, שלטון החוק, וגם הדמוקרטיה, נתונה בסופו של דבר בידי כל אחת ואחד מאיתנו.[10]

 

תמר מגידו היא עמיתת פוסט-דוקטורט במרכז מינרבה לשלטון החוק במצבי חירום באוניברסיטת חיפה ומרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים. המאמר עליו מבוסס הפוסט התפרסם בגיליון האחרון של Columbia Journal of Transnational Law וניתן להוריד אותו כאן.

ציטוט מוצע: תמר מגידו "אקטיביזם מקוון, שליטה דיגיטלית ושלטון הטרול" ICON-S-IL Blog (28.6.2020)

 

[1] בג"ץ 2109/20 בן מאיר נ' ראש הממשלה, פס' 28 לפסק דינה של הנשיאה חיות (פורסם בנבו, 26.4.2020).

[2] נעה לנדאו "נתניהו מעוניין לחדש את המעקב של שב"כ אחרי חולי קורונה" הארץ (20.6.2020)

[3] Tamar Megiddo, Online Activism, Digital Domination and the Rule of Trolls, 58 Columbia J. of Trans. L. 394 (2020)

[4] Human Rights Council, Special Rapporteur on the Promotion and Protection of the Right to Freedom of Opinion and Expression, Surveillance and Human Rights, U.N. Doc. A/HRC/41/35 (May 28, 2019)

[5] ראו למשל, Citizen Lab, NSO Group / Q Cyber Technologies: Over One Hundred New Abuse Cases (October 29, 2019); אמיתי זיו "גם לאחר ההבטחה לחדול – NSO סייעה למשטר נוסף לעקוב אחר עיתונאי" דה מרקר (22.6.2020).

[6] Jay Greene, Microsoft Won’t Sell Police its Facial-Recognition Technology, Following Similar Moves by Amazon and IBM, Washington Post (June 11, 2020).

[7] Tamar Megiddo, Outsourcing Digital Domination under the Cover of Emergency (work in progress)

[8] Philip Pettit, On the People’s Terms (2012)

[9]Lon L. Fuller, Positivism and Fidelity to Law: A Reply to Professor Hart, 71 Harv. L. Rev. 630, 652 (1958)

[10] במחקרי עסקתי רבות ביכולתם של אנשים "רגילים", כסוכני המשפט ונמעניו, להשפיע השפעה ממשית על יישומו, הפרתו או שינויו של הדין.  Tamar Megiddo, Methodological Individualism, 60 Harv. J. Int'l L. 601 (2019); Tamar Megiddo, The Missing Persons of International Law Scholarship: A Roadmap for Future Research, in International Law as Behavior __ (Harlan G. Cohen & Timothy L. Meyer, eds., Cambridge University Press: 2020) (forthcoming) Tamar Megiddo, The Domestic Standing of International Law: A Non-State Account, 57 Columbia J. Trans. L. 494 (2019). וראו, למשל, בהקשר הנוכחי, Sheera Frenkel, Mike Isaac, Cecilia Kang and Gabriel J.X. Dance, Facebook Employees Stage Virtual Walkout to Protest Trump Posts N.Y. Times (June 1, 2020)

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: