מוסד מבקר המדינה – כיווני מחשבה לעתיד / יוסף חיים שפירא

פוסט זה הוא חלק מסימפוזיון בנושא מוסד מבקר המדינה, בהשתתפות (לפי סדר א'-ב') מתניהו אנגלמן, מתנאל בראלי, אהרן ברק, סלים ג'ובראן, מתן גוטמן, אהרן גרבר, מיכל טמיר, אלי מרזל, דורון נבות, ענבל עפרון-וינשטיין, גדעון פישר, יורם רבין, אלון רודס, דן שווץ, ויוסף חיים שפירא. תודה מיוחדת נתונה לד"ר מתן גוטמן על ייזום ועריכה משותפת של הסימפוזיון. אנו מבקשים להקדיש סימפוזיון זה לזכרו של מיכה לינדנשטראוס ז"ל (1937–2019), ולכבוד מורשתו העשירה כשופט ונשיא בית המשפט המחוזי בחיפה וכמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשנים 2005–2012.

 

ביקורת חיצונית על פעולותיהם של נציגי ציבור והבטחת הנשיאה באחריות ציבורית (accountability) מונחות מקדמת דנא ביסוד שיטת הממשל המבוססת על נציגים.[1] כיום במדינות העולם המערבי מוסדות ביקורת המדינה ונציבות תלונות הציבור הן מאושיות המשטר הדמוקרטי. לא בכדי נקבע כי "ערובה לקיומו של ממשל תקין היא בהעמדתו לביקורת".[2] מוסד הביקורת הממלכתי העליון של מדינת ישראל הוא מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. מוסד זה פועל מתוקף חוק-יסוד: מבקר המדינה, אשר נחקק על-ידי הכנסת (מכוח סמכותה המכוננת) בשנת 1988, והוא הקובע את מעמדה החוקתי של ביקורת המדינה בישראל. מדינת ישראל הכירה בחשיבות ביקורת המדינה עוד בראשית דרכה עת נתקבל חוק מבקר המדינה, התש"ט-1949 בכנסת במאי 1949. כיום מוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הוא חלק בלתי-נפרד מהשיטה החוקתית במדינת ישראל. הוא בעל תפקיד מרכזי בהגברת הנשיאה באחריות ציבורית של עובדי הציבור ונבחריו, בשמירה על האינטרסים הציבוריים, במאבק למען טוהר המידות ונגד השחיתות השלטונית ובהגנה על זכויות הפרט.

לאחר שבעים שנות ביקורת מדינה, ולאחר כשבע שנים בתפקיד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, אבקש להאיר מספר נקודות למחשבה ביחס למוסד המבקר לעתיד לבוא:

  • עיגון חוקי ומפורש של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור כמוסד מדינתי לזכויות אדם

לגישתי על מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הישראלי למלא גם את התפקיד המכונה בעולם "נציב זכויות האדם".[3] ההסבר לעמדה זו נעוץ בהתפתחות החוקתית של מדינת ישראל ובמגמות בתחום זה במישור הבין-לאומי, לרבות הקמתם של מוסדות לאומיים להגנה על זכויות אדם, המכונים גם "נציב זכויות האדם" (National Human Rights Institutions) בעשורים האחרונים.[4] לאחר כינונם של יותר ממאה מוסדות להגנה על זכויות אדם החל משנות השבעים של המאה העשרים, כונסה בפריז בשנת 1991 ועידה בחסות האו"ם אשר קבעה עקרונות המגדירים את המאפיינים של מוסד לאומי להגנה על זכויות אדם, המכונים "עקרונות פריז". העצרת הכללית של האו"ם אימצה עקרונות אלה בשנת 1993.[5] בהתאם למגמות אלה, שינו מוסדות ביקורת ובירור תלונות הציבור ברחבי העולם את פניהם ויותר מאשר בעבר הם מתמקדים גם בהגנה על זכויות האדם ובקידומן. בהיעדר גורם ייחודי זה במדינת ישראל, מוטלת משימה זו באופן טבעי על מוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.

לפעילותו של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשדה זכויות האדם יש יתרונות רבים ומגוונים, וביכולתו לתרום רבות להגנה על זכויות האדם במדינת ישראל, לקידומן ולמימושן, לצד פעילותן של רשויות השלטון הנוספות, ובראשן הרשות השופטת. יתרונו של מוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בתחום ההגנה על זכויות האדם נובע מכמה טעמים מרכזיים:[6]

הראשון הוא האופי המתמשך של עבודתו של מבקר המדינה והדיאלוג הפורה שהוא מקיים עם הגופים המבוקרים, דבר שמאפשר הטמעה של ערכים חדשים בשגרת העבודה של הגופים המבוקרים. בהקשר זה, גם היכולת לקיים מעקב אחר תיקון הליקויים ובחינת תהליכים רב-שנתיים משמש יתרון יחסי של ביקורת המדינה בתחום הטמעת ערכים של זכויות אדם.

השני הוא אופייה היוזם של הביקורת. להבדיל מהרשות השופטת, מבקר המדינה יכול לקבוע מראש תכנית ביקורת אשר תעסוק בתחום ההגנה על זכויות האדם וקידומן וכן לקיים ביקורת בזמן אמת בנושאים דחופים ומשמעותיים. כמו כן, ביכולתו לבצע בדיקות מערכתיות מקיפות וארוכות טווח בכמה גופים מבוקרים בעת ובעונה אחת ובכך לתרום לאפקטיביות של ההגנה על זכויות האדם.[7]

השלישי עניינו היקף סמכותה של הביקורת. הרשות השופטת מוגבלת לעניין בחינת החוקיות של פעולות הרשות ופועלת על-פי סדרי הדין ודיני הראיות, ולעומת זאת חוק-יסוד: מבקר המדינה מסמיך את המבקר לבדוק את פעולות הגופים המבוקרים גם בראי החיסכון, היעילות והמועילות.[8] בכובעו כנציב תלונות הציבור רשאי מבקר המדינה לקבל תלונה של אדם לא רק כאשר מדובר במעשה שבוצע בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית אלא גם במקרים שיש בהם משום נוקשות יתרה או אי-צדק בולט.[9] סמכות זו מרחיבה את יכולת המבקר להגן על זכויות אדם ולקדמן בקרב הגופים המבוקרים.

הרביעי נוגע למהותן של הזכויות החברתיות. אף שאכיפת זכויות חברתיות באמצעות בתי המשפט שנויה במחלוקת, קיימת הכרה רחבה בכך שמוסדות הביקורת ובירור תלונות הציבור שהם גופים שאינם שיפוטיים הם מוסדות ראויים ומתאימים כדי לבחון את אופן מימושן של זכויות חברתיות על-ידי הרשות המבצעת. בהתאם לגישה זו אימצו גופי ביקורת רבים בעולם את תפקיד "סוכן הזכויות החברתיות" תוך שימוש בסמכויות הייחודיות שניתנו להם לביצוע ביקורת, לבירור תלונות ולאכיפה בתחום זה.[10] בזמן כהונתי העצמנו את הליכי הגישור במסגרת בירור התלונות ומינינו עובדים ייעודיים בתחום זה, וזאת במסגרת יישום של עקרונות אלה במשרד מבקר המדינה, שכן היא תואמת את האופי המנחה של המלצות המבקר. כך נוצר מנוף יעיל להגנה על זכויות חברתיות.

המבנה הייחודי של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בישראל, המשלב את מוסד הביקורת העליון ואת מוסד האומבודסמן תחת קורת גג אחת, משמש גם הוא טעם לחיזוק פעילותו של המבקר בשדה זכויות האדם. מן הצד האחד, ריבוי תלונות בתחום הנוגע לפגיעה בזכויות האדם מהווה מדד לביקורת המדינה לביצוע ביקורת יזומה באותו התחום. מן הצד האחר, ביקורת מערכתית תסייע לנציבות לברר את התלונות בתחומים אלה תוך ראייה כוללת של השיקולים והנסיבות. סינרגיה ייחודית זו משמשת יתרון למוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בכל הנוגע להגנה ושמירה על זכויות האדם.

בהתאם לגישתי זו בדוחות הביקורת שנעשו בשנים האחרונות נעשה שימוש רב יותר בשפת זכויות האדם ובנורמות מחקיקת היסוד ומאמנות בינלאומיות העוסקות בזכויות האדם. בדוחות של נציב תלונות הציבור ניתן גם לזהות שימוש הולך וגובר בנורמות חוקתיות בבירור התלונות, ובדוח של נציבות תלונות הציבור אף יוחד פרק שלם לאופן שבו הנציבות מגינה על זכויות האדם.[11]

לטעמי בשלה העת לעיגון חוקי ומפורש של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור כמוסד מדינתי לזכויות אדם במדינת ישראל. עמדה דומה עולה ממחקר שערך לאחרונה מרכז מינרבה באוניברסיטה העברית.[12] בעבר מבקר המדינה, השופט (בדימ') אליעזר גולדברג, הציע לתקן את חוק-יסוד: מבקר המדינה וחוק מבקר המדינה, באופן שיקנה למבקר המדינה את הסמכות המפורשת לבדוק פגיעה בזכויות האדם. על-פי הנוסח המוצע בסעיף 2(ב) להצעת תיקון חוק-היסוד, ייכתב בחוק זה במפורש כי על מבקר המדינה לבדוק אם בפעולות הגופים המבוקרים נשמרות זכויות האדם.[13] לצערי, יוזמה זו לא הבשילה. כעת, יש לטעמי מקום לשוב ולחדש יוזמה חשובה זה. איני רואה אפשרות ממשית להקמת מוסד עצמאי וחדש לזכויות אדם במדינת ישראל, ולכן האפשרות המעשית, ולטעמי גם הנכונה לאור היתרונות שפורטו לעיל, היא לקבוע באופן מפורש בחוק כי משרד מבקר המדינה הוא מוסד מדינתי לזכויות אדם במדינת ישראל הפועל לפי עקרונות פריז.

  • הצורך בעדכון סעיף 3 לחוק-יסוד: מבקר המדינה – המצאת חומרים לביקורת

עידן המידע הטכנולוגי מציב אתגרים משמעותיים בממשק שבין המבקר לבין הגופים המבוקרים. מידע הוא מאבני היסוד של ביקורת המדינה ושל מלאכת הבירור של תלונות הציבור. ללא מידע מלא, מקיף ומהימן מהגופים המבוקרים, לא תיתכן ביקורת מקצועית ואפקטיבית. בהתאם לכך נקבעה ההוראה החוקתית בסעיף 3 לחוק-יסוד: מבקר המדינה ולפיה על גופים מבוקרים למסור למבקר, ללא דיחוי, סוגי מידע שונים וכל חומר נוסף שלדעתו דרוש לצורכי הביקורת. שאלה הא האם הוראה זו מתאימה למציאות בו כמעט כל המידע של הגופים המבוקרים מצוי במערכות מחשב. בעבר רוב המידע היה שמור פיזית בקלסרים, ועובדי הביקורת היו בוחנים אותם בבואם לגוף המבוקר. בשנים האחרונות, במסגרת אותה מהפכה טכנולוגית, רוב המידע נוצר, מנוהל ומאוחסן באמצעות מחשבים. עובדה זו מציבה אתגרים לפני ביקורת המדינה, ועם זאת היא מספקת להם גם הזדמנות לשיפור ולשכלול של הביקורת.

בין אתגרים אלו ניתן למנות את הקושי הכרוך בשימוש במידע המצוי במחשבים האישיים של עובדי הגופים המבוקרים ובייחוד מידע המצוי בתיבת הדואר האלקטרוני במקום העבודה המשלב בין הודעות בנושאי עבודה לבין הודעות אישיות. יש גופים מבוקרים שסבורים שההלכה שנקבעה בפרשת איסקוב,[14] שאפיינה את הקושי בתחום זה וקבעה סייגים ליכולתו של המעסיק לעיין בתיבת הדואר האלקטרוני של עובד המשמשת לצרכים מקצועיים ולצרכים פרטיים גם יחד, חלה גם על היחסים שבין המבקר לגוף המבוקר, ולא היא. כאמור, למבקר המדינה הסמכה חוקתית רחבת היקף לקבלת מידע. גישה לפיה עובדי ביקורת אינם רשאים לחפש מידע במחשבי הגופים המבוקרים תצמצם ותגביל את גישתם למידע ותמנע מהן מהם גישה ישירה למידע. גישה מצמצת לסמכותו של המבקר לקבל מידע ממוחשב המצוי במחשבים של עובדי הגוף המבוקר תהפוך את הביקורת לתלויה ב"סינון" חומרי הגלם, שייערך על-ידי המבוקר ותסכל אפשרות לביצוע ביקורת מדינה אובייקטיבית ומקצועית. לעמדתי, בשל מיקומו של ההסדר לקבלת חומרים בחוק-יסוד: מבקר המדינה, הסמכות לקבל חומרים היא סמכות בעלת מעמד חוקתי המעוצבת ככלל חוקתי, וככזו היא מהווה דין מיוחד הגובר על הוראות חסיון שונות הקיימות בחוקים שונים ובדין, ואף על עקרונות חוקתיים אחרים. כאשר ישנה התנגשות בין כלל חוקתי מפורש (סעיף 3 לחוק-יסוד: מבקר המדינה) לעיקרון חוקתי של הגנת הפרטיות (סעיף 7 לחוק-יסוד: עבוד האדם וחירותו) אזי הכלל, שהוא נורמה פרטנית המעוצבת ככלל, גובר על העיקרון הכללי המעוצב כעיקרון.[15] לפיכך על הגוף המבוקר לאפשר למבקר גישה מלאה לכל המידע השמור במחשביו, כמובן בכפוף לקיום נוהלי משרד מבקר המדינה שעורכים איזונים בין כלל השיקולים בהקשר זה – בין היתר, שמירה על הפרטיות, חיפוש מידתי על-פי מילות מפתח ונוכחות של עובד הגוף המבוקר בעת החיפוש – המעידים על הריסון העצמי שמחיל מבקר המדינה על עצמו.

לצד זאת, לטעמי בשלה העת לתיקון חקיקה בחוק מבקר המדינה אשר יקבע באופן מפורש את סמכותו של מבקר המדינה, בדומה לסמכותו של מבקר פנימי לקבל גישה לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תכנית עבודה של עיבוד נתונים אוטומטי של גוף מבוקר.[16]

  • חיזוק ההגנה על חושפי מעשי שחיתות

כאשר נכנסתי לתפקידי כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור נפגשתי עם נציגי עמותות שעוסקות בנושא חושפי שחיתות, וכן עם אנשים שפעלו לחשיפת שחיתות בעבר ובהווה. מפגישות אלה למדתי כי יש כמה נושאים שמטרידים חושפי שחיתות, וכי נושאים אלה גורמים לכך שרבים מהם אינם מוסרים לרשויות את המידע הנמצא בידם ואינם מבקשים הגנה. בין היתר, התוודעתי לקושי שעמו מתמודדים בני משפחה של חושפי שחיתות, להתמשכות ההליכים לבירור תלונות של חושפי שחיתות, לנטל הכלכלי הכרוך בניהול ההליכים הננקטים נגד הגוף הנילון ולבידודו החברתי של חושף השחיתות.

לטעמי יש צורך במספר צעדים שיחזקו את ההגנה על חושפי השחיתויות: ראשית, יש להסדיר באופן קבוע במסגרת משרד מבקר המדינה את התכנית הניסיונית של טיפול הוליסטי בחושפי שחיתות שהתחלתי בה בעת כהונתי. טיפול זה החל בסיועה של הרשות להגנה על עדים שהיא בעלת ניסיון בטיפול בעדי מדינה והסכימה לחלוק עמנו את ניסיונה. כך הענקנו ליווי לחושף השחיתות ובני משפחתו על-ידי פסיכולוגית מיומנת יוצאת הרשות להגנה על עדים ובעלת ניסיון רב בתחום. ההשקעה בתחום זה תרמה רבות לתחושתם החיובית של חושפי שחיתויות וסייעה להם בימים הקשים שבהם התמודדו עם מעסיק שפוגע בהם, וכן סייעה לתמוך בהם ולחזקם. שנית, על-מנת לחזק את האפקטיביות של צווי ההגנה שמעניק נציב תלונות הציבור לחושפי מעשי שחיתות יש מקום לתקן את החוק ולהקנות לנציב תלונות הציבור סמכויות נוספות, בעיקר בתחום אכיפת צווי ההגנה, לרבות במתן סמכות חוקית להטיל עיצומים כספיים מנהליים וחיוב אישי על מפרי צווי ההגנה. שלישית, יש להרחיב סמכות הנציב לתת צווי הגנה גם לשוטרים, סוהרים וחיילים שהוחרגו מסעיף 45א(1) לחוק (בשל מעמדם המיוחד המאופיין בדואליות נורמטיבית). הגם ששירותם של אנשי כוחות הביטחון הוא בעל מאפיינים מיוחדים, בהיבט של חשיפת שחיתויות אין הצדקה להבחנה בינם ובין שאר עובדי הציבור. גם בקרב אנשי כוחות הביטחון יש חושפי שחיתות שנפגעים תדיר מפעילותם לחשיפת השחיתות וזקוקים להגנה, אשר על-פי החוק הקיים אינם זכאים לקבלה מנציב תלונות הציבור. שינוי זה כמובן אינו צריך לפגוע בתפקיד החשוב של נציב קבילות החיילים ונציב קבילות השוטרים, אלא מדובר בהשלמה לפעילותם. רביעית, יש להרחיב את סמכות הנציב לתת צווי הגנה מיוחדים לכלל שומרי הסף בשירות הציבורי, בהתאם לסעיף 45א(2) לחוק, כאשר נעשה ניסיון להצר את צעדיהם ולפגוע בסמכויותיהם, במסגרת מילוי תפקידם, בדומה לסמכות שהחוק מקנה לנציב במסגרת טיפולו בעניינם של מבקרים פנימיים. התיקון השני המוצע אינו אלא הרחבה של ההגנה הקיימת בחוק ביחס למבקרים פנימיים, ואולם כל עוד לא תורחב סמכות זו גם ליתר שומרי הסף, הגנה זו תיוותר חלקית בלבד.

  • שיפור הנגשת דוחות הביקורת והמעקב אחר תיקון ליקויים לציבור הרחב

בשנים האחרונות אנו עדים לתמורות אדירות בתחום תקשורת ההמונים. התפתחות האינטרנט, הטלפונים החכמים, מחשבי הלוח, התפתחות הרשתות החברתיות ושאר פיתוחים טכנולוגיים משנים את העולם. עידן זה מציב אתגר משמעותי לפני מוסד מבקר המדינה, שהרי לפומביות של ממצאי הביקורת ושל תוצאות בירור תלונות הציבור וכן להבאתם לידיעת הציבור הרחב יש תפקיד רב-חשיבות במשטר הדמוקרטי. בעבר ה"שיח" בין משרד מבקר המדינה לבין הציבור התקיים בעיקר באמצעות דוחות הביקורת. כפועל יוצא מכך היקף החשיפה של ממצאי הביקורת לכלל הציבור היה מוגבל למדי וחשיפתם התבצעה בעיקר באמצעות גופי התקשורת המסורתיים. כיום, לשם הגברת הנגישות דוחות הביקורת לציבור ולשם הבטחת האובייקטיביות, אי-התלות והדיוק של התכנים שיועברו לציבור, בהתאם למדיניות אותה הנהגתי, משרד המבקר הגביר את השימוש באפיקי המידע הישירים לשם פרסום ממצאי הביקורת ותוצאות הבירור של תלונות. בעקבות כך החל המשרד בשנים האחרונות להיות פעיל ברשתות החברתיות דוגמת "פייסבוק" ו"יו-טיוב", והעלה בהן סרטונים קצרים המסכמים דוחות ביקורת חשובים. לצד זאת, פעלתי להנגיש את הדוחות גם לקהלים נוספים. בנאומי בכנסת במעמד הצהרת האמונים פניתי לחברה הערבית במדינת ישראל בשפתה, וקראתי להם לשתף פעולה עם משרד מבקר המדינה ולפנות אלינו בכל מקרה של אי-צדק. עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את הגורמים המקצועיים במשרד להתחיל לתרגם את המבואות של דוחות המבקר לשפה הערבית, ובמקרה מיוחד אף תורגם דוח מלא.[17] יש להמשיך במגמה זו – לפעול ברשתות החברתיות ולתרגם את הדוחות לשפה הערבית. בנוסף לכך, מן הראוי שמשרד מבקר המדינה ימשיך את הפרויקט אותו התחלנו במהלך תקופת כהונתי של הנגשת דיווחי הגופים המבוקרים בדבר תיקון הליקויים העולים מדוחות הביקורת. הנגשה ברורה באתר האינטרנט של תשובות הגופים המבוקרים, כפי שנמסרים כחוק למשרד המבקר,[18] בדבר תהליכי תיקון הליקויים ישקפו לציבור את התשובה לשאלה שתמיד עולה: "מה עושים עם דוחות המבקר?" – שאלה שיש להפנות כמובן לגוף המבוקר בעל הסמכות לתיקון הליקויים ולא לגוף המבקר החושף את הליקויים.

 

שופט (דימ') יוסף חיים שפירא, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשנים 2012–2019.

ציטוט מוצע: יוסף חיים שפירא "מוסד מבקר המדינה – כיווני מחשבה לעתיד" ICON-S-IL Blog (20.11.2019)

 

[1] מרים בן פורת חוק יסוד: מבקר המדינה 3–5 (2005).

[2] בג"ץ 7805/00 אלוני נ' מבקרת עיריית ירושלים, פ"ד נז(4) 577, פס' 21 לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה (2003).

[3] לכך התייחסתי בדברי הפתיחה שנשאתי ב"כנס מוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בסביבה חברתית משתנה" (המרכז הבינתחומי הרצליה, 11.7.13). ראו: אהרן ברק "מבקר המדינה וזכויות אדם בישראל" מבחר כתבים כרך ג – עיונים חוקתיים 81, 83–84 (2017).

[4] להרחבה, ראו מאמרם של אלי מרזל, מתן גוטמן ואלון רודס "ממבקר המדינה לנציב זכויות אדם – דרך קצרה והכרחית" עיונים בביקורת המדינה 63, 49 (2018).

[5] G.A. Res. 134, UN GAOR, 48th Sess. 85th mtg, U.N. Doc. A/RES/48/134(1993); Linda C. Reif, The Ombudsman, Good Governance, and the International Human Rights System 5 (2004).

[6]  על הטעמים לכך עמדתי בהרחבה בדברים שנשאתי בכנס בנושא ראו: יוסף חיים שפירא "ההגנה על זכויות האדם בביקורת המדינה בעידן החוקתי" בכנס בנושא כבוד האדם שהתקיים בבית נשיא המדינה, ראובן ריבלין, 29.4.2015.

[7] דברים ברוח זו כתב במאמרו של כבוד השופט סלים ג'ובראן "תפקידו של מבקר המדינה בהגנה על זכויות אדם: זכויות חברתיות כמקרה בוחן" עיונים בביקורת המדינה 63, 43 (2018).

[8] ס' 2(ב) לחוק-יסוד: מבקר המדינה.

[9] ס' 37 לחוק מבקר המדינה, תשי"ט-1958.

[10] Ann Abraham, The Future in International Perspective: The Ombudsman as Agent of Rights, Justice and Democracy, (Volume 61, Issue 4 2008); ראו לדוגמה: באתר האינטרנט של נציב תלונות הציבור היווני ובאתר האינטרנט של מבקר מדינת ניו-יורק.

[11] נציב תלונות הציבור דוח שנתי 43 לשנת 2016 37 (2017) .

[12] נתן מיליקובסקי מוסד זכויות אדם מדינתי בישראל: אפשרויות ומגבלות (מרכז מינרבה לזכויות האדם, 2019).

[13] הצעת חוק-יסוד: מבקר המדינה (תיקון), התש"ס-2000 (עותק שמור במערכת הבלוג).

[14] ע"ע (ארצי) 90/08 איסקוב נ' מדינת ישראל הממונה על חוק עבודת נשים (פורסם בנבו, 8.2.2011).

[15] אהרן ברק מידתיות במשפט 120 (2010).

[16] ראו ס' 9 לחוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב-1992.

[17] לשפה ערבית יש מעמד מיוחד במדינה בהתאם לסעיף 4(ב) לחוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ומתוקף כך מן הראוי כי דוחות המבקר יונגשו לחברה הערבית בשפתו.

[18] ראו מנגנון הדיווח לפי סעיף 21ב לחוק מבקר המדינה.

תגובה אחת בנושא “מוסד מבקר המדינה – כיווני מחשבה לעתיד / יוסף חיים שפירא

הוסיפו את שלכם

  1. ציטוט: ״עיגון חוקי ומפורש של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור כמוסד מדינתי לזכויות אדם […]
    המבנה הייחודי של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בישראל, המשלב את מוסד הביקורת העליון ואת מוסד האומבודסמן תחת קורת גג אחת, משמש גם הוא טעם לחיזוק פעילותו של המבקר בשדה זכויות האדם. מן הצד האחד, ריבוי תלונות בתחום הנוגע לפגיעה בזכויות האדם מהווה מדד לביקורת המדינה לביצוע ביקורת יזומה באותו התחום. מן הצד האחר, ביקורת מערכתית תסייע לנציבות לברר את התלונות בתחומים אלה תוך ראייה כוללת של השיקולים והנסיבות. סינרגיה ייחודית זו משמשת יתרון למוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בכל הנוגע להגנה ושמירה על זכויות האדם.״

    על כך ייאמר אמן, וכן יהי רצון.

    יש ללחוץ כדי לגשת אל unnamed-file.pdf

    אהבתי

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: