'בצווארו עד יציאת נשמתו' – על תחייתה של פקודת החוק הפלילי, 1936 במאגר החקיקה הלאומי ועל גלגוליו של סעיף 38 לפח"פ / גלי בן-אור

הכנסת עסקה לאחרונה בהצעות חוק שעניינן עונש מוות ועבירות המתה.[1] מידע על הצעות חוק אלה ורבות אחרות מוצג במאגר החקיקה הלאומי,[2]  שבו מידע  מקיף ונרחב על החקיקה במדינת ישראל. המאגר הוקם בסוף שנת 2014 והוא מנוהל בכנסת ומוצג באתר הכנסת. מעבר למידע על הצעות החוק מוצגים בו החוקים כפי שהתקבלו[3] וכן כלל חוקי מדינת ישראל.[4]

מערכת המאגר פועלת באופן שוטף לריכוז המידע האמור ולאיסוף הנתונים והמסמכים ועדכונם. אגב עבודת עדכון הנתונים על חוקי מדינת ישראל גילינו לאחרונה שקבענו בטעות שאחת הפקודות המנדטוריות בוטלה; בעקבות גילוי זה שינינו את הגדרת תוקפה של הפקודה. בחיבור זה נבקש להציג את הסיבה לשינוי הסיווג כאמור.

הפקודה הנדונה היא פקודת החוק הפלילי, 1936 (להלן – פקודת החוק הפלילי) והסעיף שבה שנותר בתוקפו הוא סעיף 38, שהתברר לנו שהוא עצמו "מת" כבר פעמיים, ועתה "קם לתחייה" בפעם השנייה. הסעיף קבע את ההוראה הבאה –

הפקודה כולה, שנחקקה בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל, קבעה את ההוראות בעניין החוק הפלילי בארץ ישראל[5] והחליפה את החוק הפלילי העות'מאני שנהג בפלשתינה (א"י) קודם לכן.

עם הקמת מדינת ישראל חוקקה מועצת המדינה הזמנית את פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948, ובה נקבע, לשם רציפות והמשכיות, כי "המשפט שהיה קיים בארץ-ישראל ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) יעמוד בתקפו, עד כמה שאין בו משום סתירה לפקודה זו או לחוקים האחרים שיינתנו על ידי מועצת המדינה הזמנית או על פיה, ובשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה".  כך נשארה פקודה זו בתוקפה גם לאחר הקמת המדינה. לצד הותרת המשפט שנהג בתוקפו בסייגים האמורים, נעשה מאמץ בראשית ימי המדינה להחליף את ההסדרים החקיקתיים המנדטוריים בהסדרים חדשים ועדכניים. בין השאר, בשנת 1954 נחקק חוק לתיקון דיני עונשין (דרכי ענישה), התשי"ד–1954, ובדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כלהלן:[6]

במסגרת הוראותיו של חוק זה בוטלו חוקים אחדים, ובהם סעיפים מפקודת החוק הפלילי, לרבות סעיף 38, שעניינו ידון בחיבור זה:

בחלוף שנים מספר התברר כי הביטול יצר בעיה קשה. ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה ביום 25 בינואר 1961 בהצעת חוק בתי המשפט (עבירות שעונשן מוות), התשכ"א–1961, שהוגשה על-ידי הממשלה לאחר לכידתו של אייכמן.[7] מטרת ההצעה הייתה לקבוע הוראות שונות בעניין בית הדין הדן בעבירות שעונשן מוות. בישיבה השתתפו פנחס רוזן, שר המשפטים, וגדעון האוזנר, היועץ המשפטי לממשלה.

בין היתר, נדונו בישיבה תוצאות ההליך המשפטי ואופן ביצוע גזר דין מוות. כך התברר בדיון שאין בחוק הישראלי הוראה הקובעת כיצד יבוצע עונש מוות שגזר בית המשפט, וגם בהצעת החוק שהונחה בפני הוועדה לא נקבעה הוראה בעניין אופן ביצוע גזר דין כזה. בהצעה נקבע כי שר המשפטים יהיה ממונה על ביצוע החוק, אך הנוכחים בדיון תהו אם די בכך:

היועץ המשפטי לממשלה גדעון האוזר, שהשתתף בדיון, השיב על כך:

חה"כ אברמוב טען כי אפשר להותיר את סוגיית אופן ביצוע גזר הדין לתקנות:

לעומתו, סבר חה"כ צדוק כי:

הסכים עימו חה"כ יוניצ'מן:

לעומתם, חה"כ ורהפטיג, יו"ר הוועדה, סבר כי אפשר להותיר את הקביעה בדבר אופן ביצוע גזר הדין לבית המשפט הדן בעבירה:

והסביר את טעמיו:

חה"כ יוניצ'מן טען כי יש להסדיר את העניין בחוק:

מר האוזנר העלה חששו כי הטלת קביעת אופן ביצוע גזר הדין על בית המשפט תעורר בעיה:

חה"כ צדוק הסכים והרחיב:

בסיכום הדיון הציע חה"כ הררי הצעת פשרה:

חה"כ ברגר הסכים עימו:

כידוע, הצעות הפשרה של חה"כ הררי הביאו להסדרה של מחלוקות כבדות קודם לכן (עיין ערך חוקה לישראל) ואף הצעתו זו התקבלה על-ידי משתתפי הישיבה, כך שבסיומה הוחלט כלהלן:

בהתאם לכך, בחוק בתי המשפט (עבירות שעונשן מוות), התשכ"א–1961, שפורסם ביום 16.1.1961, נקבעה ההוראה ש"הקימה לתחייה" את סעיף 38 שעניינו עונש מיתה.

בהציגו את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית אמר חה"כ זרח והפטיג, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט:[8]

סוף הדברים ידוע.

אייכמן הורשע וגזר דינו בוצע בתלייה בהתאם להוראת סעיף הפקודה המנדטורי שהוקם לתחייה.

חלפו השנים, ובעבודתנו על הקמת מאגר החקיקה הלאומי בכנסת ערכנו לראשונה רשימה של כל חוקי המדינה והגדרנו מי מהחוקים בתוקף ומי בוטל, פקע או נושן.

חוק העונשין, התשל"ז–1977[9] (להלן – חוק העונשין) שנחקק לפני שנים רבות, הוא נוסח מאוחד של הצעת הנוסח החדש של פקודת החוק הפלילי והצעת נוסח משולב של חוקים נוספים שהיו בתוקף טרם חקיקתו. החוק נחקק בהתאם להוראות סעיף 16(ו) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948.[10] בעקבות זאת, במאגר החקיקה סווגה פקודת החוק הפלילי כבטלה. בדף חוק העונשין שבמאגר פירטנו גם את רשימת החוקים שחוק זה החליף.[11]

אכן, בדרך כלל כאשר חוק חדש מחליף חוק שקדם לו, המשמעות היא שהחוק הישן כולו מתבטל. אבל במקרה זה שמנו לב, רק עתה, להערת השוליים בנוסח שפורסם ברשומות:

כלומר, חוק העונשין, החליף את כל פקודת החוק הפלילי למעט את סעיף 38 שבה, שנותר בתוקפו. לכן, הסיווג במאגר החקיקה הלאומי של פקודת החוק הפלילי כולה כבטלה היה שגוי, והיא תסווג מעתה כתקפה, משום שכאמור סעיף 38 לפקודה נותר בתוקפו.

האמור לעיל ממחיש עד כמה מאגר החקיקה הלאומי הוא מקור מידע עשיר למתעניינים בחקיקה בישראל, תולדותיה וגלגוליה, ובמיוחד לחוקרים העוסקים בנושא זה. במאגר מרוכזים, בפעם הראשונה, המידע על כלל חוקי המדינה והיסטוריית החקיקה שלהם, והוא מספק גישה ישירה ודיגיטלית למסמכים הרלוונטיים. מדובר במסמכים רבי עניין: פרוטוקולים של דיוני המליאה והוועדות, נוסחי הצעות החוק כפי שהתפתחו לאורך הליכי החקיקה (ובהם  דברי ההסבר) וכמובן נוסחי החוקים כפי שהתקבלו; מרביתם לא היו זמינים עד עתה במדיה דיגיטלית והמאגר מאפשר לראשונה גישה ישירה אליהם. כמו כן מוצג בו המידע על תוקפם של חוקים ועל הקשר בין חוקי מדינת ישראל שהיו קיימים בעבר לחוקים חדשים שהחליפו אותם. המטרה היא שמאגר החקיקה הלאומי יהווה מקור מידע מלא ועדכני ומערכת מאגר החקיקה הלאומי פועלת לעדכון המידע, להוספת מידע חסר באופן שוטף, וכמובן לתיקון טעויות, כפי שנעשה במקרה דנן.

סברנו שהסוגיה שלעיל היא דרך מעניינת לחשוף לציבור את מאגר החקיקה הלאומי, שכן אגב התעמקות בנושא גילינו שאנחנו לא הראשונים ש"המיתו" את סעיף 38 לפקודת החוק הפלילי; מקרה מעניין במיוחד לנוכח תוכנו של הסעיף – מוות, כאמור. כמו כן, רצינו להסביר לציבור את הסיבה לתחיית המתים של פקודת החוק הפלילי וסיווגה כתקפה.

 

גלי בן-אור עבדה עד 2013 במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים; בשנה זו עברה ללשכה המשפטית בכנסת למטרת הקמת מאגר החקיקה הלאומי ומאז היא מנהלת אותו ושוקדת על פיתוחו והרחבתו[12]. יחד עימה במערכת מאגר החקיקה הלאומי פועלת דפנה ברנאי, הממונה על נוסח החוק בכנסת. תודה לאיל ינון ודקלה אברבנאל על הערותיהם הטובות.

ציטוט מוצע: גלי בן-אור "'בצווארו עד יציאת נשמתו' – על תחייתה של פקודת החוק הפלילי, 1936 במאגר החקיקה הלאומי ועל גלגוליו של סעיף 38 לפח"פ" ICON-S-IL Blog (2.4.2019).

 

[1] חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט–2019, התקבל בקריאה שלישית ביום 1.1.2019, שלהי כהונתה של הכנסת העשרים, ופורסם בספר החוקים ביום 10.1.2019; הצעות החוק שביקשו לקבוע עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור לא הגיעו לכלל חקיקה; הצעת חוק העונשין (תיקון – גזר דין עונש מוות למורשע ברצח בנסיבות טרור), התשע"ח–2017, נעצרה בשלב ההכנה לקריאה הראשונה.

[2] במאגר כל הצעות חוק שהוגשו מהכנסת הראשונה ועד היום. בכנסת הנוכחית – הצעות החוק שעדיין בהליכי חקיקה; בכנסות קודמות – הצעות החוק שהתקבלו כחוק וגם אלה שהליך חקיקתן נעצר בשלבי החקיקה או בשל סיום תקופת כהונה של כנסת או התפזרותה. לכל הצעת חוק יש דף המציג את שלב החקיקה שבו היא נמצאת והסטטוס הנוכחי שלה, סוג ההצעה (ממשלתית, פרטית או של ועדה), הוועדה המטפלת בהכנתה, חברי הכנסת המציעים ופירוט השלבים שעברה מאז הנחתה על שולחן הכנסת. כמו כן, מוצגים במאגר המסמכים הקשורים להצעת החוק: נוסחי הצעת החוק בכל קריאה, פרוטוקולי הדיונים בישיבות המליאה (דברי הכנסת) ובוועדות הכנסת, וכן מצורף קישור לשידורי הוועדות ולפרוטוקול המסונכרן. מידע זה מצטבר ומתמלא ככל שהצעת החוק מתקדמת בהליך החקיקה. המידע על הצעות החוק משקף את הפעילות הנעשית במערכת סנהדרין, שבה מתנהל הליך החקיקה בכנסת, ומוצג באתר הכנסת בזמן אמת. כך הכנסת ממלאת את מחויבותה לשקיפות הליך החקיקה לציבור.

[3] הפקודות המנדטוריות ופקודות מועצת המדינה הזמנית וכל החוקים שהתקבלו מהכנסת הראשונה ועד היום, בנוסח שפורסם בעיתון הרשמי או ברשומות באותה עת, לרבות חוקים בנוסח חדש ובנוסח משולב. חלק מהפקודות והחוקים הללו הם פריטי חקיקה מקוריים, שהסדירו נושא לראשונה, וחלקם מתקנים הסדרים קיימים בחוקים או בפקודות שנחקקו קודם לכן. כמו כן מוצגים במאגר זה תיקוני טעויות בחוקים שהתקבלו ושפורסמו ברשומות.

[4] כל חוקי המדינה שהתקבלו מתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל ועד היום. לגבי כל אחד מהם מוצגת היסטוריית החקיקה – מהחוק המקורי כפי שנחקק לראשונה ועד לתיקון האחרון. עוד מוצגים  שמו של החוק (לרבות שינויים שנעשו בו), תוקף החוק (תקף, בטל, פקע או נושן), פירוט הנושאים המוסדרים בכל חוק והשר או השרים הממונים על ביצועו. בדף חוק מדינת ישראל יש קישור לנוסח המלא והעדכני של החוק ב"ספר החוקים הפתוח" (יובהר כי הנוסח המחייב והרשמי של החוקים הוא הנוסח המפורסם ברשומות).

[5] ע"ר לשנת 1936, תוספת ראשונה, חוברת 652 ליום 14.12.1936.

[6] הצ"ח (הממשלה), 179, 21.10.1953, עמ' 6, בעמ' 9.

[7] פרוטוקול מס' 81 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום 25.1.61. כל הציטוטים שיובאו להלן לקוחים מפרוטוקול זה.

[8] דברי הכנסת, הכנסת הרביעית, ישיבה מס' 222 מיום 31.1.1961, בעמ' 854.

[9] ס"ח 864, 4.8.1977, עמ' 226.

[10] נוסחו של סעיף 16 שונה כמה פעמים במהלך השנים. במועד הרלוונטי להכנת הנוסח החדש של דיני העונשין, ההסדר שהיה קבוע בסעיף 16 בעניין פרסום נוסח חדש של פקודות היה כלהלן: שר המשפטים היה רשאי לפרסם ברשומות הצעת נוסח חדש של כל חוק שהיה קיים בארץ ישראל ערב הקמת המדינה, וכמו כן הוא היה רשאי להציע לוועדת החוקה, חוק ומשפט נוסח משולב של כל  חוק שניתן במדינה, לרבות נוסח חדש לפי חוק זה. ועדת החוקה הייתה דנה בהצעות שהובאו בפניה וקובעת את הנוסח החדש  או המשולב. הוועדה הייתה רשאית למזג בחוק אחד הצעת נוסח חדש ונוסח משולב, כפי שאכן נעשה בחוק העונשין, התשל"ז–1977. הנוסח החדש, המשולב או המאוחר, היה מפורסם ברשומות בחתימת שר המשפטים בתוך פרק הזמן שקבעה הוועדה.

[11] ברשימה נכללים חוקים שהוחלפו בעת חקיקתו בשנת 1977, וחוקים נוספים שתיקוני חקיקה מאוחרים יותר שילבו את הוראותיהם בחוק העונשין.

[12] לפיתוח ולהרחבת מאגר החקיקה הלאומי שותפים בכנסת אגף מחשוב וטכנולוגיה, ארכיון הכנסת וחטיבת המידע וצוות אתר הכנסת.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: