מיני-סימפוזיון: גירוש מרצון? על העברת מבקשי מקלט למדינות שלישיות בעקבות עע"מ 8101/15 צגטה נ' משרד הפנים – פתח-דבר / טלי קריצמן-אמיר

סימפוזיון מקוון בהשתתפות עו"ד ענת בן דור, עו"ד אבינעם כהן, עו"ד אלעד כהנא, ד"ר טלי קריצמן-אמיר ופרופ' יעל רונן, בעריכתה של ד"ר טלי קריצמן-אמיר

[מיני סימפוזיון זה הוכן ביוזמתו של נדיב מרדכי, המזכיר היוצא של אייקונס ישראל והעורך היוצא של הבלוג. המערכת מבקשת להודות לנדיב על היוזמה בהשקת הבלוג, ולברך את בל יוסף, דוקטורנטית מאוניברסיטת תל אביב, המזכירה הנכנסת, על הנכונות להמשיך ולערוך את הבלוג.]

במדינת ישראל שוהים כארבעים אלף מבקשי מקלט, רובם מאריתריאה ומסודן, אשר נכנסו אליה באופן לא מתועד דרך הגבול עם מצרים. ישראל התקשרה בהסכמים חסויים בעל פה עם מדינות שלישיות – אוגנדה ורואנדה – שהסכימו מצידן לקבל אליהן מבקשי מקלט מישראל. ישראל אף ביקשה לכפות על מבקשי המקלט לעבור למדינות השלישיות באמצעות החזקתם של מי שלא יסכימו לעבור לאותן מדינות במעצר הגירתי. זוהי המציאות בה עוסק פסק הדין בעניין צגטה (עע"מ  8101/15 אלמסגד גריוסוס צגטה נ' משרד הפנים).

פסק הדין עסק בעיקר בשלוש שאלות עיקריות, והדיון בסימפוזיון הזה מבקש להתחבר, מזוויות שונות לאותן שאלות. ראשית, בחן בית המשפט, האם ישנה מניעה משפטית לגיבוש הסכמי העברה בינמדינתיים חסויים ובעל-פה? על כך עונה בית המשפט בשלילה, הגם שמביע חוסר נוחות מסויימת מכך. רשימתה של פרופ' יעל רונן תעסוק בסוגיה של חוקיותם ומעמדם של הסכמים סודיים במשפט הבינלאומי. שנית, בחן בית המשפט האם המדינות הקונקרטיות עימן גובש הסכם ההחזרה (באופן ספציפי רואנדה) הינן מדינות בטוחות? חרף השגות שונות, קבע בית המשפט שהתשובה על שאלה זו היא חיובית. רשימתם של עו"ד ענת בן דור ועו"ד אלעד כהנא תעסוק בשאלה של נטלי ההוכחה בעניין זה. רשימתה של ד"ר טלי קריצמן-אמיר עוסקת בשאלה האם ראויה העברתם של מבקשי המקלט למדינה שלישית מנקודת המבט של חלוקת האחריות על פתרונה של בעיית הפליטים העולמית, ומה תפקידו של בית המשפט ביחס לבעיה עולמית זו. שלישית, שאל בית המשפט האם יכולה ישראל להחזיק את מי שלא רוצה לעבור למדינות השלישיות במעצר הגירתי, עד שיסכים "לעזוב מרצון" במסגרת הסכם ההעברה. בית המשפט עונה על שאלה זו בשלילה, כאשר הוא קובע שאי-הסכמה להרחקה לא תיחשב לחוסר שיתוף פעולה ולכן גם לא מקימה עילה למעצר הגירתי. בעניין זה מתמקדת רשימתו של עו"ד אבינעם כהן, המאפיין את עמדתו של בית המשפט ככזו המושתתת על הבחנה בין דיני המהגרים לבין דיני ההגירה. רשימתה של ד"ר טלי קריצמן-אמיר אף מבקשת לבחון את המעצר ההגירתי הזה בהקשרו, על רקע מדיניות המקלט המדירה של מדינת ישראל.

את הרשימות יש לקרוא בשים לב לכך שבעקבות פסק הדין השתנתה מדיניות הממשלה. על פי המפורסם בתקשורת, ההסכמים בין ישראל לבין המדינות השלישיות גובשו מחדש, באופן שיאפשר גירוש כפוי של מבקשי מקלט אל אותן מדינות. נוהל חדש שגובש ופורסם ב-1.1.2018 שב ומציב בפני מבקשי המקלט את האפשרות לעבור למדינות השלישיות בתוך שישים ימים מן המועד שבו יתבקשו לעשות כן, כשמי שמסרב לעבור כאמור יושם במעצר הגירתי. הרשימות השונות מתייחסות במידה משתנה אל המדיניות החדשה הזו.

ציטוט מוצע: טלי קריצמן-אמיר, מיני-סימפוזיון: גירוש מרצון? על העברת מבקשי מקלט למדינות שלישיות בעקבות עע"מ 8101/15 צגטה נ' משרד הפנים – פתח-דבר, 8.1.2018, ICON-S-IL Blog

 

תגובה אחת בנושא “מיני-סימפוזיון: גירוש מרצון? על העברת מבקשי מקלט למדינות שלישיות בעקבות עע"מ 8101/15 צגטה נ' משרד הפנים – פתח-דבר / טלי קריצמן-אמיר

הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: